יוסף ויהודה, שילה וירושלים

מאמרו של הרב יהודה זולדן בגליון 631 של מעט מן האור – פרשת ויגש תשע"ב

יוסף ויהודה, שילה וירושלים

רצועות מיוסף ומיהודה

יוסף רוצה למשוך את בנימין אליו, ולנתק אותו מהאחים. יהודה נאבק ולא מוותר. איננו יודעים כיצד עמדו שלושת האחים – יהודה, בנימין ויוסף, בעת השיח התקיף שהתנהל בין יהודה לבין יוסף על עתידו של בנימין, אבל אפשר לדמיין ולצייר את הסיטואציה באופן הבא: בנימין במרכז בין יהודה ליוסף. יוסף מנסה למשוך את בנימין אליו, ויהודה תופס את בנימין מהצד האחר ומנסה למנוע זאת.

התמונה הווירטואלית הזו שאולי התרחשה במצרים, התממשה בארץ ישראל. נחלת שבט בנימין נמצאת בין שבטו של יהודה לבין שבטו של
יוסף – אפרים. משה רבנו בירך את שבט בנימין: "ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג, י"ב) – "זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה" (זבחים נד ע"ב). בנימין הוא המארח את השכינה בקצות נחלתו. משכן שילה בקצה הגבול הצפוני, ובית המקדש בקצה הגבול הדרומי. אך אין מדובר על משכן ומקדש כנקודות גבול בלבד. הזרועות הארוכות של נחלות יהודה ויוסף נמצאו גם בתוך נחלת בנימין:
"אמר רבי חמא בר' חנינא: רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי, …רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין" (זבחים קיח ע"ב).

"מה היה בחלקו של יהודה – הר הבית, הלשכות והעזרות. ומה היה בחלקו של בנימין – אולם והיכל ובית קדשי הקדשים. ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין, ובה מזבח בנוי" (מגילה כו ע"א).

"אמר רבי אבודמא דציפורין: בראש תור היה נכנס מתוך חלקו של יוסף לתוך חלקו של בנימין, והיה המזבח נתון עליו" (ירושלמי, מגילה א, יב).

המזבח שבמקדש היה בנוי ברצועה – בזרוע שיצא משבט יהודה, והמזבח שבמשכן שילה היה בנוי ברצועה – בזרוע שיצא מיוסף, מנחלת שבט אפרים. כדוגמת זרועותיהם של יהודה ויוסף המושכים במצרים את בנימין אליהם.

בנימין מחבר את יהודה ויוסף

מה פשר המאבק במצרים בין יהודה לבין יוסף במשיכת זרועותיו של בנימין, ומה משמעות הרצועות מנחלות יוסף ויהודה בתוך נחלת בנימין?

הרב יעקב משה חרל"פ הסביר זאת כך:
"תכלית היעוד היא שכח יהודה וכח יוסף יהיה לעץ אחד. כל הפרדה בין שני הכוחות הללו גורמת חורבן. אולם מפני שלכל אחד מהכוחות האלה תפקיד מיוחד, זקוקים הם לבנימין שיהיה הממצע ביניהם, ועל ידו הם מתאחדים באיחוד גמור" ('מי מרום', בראשית, עמ' שטו).

יוסף בן רחל ויהודה בן לאה, הם המובילים והמנהיגים את עם ישראל: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל" (רות ד', י"א). שניהם מלכים, והתפקיד של כל אחד הוא אחר, אך משלים. יוסף הוא גילוי של הבניין המעשי החומרי, ויהודה הוא גילוי של הצד הרוחני, הפנימי. "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו" (בראשית מ"ו, כ"ח) – "להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" (רש"י). בנימין הוא המתווך בין יהודה ויסף. הוא נולד בארץ, לא היה במכירה של יוסף, ולא סבל חלק ניכר מתלאות אחיו במצרים.

הרב יעקב משה חרל"פ כתב עוד:
"והנה בין במשכן שילה ובין בבית עולמים, היתה השכינה מתגלה בחלקו של בנימין. שמבלעדי בנימין שנולד בארץ מישראל, לא היתה השכינה יכולה להתגלות. לכן רצה יוסף למשוך את בנימין אחריו, ויהודה גם כן רצה למשוך את בנימין אחריו, על זאת נסב הדיון ביניהם.

יוסף היה מוכן לסדר של משכן שילה שהגילוי בו מצומצם אבל מתפשט הוא בכל הרואה. ואילו יהודה רצה בגילוי הגדול של בית עולמים אפילו אם לא תהיה לו התפשטות בכל הרואה מעבר למחיצות העיר.

טענתו של יהודה באה לברר ליוסף שקדושת שילה יסודן בשפע הקדושה של בית עולמים. ובלא שפע זה אין להם קיום. זהו שאמר לו: 'ואחיו מת', כלומר שבלא בית עולמים אין ערך לבנימין. ועוד אמר: 'בי אדוני' היינו שהכל תלוי בי ולא בך. בבית עולמים ולא במשכן שילה. מששמע יוסף אמת זו, לא יכל עוד להתאפק והודה ליהודה. ובו בזמן נפל על צווארי בנימין אחיו שיהיו בתי המקדש בחלקו, ובנימין בכה על צואריו – על משכן שילה" ('מי מרום', בראשית, עמ' שכג).

יש ערך ומעלה ייחודית למשכן שילה שעמד על מקומו במשך 369 שנים, לאורך כל תקופת השופטים. פרק זמן ארוך מאוד. קצת פחות ממשך הזמן בו היה בנוי בית ראשון – 410 שנים, ובית שני – 420 שנים. זהו זמן של התבססות והתאקלמות בארץ. ההנהגה היא של שופטים מתחלפים משבטים שונים. איש הישר בעיניו יעשה. כל זה עד אשר תהיה מלכות אחת בישראל ובמרכזה בית מקדש נבנה במקומו בירושלים.

המילים הנוקבות והחריפות של יהודה מטרתן להסביר שהעיקר והתכלית הוא המקדש שמקומו בנחלת יהודה. שם מרכז הקודש של עם ישראל. יוסף מודה ליהודה ומסכים לשחרר את בנימין. את ההודאה של יוסף לדברי יהודה קושר המדרש המובא ברש"י (בראשית מ"ה, י"ד) למשכן שילה ולמקדשים שהיו בירושלים, הראשון והשני:
"'ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך' – על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב. 'ובנימין בכה על צואריו' – על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב".

מאבק האיתנים בין יהודה לבין יוסף לא היה רק על העתיד של בנימין, אלא על המקום הנכון של כל שבט בהנהגה ובהובלה של עם ישראל. אם בנימין היה מתחבר ליוסף בלבד, היה נגרם ניתוק חמור בשבטי ישראל. חיבורו של בנימין ליהודה, גורר אחריו גם את יוסף שמבין ומקבל את סדר ההנהגה הפנימי שבתוך עם ישראל.

"וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר. ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב. ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם" (תהילים ע"ח, ס"ז-ס"ט).

עתידה ירושלים להתפשט עד דמשק

להבחנה בין המשכן בשילה לבין המקדש בירושלים היה מקום, אבל בבית השלישי הם יתחברו.
כך המשיך להסביר הרב יעקב משה חרל"פ:
"לעתיד לבא כשיתקיים האמור בנבואה שהקב"ה יקח את עץ יהודה ואת עץ יוסף ויעשם לעץ אחד והיו לאחדים (על פי יחזקאל ל"ז, י"ט), תהיה גם בבית עולמים בחינת "כל הרואה" ויותר מזה. ולכן עתידה ירושלים שתתפשט עד שערי דמשק (שיר השירים רבה ז', ג'), ויהיו קדשים קלים נאכלים עד שם" ('מי מרום', בראשית, עמ' שכג).

לעתיד לבוא יהיה לירושלים חומה אבל קדושתה תתפשט עד שערי דמשק. היא תהיה "צופה פני דמשק" (שיר השירים ז', ג'). או אז ירושלים שבתוך שבט יהודה תכלול בתוכה גם את שבטי יוסף ושבט בנימין.

^

אוירונים מעל הר הבית – 1933

בשירו המפורסם של אורי צבי גרינברג, "יהודה היום, יהודה מחר / משא דוי ומשא גיל" מופיעות השורות הבאות:

…ואני רואה כבר סיעת-אוירוני במחוג על פני הר הבית חגה ביום חג

וזאת בניגוד לשורותה קודמת:

אני חז את נשרי עמלק מן הרינוס
עפים אלי גג הוסטימינסטר הרם.

ומצאתי תמונה זו, אמנם של מטוסים בריטיים אשר עסקו בפיזור פורעים ערבים בירושלים באוקטובר 1933:

ונזכור דברים אחרים של אצ"ג:

ביומנה של "פלוגת הכותל", רשם המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג: מי שישלוט בעיר העתיקה, ישלוט על הארץ כולה.

^

ואיפה דו -הקיום?

שימו לב, הס מלפגוש מתנחלים, סליחה, התושבים היהודים של האזור

קבוצת ירושלים – בית לחם של "לוחמים לשלום" מזמינה אותך להצטרף
בין גוש עציון לבית לחם:
סיור בין כפרים והתנחלויות
ומפגש עם תושבים פלסטינים מהאיזור
יום שישי | 6.1.2012

הסיור אינו עובר במקומות רגישים, אינו מצריך תיאום בטחוני, ומיועד לכולם!

הסעות: 7:45 איסוף במסוף תחנת רכבת מרכז (ארלוזורוב ת"א – חזרה ב-16:00~)
8:45 איסוף בחניון אצטדיון טדי (מול קניון ירושלים – חזרה ב-15:00~)

ההשתתפות בסיור כרוכה בהרשמה מוקדמת בטופס המקוון
לפרטים נוספים לחצו כאן. לשאלות פנו לטדי ב- siur.betlehem@gmail.com
(אפשר כבר להירשם דרך הטופס לסיורים הבאים: 3.2, 9.3 (סיור מורים, הרשמה מוגבלת), 29.3 (יום ה'))
יש להצטייד באוכל ושתייה באופן עצמאי ומראש. לא יהיה היכן לקנות.

עלות הסיור לכיסוי חלקי של ההוצאות: 50 ש"ח
תרומה לכיסוי יתר ההוצאות ולפעילות השוטפת של "לוחמים לשלום" תתקבל בברכה

תנועת 'לוחמים לשלום' היא קבוצה של ישראלים ופלסטינים אשר לקחו חלק פעיל במעגל האלימות באזורנו ופועלים כיום בדרכים לא אלימות למען שלום ודו קיום. בשנים האחרונות ערכנו מאות פעילויות משותפות, מפגשי פעילים, חוגי בית והרצאות, בישראל ובפלסטין. באירועים אלו אנו קוראים לסיום הכיבוש, להתנגדות גורפת לכל סוג של אלימות, משני הצדדים, ולהכרה בקיומם של שותפים לדיאלוג בצד השני.

על החתום:

לוחמים למען השלום

יחי הדו-קיום.

הערר על שינוי שם רחוב שילה בירושלים

ההתחלה של כתבה בעיתון "הארץ" בעניין שכבר הגשתי ערר לועדת שמות הרחובות בירושלים:

רחוב האגס, שבשוק מחנה יהודה בירושלים – "ליד מורטות העופות, ספרי קודש ישנים מצהיבים בארונות" – כפי שהונצח בשירו של אהוד בנאי, לא קיים כבר כמה שנים. עיריית ירושלים שינתה את שמו לרחוב יעקב אליהו בנאי, על שם אחד מהאבות המייסדים של המשפחה. בכך נשבר רצף של רחובות על שם פירות הארץ. רחוב אגריפס הסמוך, מהרחובות הראשיים של הבירה, חולק לשניים ומחציתו נקרא עתה הרב שמואל ברוך, מראשי העדה הכורדית בעיר. גל שינוי השמות באזור נמשך ועתה עומדות על הפרק עוד החלפות באזור נחלאות ומחנה יהודה. רחוב האשכול יהפוך לרחוב רחמו ובתו חיה – על שם מייסד המסעדה המיתולוגית שבתחתית הרחוב – ורחוב שילה עתיד להפוך לרחוב הרב שרעבי, מייסד הישיבה שבתחילתו. עתה קמים נגד המגמה הזו תושבי נחלאות ומחנה יהודה ומבקשים מהעירייה להפסיק ולגזול מהשכונה את השמות הישנים לטובת הנצחה של אישים. לתושבים מצטרפים גם היסטוריונים שרואים בהחלטות פגיעה במורשת של ירושלים.

והנה הערר:

הודעתם שעל פי סעיף 235 א' לפקודת העיריות (נוסח חדש), על כוונתה לשנות את שמות הרחובות הבאים:
רח' שילה בשכונת נחלאות ייקרא ע"ש הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל מייסד וראש ישיבת המקובלים – "נהר שלום".
ולהשמעת טענות או התנגדויות ניתן לפנות בכתב לעמיקם דוייב, מזכירות ועדת שמות, כיכר ספרא 1, טל' : 02-6296139.
דוא"ל :doamikam@jerusalem.muni.il
לא יאוחר מיום חמישי, י' טבת תשע"ב 5.1.2011.

הנני מתכבד לרשום התנגדות והצעה אחרת:

לדעתי, יש למנוע זאת מהטעמים הבאים:
א) רוב השמות באזור קשורים לאתרי ארץ ישראל ולכן אין לגרום ליוצאים מן הכלל ולשיבוש.
ב) ובוודאי אין לשנות מבלי לקבוע אם יוענק השם "שילה" לרחוב אחר.
ג) כפי שרואים במפה המצורפת, יש רחובהעובר ממש ליד הישיבה ובין בניניה שאין לו שם – והלכתי לשם ובדקתי. אותו ניתן להסב לשמו של הרב
ג) בנוסף, אפשר להוסיף ולקרוב לקדמת הישיבה "רחבת הרב מרדכי שרעבי זצ"ל."

התמונה שצירפתי:

סיור עבור סטודנטים לתל שילה

מוזיאון א"י ,עזבת צרטה ותל שילה
מספר הסיור: 920162

מרצה הסיור: יגאל לוין קורס: מבוא לגיאוגרפיה היסטורית של תקופת המקרא

תאריך סיור: 12/01/2012 כל היום תאריך סיום הרשמה: 04/01/2012

תנאי הרשמה: פתוח לכל הסטודנטים- עדיפות לתלמידי הקורס .

פרטי הסיור: נקודת מפגש- אקדמון בר אילן ב 07:30

שעת חזרה משוערת : 19:00

ניתן להגיע ישירות למוזיאון א"י -אך הסיור אינו חוזר לשם אלא לבר אילן.

מוזיאון א"י -תל קסילה

עזבת צרטה

מוזיאון תל שילה

הרשמה לסיור: הרשמה לסיור

^