האם מותר לקבל מתנות מנכרים?

לםי הפרסום, הרב אלחנן בן-נון, המרא דאתרא של שילה, מתייצב כמתנגד לכל צורה של סיוע ועזרה מנוצרים:

בעונת החפירות הקרובה שתתקיים באישורו של קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, מתכננים להשתתף גם קבוצות של נוצרים אבנגליסטים מארצות הברית. הרב אלחנן בן נון, רב היישוב שילה, מתנגד לרעיון בתקיפות. "באופן בסיסי, צריכה להישאל השאלה העקרונית, מה סוג העשייה, ומה מטרותיהם של האנשים הללו. מה ההשפעה של החיבור הזה".

האם יש מישהו ששואל את השאלות האלו?

"כבר למעלה משנה אני עוסק בסוגיה הזו על שלל היבטיה באופן עמוק ושיטתי, שעוסק בהיבטים העקרוניים והמהותיים", משיב הרב בן נון, ופורש בפנינו חלק ממסקנותיו. "רצוי שיעסקו בכך גורמים נוספים ולקבל החלטות הלכתיות".

מדוע אתה רואה בעיה בעזרה כספית או פיזית להתיישבות?

הדברים מבחינתי די ברורים. צריך לדעת שלעזרה שניתנת בכסף או בכוח אדם לכל מיני מפעלי פיתוח של ההתיישבות, יש רובד נוסף. מלבד העזרה המעשית שכרוכה בה, יש גם יצירת קשרים עם אנשים שאמונתם איננה ישראלית-יהודית. יש לכך השלכות שדורשות התייחסות מבחינה תרבותית ומנטאלית.

"מדובר באנשים דתיים, שמגדירים את פעולת העזרה הזו כמעשה דתי, כמעשה פולחן. כשמזמינים אנשים כאלה לפעולות עזרה, להם זה פולחן דתי, איך אפשר להיות מעוניינים בדבר כזה?", אומר הרב בן נון.

כרוך באיסורי תורה

הרב בן נון מצביע על העובדה, כי הפרויקטים שנעשים בהתיישבות עם הנוצרים האוונגליסטים, מייצרים באופן טבעי אהדה כלפיהם, ונותנים להם מעמד. "יש בכך איסורי תורה של 'לא תחונם' – לא תיתן להם חן. הדבר הזה יוצר התקרבות של השקפות. חלק מהם מאוד רוצה לטשטש את ההבדלים בין היהדות לנצרות, כדי לומר שיש עוד ענף בעץ היהודי והוא לגיטימי. הדבר נעשה על ידי שילוב של סממנים יהודיים כמו שופרות וטליתות בטקסים של חלק מהכנסיות.

אולי ניתן לעסוק בפעילות חינוכית שתנטרל את ההשפעות הלא רצויות?

"גם אם אצלנו ההתקרבות הזו לא תשפיע, יש שכבות חלשות, בהתיישבות ומחוצה לה שהדברים הללו משפיעים עליה. זה איננו פתרון", סבור הרב בן נון.

"תבין", הוא אומר. "חלק מהאנשים הללו באים לכאן במטרה לתקוע כאן יתד, לקבל מעמד וזכויות יתר בארץ ישראל ובמדינת ישראל. ואם כך הם פני הדברים – הרי שהדברים האמורים מקבלים משנה תוקף ומשנה חומרה".

כמובן, העניין מסובך ביותר ראה למשל מאמרים של הרב אליעזר מלמד כאן וגם כאן. אם אפשר היה לשאול את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מה היה אומר?

אם תפתחו את ספרו של שמחה רז, "מלאכים כבני אדם", עמוד 146, תוכלו לראות את התמונה הזאת:

שימו לב למה שהרב קוק מסתיר בחלקו

הוא באמת קיבל מתנה עם צלב? הנה המכתב המפרט:

מאוד הצטערתי ללמוד על עמדתו הקיצונית זו כלפי ההתנדבות של נוצרים בתל שילה, זאת בהמשך לגישתו העקרונית בקשר לעבודה חקלאית בכרמי האזור. נכון "באופן בסיסי, צריכה להישאל השאלה העקרונית, מה סוג העשייה, ומה מטרותיהם של האנשים הללו. מה ההשפעה של החיבור הזה". אבל מכאן ועד להבנה גורפת שלילית, מתוך עשייה של עשרות שנים וקשרים הדוקים ומתמשכים, אני יכול להעיד שהדברים לא בהכרח כל כך באור שחור כפעי שמתואר.

ודווקא בשבוע של פרשת "שאילת כלים" ממצרים נופל הדבר. רמז? וקשה להתעלם מהודאתו שהרב עוסק בסוגייה הספציפית רק כשנה שלא לדבר על העובדה, לפי הודאתו לפני, שהשפה האנגלית איננה שגורה אצלו באופן מספיק. גישתו, דומני, מתקרבת, ואין לי ברירה אלא לתאר אותה, להשקפה חרדית-לא-ציונית אשר מבקשת לחבל במדינת ישראל בהעדפתה את ה"הלכה", כביכול. למשל, המינוח "השפעה" יש לה השלכות רבות לא רק "מפני דרכי שלום" אבל בענייני פיקוח נפש ממש. האם המדינה או גופים ומוסדות שונים מיחידים?

האם נוכל לדמיין לעצמנו רב שהיה דוחה את הצהרת בלפור כי היא תוצאה של למעלה ממאה שנה של עשייה נוצרית ואמונה נוצרית בתקומת ישראל בארצו? האם באמת כל מחשבה נוצרית פוסלת מעשה של נוצרי? עד אנה נבוא בדברים כאלה? חשבן על קבלת נשק מגויים בתש"ח. ואפשר להוסיף העניין הקריטי של קבלת סיוע דיפלומטי-מדיני שהיום, מבוסס הרבה על השתדלות נוצרית על צירי קונגרס ופוליטיקאים אחרים. הנזק שיכול היגרם הוא רב ביותר ואני מתפלא שרבנים מתקדמים מבלי להתייעץ עם העוסקים בדברים בשטח ממש. לדוגמא, שלשה מועמדים רפובליקנים לנשיאות הביעו תמיכה ענקית ליש"ע באופן מפורש וחלק גדול מזה באה בגלל קשרים שנבעו בעבודה שהושקעה בלמעלה מעשור של גורמים ביש"ע המנסים לקדם את שאיפותינו ויש גם את הביקור של חמישה צירי קונגרס שהיו פה לפני כחודשיים ואנשים מכובדים אחרים.

מאוד הייתי רוצה לדעת אם תושב יש"ע, מתוך מגע כלשהו עם הקבוצות הללו שהרב מסתייג מהן כלל התנצר? האם יש הוכחות לחששותיו או הכל בתיאוריה, בעלמא?

האם אפשר להתקדם במהלך הגאולה כאשר קיימים פגמים בקדושתנו? שוב, בפרשתנו השבת, הזהר מצביע על אפשרות כזאת בהסבר בדף מ' שגם כאשר המילה הייתה חסרה – ללא פריעה – בגלל אתערותא דלתתא בני ישראל יצאו ממצרים.

אני מבקש להציע כאן שכל הגורמים המעורבים, כמה שניתן, יחשבו יחד לפני שנזק לא יגגרם, לא ליהודים, ולא למפעל ההתיישבות ביש"ע.

^

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “האם מותר לקבל מתנות מנכרים?

  1. לכבוד הרב ____, תודה על הערותיך. הזכרתי את נושא אפיון ההשקפה – כמתקרבת לחרדית לא-ציונית" – כי גישה כזו במידה זו או אחרת, מבטלת את כוח המדינה בענינים מדיניים ומורידה הכל לשאלות של כשרות ושבת. להבנתי, המדינה גוברת על הרבה נושאים לא במובן של הופכת מה שאסור למותר ולהיפך, אלא יש לה את הכוח של העדפה. זאת אומרת, השאלה צריכה להיות בענין שלפנינו כך: אנו זקוקים לסיוע העמים, מדינית, מוראלית, כספית ופוליטית וממשית בכרמים, איך אפשר לקבל אותה בצורה מותרת וזאת על פי הפסוק בישעיהו ס' כב: – וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ:. הרי יש לנו את התקדים של ה"תפארת ישראל" שלעתיד לבוא יבנו בני נכר חומותינו והם רשאים לעבוד אף ביום טוב, ואף שאסור לבנות בית על ידי גוי ביו"ט, אולי במקום מצוה כזו לא גזרו רבנן וגם השיחות שניהל תלמיד הגאון וראש בני העליה האשכנזים הרב מנחם מנדל משקלוב עם מסיונרים כגון המומר יוסף וולף על אמת עוד ב- 1822! כנראה שהאילוץ של מימוש הגאולה איפשר לו להתקשר אליהם, לנהל איתם דו-שיח מוגבל אלא על מנת לקדם את תוכניות ישוב הארץ.

  2. תגובה שהתקבלה:

    הייתי מוותר על המשפט:

    . גישתו, דומני, מתקרבת, ואין לי ברירה אלא לתאר אותה להשקפה חרדית-לא-ציונית אשר מבקשת לחבל במדינת ישראל בהעדפתה את ה"הלכה", כביכול.

    הסיבות:
    א. זה לא נכון שזו גישה "חרדית". מי שנלחם בכל קשר עם הנוצרים באופן קיצוני היא אשה דתית-לאומית שהיתה נציגת המפד"ל במועצת עירית ירושלים. לוחמים נוספים מאורגנים ב- JEWISH ISRAEL. ויש עוד, כולם על טהרת הציונות.

    ב. אין צריך לתאר אותה. מספיק להתוכח אתה, לגופו של ענין. הזכרת החרדים כאן יכולה לשמש עילה לרב להסית את כל הדיון לשאלה "האם זו גישה חרדית או לא", כאשר הדיון צריך להיות בנושא: "האם זה אסור. מותר או רצוי".
    לדעתי – רצוי.
    והנימוקים שלך מעולים.
    אפשר להוסיף:
    אחד מתפקידי היהודים בעולם הוא, להיות מורים לגוים. לא שמעתי שאנשים לומדים היטב ענייני רוח [בנגוד למדעי הטבע, אולי] מאנשים שאין ביניהם יחסים טובים.
    יתירה מזו: גם הרב אלישיב כתב בזמנו מותר ללמד גוים תורה, ולדעתי, בעידן האינטרנט, יש לנצל כל הזדמנות לבר בדברים עם גויים שמתעניינים, כי האינטרנט מלא עיוותים עלניו, וכל גוי שמתענין יכול למלאות ראשו בשקרים. ועל ידי כך, הגויים הופכים להיות ידידים. וזה טוב. וזה חזון הנביאים…

    אשר לחשש של השפעה, לא זו הבעיה אצל הצבור שלנו. ואם הרב חושב שכן, הנה יש לו כר רחב לפעולה חינוכית, אולי גם בצבור שלנו, ובודאי בצבור הכללי במדינה.
    במקום להלחם בדבר טוב, יויעל הרב להלחם בחולשת הזהות היהודית אצל חלק מאחינו החילוניים.

    ויזכה לכל טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s