גאולה כהן בהקרנת הסרט התיעודי "בן ציון" במרכז בגין השבוע

מודעות פרסומת

בן-ציון וכתב-העת "ביתר"

אמש, נוכחתי בהקרנה של הסרט התיעודי על אביו של ראש הממשלה, הפרופסור בן-ציון נתניהו.

הסרט היה טוב מאוד מבחינת העשייה הקולנועית, התוכן והסימפטיה לגיבור. נכון, בתוך 53 דקות אי-אפשר לכלול את הכל, במיוחד שנתניהו האב לא רק הגשים ועשה הרבה אבל גם האריך ימים ונפטר בגיל 102.

ובכל זאת, ארשה לעצמי הערה אחת. מכיוון שנכלל בו כמה פעמים את הלוגו של העיתון "הירדן" שנתניהו ערך. והסרט ציין את פעולתו העיתונאית והעריכתית, אני בטוח שהזמן להזכיר את עריכתו של הבמה הספרותית-התרבותית-הפוליטית של כתב-העת "ביתר" בשנת 1933 – 1934 לפני יסוד "הירדן" היה יכול להימצא.

והנה הוא:

עמוד השער

בן-ציון נתניהו בין הכותבים

פרטי המערכת

התואר שנשא בו נתניהו בגיל 23

^

תום שגב הכנוע ועוד מכתבים ל"הארץ"

תום שגב מטפל בהתנקשות בהיידריך בידי לוחמי חופש צ'כוסלובקיים מלפני 70 שנה ובין היתר טוען

הדרך היחידה להציל את אירופה היתה להביס את הרייך השלישי במלחמה

טענה זו היא ואתה טענה אשר הייתה בפיהם של מנהיגי העולם החופשי מול תחינות היהודים וביניהם וייצמן וסטפאן וייז אשר התחננו בפני צ'רצ'יל ורוזוולט להפציץ את פסי הרכבת המובילים לאושוויץ או להקים חטיבה יהודית לוחמת.

אימוץ ההצדקה הזאת לאי-עשייה למען היהודים ויישומה על הצ'קים נועדה כמובן לתמוך באותה גישה מוטעית ותבוסתנית כנראה גם כיום בעניין אירן והיא דוגמא לתובנות חשיבה של שגב כמייצג עמדה כנועה בכל הקשור לזכות היהודים לתבוע את המינימום של עם נורמלי.

———————

והנה עוד מכתבים למערכת "הארץ" שנשלחו אבל לא התפרסמו:

תום שגב, בטורו "וגם: דיר יאסין יוק" ("הארץ", 11.5.2012), מתלונן שבספרו החדש של ד"ר יעקב מרקוביצקי על מנחם בגין, "המפקד", אין התייחסות לכיבוש הכפר הערבי העויין דיר-יאסין ולכן אין בידי הקוראים לדעת "באיזו מידה אכן כיוון [בגין] את פעולות הארגון והיה מעורה בפרטיהן".

כפי שבגין מעיד בספרו, "המרד", בעמ' 221, הקשר בין המפקדה המקומית בירושלים התנהל באלחוט. ככל הידוע באותו שלב של הלחימה לא נערכו פגישות פנים-אל-פנים ובגין נתן אישורים כלליים יותר. אמנם, בגין קבל דיווח על מכתבו של דוד שאלתיאל, מפקד כוחות ה"הגנה" בעיר ובו הממ"ז מודיע למפקד האצ"ל בירושלים, מרדכי רענן, שאין לו "כל התנגדות שאתם תבצעו את הפעולה בתנאי שיש בכוחכם להחזיק בו (בכפר)". לשאלתיאל ממילא היו תוכניות לכיבוש הכפר למען מטרת הקמת שדה-תעופה בדרך שהיום נקרא רחוב כנפי נשרים. יכול להיות שאם הייתה לבגין טעות או חוסר-שליטה, אולי היא נמצאת בהנחתו שאם מפקד ה"הגנה" יודע על הפעולה ואף קיבל דיווח מבצעי עליה ונתן את הסכמתו העקרונית, יש לסמוך על כך.

בתגובה ל"הצביעות של מבקרי מופז" ("הארץ", 11.5.2012) מאת ארי שביט

כותב ארי שביט ש"בשנות ה-70 הבטיח מנחם בגין לציבור, שהוא לא יוותר על מדבר סיני ואף יקים בו את ביתו. חצי שנה אחרי שהיה לראש הממשלה ויתר בגין על מדבר סיני." אבל מר שביט טועה. מעולם לא התייחס מנחם בגין אל "מדבר סיני" כחלק מארץ-ישראל ועוד בשנות ה- 50 קבע שעתידו, לאחר מבצע קדש, למשל, במשא-ומתן מדיני בשונה מארץ-ישראל המנדטורית. מדבר סיני לא היה בשבילו ארץ-ישראל. את ביתו הוא ביקש להקים במושב נאות-סיני אשר הוקם מחוץ לגבול הבינלאומי בין ישראל למצרים שנקבע בהסכם השלום, בשטח שמר בגין, לפי השקפתו, לא כלל בשטחה של ארץ-ישראל. לכן הוא היה מוכן לוותר עליו למען השלום ולא ראה בכך ויתור על ארץ-שראל ההיסטורית שהזכות עליה שייכת אך ורק לעם ישראל וזאת בשונה להתייחסותו ליהודה, שומרון וחבל עזה.

בגליון 4.5.1981 של "הארץ", דווח מפיו של מר בגין הצהרה זו: "אויה לנו שיש בינינו המוכנים למסור את גב-ההר לשלטון זר…אנחנו נתעקש על כך שארץ-ישראל שייכת בזכות לעם היהודי…אנחנו נוסיף להתעקש על כך שניבנה את ישראל לאורכה ולרוחבה…נוסיף להתעקש על כך שביהודה ושומרון ובעזה לא תקום לעולם מדינה פלסטינית".

^

ההלכה במציאות תקשורתית משתנה

את מי אתם רואים בתמונה הזאת – מתנחלים או מישהו אחר?

עבקות המתקפה של "בצלם" דרך השימוש במצלמות בידי ערבים אשר צילמו אירועים שלכאורה הסרטים והקליפים עברו עריכה מגמתית, פירסמה חני לוז פנייה אל רבנים להתיר שימוש במלמות בשבת:

כאן

הפתרון אצל הרבנים: תתירו לצלם אירועים בשבת
בעקבות אירועי השבת ביצהר, מציעה חני לוז לרבנים לתת את דעת ולהתיר צילום מקצועי של עימותים עם ערבים גם בשבת, על ידי צלמים שהוכשרו לכך, למשל, של ארגון "תצפית". עוצמת הנשק הסרטוני עולה על כל הנזקים האחרים ומביאה להסתה נגד עם ישראל וחיילי צה"ל.

והיא מפרטת את טענתה כך

המצלמה היא כלי נשק

אך המסקנה הנוספת, שאולי קרדינלית יותר מכוונת פנימה, כלפי רבנים: פסיקת ההלכה לגבי צילום בשבת חייבת לקחת בחשבון שעוצמת הנשק הסרטוני עולה על כל הנזקים האחרים: בעזרת סרטונים מגמתיים וערוכים – קל להסית נגד יהודים, נגד כל ישראל ונגד חיילי צה"ל. התוצאה היא אנטישמיות ברחבי העולם הכוללים חרם ורדיפה כלכלית וגם מעשי רצח על רקע השנאה לישראל.

בעזרת ההסתה החזותית, הפך צה"ל לצבא של מתגוננים, בה חיילים חייבים לספוג יריקות, קללות, אבנים ואלימות בלי להגיב. חיילים רבים מדי נהרגו עקב פקודות בלתי סבירות, הלוקחות בחשבון את הנזק התדמיתי בתקשורת.

בעזרת התעמולה התקשורתית סובלים יהודים רבים מבריונות משפטית, ודם המתיישבים היהודים הופקר. חייבים לתת את דעת להתיר צילום מקצועי בשבת במקרים בהם מותר לצאת להתגונן בנשק בשבת. לא רק במצלמה של קב"ט, אלא על ידי צלמים שהוכשרו לכך, למשל, של ארגון "תצפית".

אם על עסקי קש ותבן מותר לחלל שבת, דומני שעל עלילות דם פוסט-מודרניות – על אחת כמה וכמה.

איני מתיימרת לפסוק הלכה, לכך יש תלמידי חכמים גדולים ממני, אך בענייני תקשורת אני אכן מתיימרת להגיד שאני מבינה אי אילו
דברים.

אני קוראת מכאן לרבנים לשבת על המדוכה ולהשמיע קול אמיץ, ולמנוע את הנזק התקשורת והתדמיתי הבא.

והערב, מוצאי חג שבועות, בעקבות עוד אירוע ועוד קליפ, קבלתי הודאה זו:

אלו סרטים חתוכים.
כרגע עובדים על החומר שצילמו שלם בשבת. בפסיקת הרב דודקביץ.

יישר כוח לחני.

——————————-

עדכון שהתקבל כעת:

"ארגון בצלם יוזם ומלבה את האירועים ביצהר"

בשבת הרביעית ברציפות, הציתו ערבים אש בלב מטעי הזית הסמוכים לכפר, במשך 6 שעות נאבקו צוותי הכיבוי באש שהדליקו ערבים. אחד מהמציתים שהיה חמוש בסכין וניסה לדקור את חיילי צה"ל ואנשי כיבוי האש, נורה ונפצע. "ארגון בצלם יוזם, מלבה ונוטל חלק בטרור הערבי. יש לפתוח נגדם בחקירה לאלתר", אומרים ביצהר.

סמוך לשעה 13:15 בצהרי השבת, הציתו ערבים אש ממערב ליצהר זו השבת הרביעית ברציפות. חיילי צה"ל וצוות הכיבוי שהוקפצו לכיבוי האש, הותקפו ביידויי אבנים על ידי המון פורעים. בתיעוד וידאו שצולם במהלך השבת, ראשון מסוגו, ניתן לראות ערבים מציתים אש בלב מטעי הזית הסמוכים לכפר עוריף. הוידאו עולה כעת לרשת האינטרנט. עוד ניתן לראות כי חלק מהמציתים יצאו מתוך אמבולנס של הסהר האדום שהמתין בסמוך לזירת האש.

אחד מהפורעים, מחבל חמוש בסכין, נורה ונפצע לאחר שתקף את צוות הכיבוי והחיילים שנאבקו באש המשתוללת במשך קרוב לשש שעות רצופות.

ביצהר מאשימים את ארגון בצלם בסיוע לטרור: "ארגון בצלם מלבה ויוזם את האירועים, ולא מהסס להסית באופן חמור ביותר נגד המתיישבים וחיילי צה"ל. ידם של הערבים שהציתו וידו של המחבל שניסה לדקור חיילים ואנשי כיבוי, היא ידו הארוכה של ארגון בצלם".

מציתים לא-יהודים

^