הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 507, 23.8.2012

חופש פולחן סלקטיבי

בנובמבר 2009 דווח בעיתונות, ולא לראשונה, שאישה התעטפה בטלית ברחבת הכותל ונעצרה. מהומה פרצה ורב הכותל צוטט כאומר שזה "מעשה פרובוקציה". ביוני השנה, משטרת ירושלים עיכבה אישה לחקירה לאחר ששרה ברחבת הכותל כשהיא עוטה טלית לגופה. באוגוסט, הצלם דוד רובינגר צילם שלוש נשים מעוטרות בטליתות במתחם שהותר להן להתפלל בו ליד גן דוידסון כאות הזדהות עם מאבקן, וצוטט ש"זה הופך לאפגניסטן ופקיסטן". ביום ראשון האחרון דווח ששוב חברות באירגון 'נשות הכותל' עוכבו לחקירה לאחר שהתפללו בכותל כשהן עטופות בטליתות. ענת הופמן, ראש האירגון, הכריזה שהיא וחברותיה נאבקות מול "קומץ קיצונים שמנשל את הנשים מזכויותיהן במקום".

זאת דוגמה ליכולתה של העיתונות להתייחס לנושא דתי בהגינות, אם לא באהדה גלויה. אלא שהתקשורת, גם אם כל הדיווחים העיתונאיים כוללים את העובדה שבג"ץ פסק נגדן, אינה מבליטה את העובדה שאותן נשים נוטלות את החוק לידיהן, אותו מטבע לשון פופולרי כל כך כאשר מדובר על מעשים מקרב המחנה הלאומי.

יותר מעניינת, ומרגיזה, היא ההתנהלות המזלזלת של התקשורת בנושא כמעט זהה: מקום קדוש, טקס דתי, התנכלות משטרתית, בג"ץ וזכויות של חופש הפולחן. ואני כמובן מתייחס לזכותם של יהודים לעלות להר הבית. אני מצפה שיהודים יזכו להגנת החוק וליחס הוגן מצד התקשורת, שידווחו על מעשי השחתה וביזוי ואפילו חילול מקום קדוש, מבלי למסגר את הסיפור באיזו פינה הזויה של דתיים 'פנאטיים'. שיעדכנו את האוכלוסייה בארץ שערבים טוענים שיהודים מטפטפים חומר שמפורר את יסודות אל אקצה ושחפירות מתחת להר הבית הפילו עץ בחצר, כדי להדגים לא רק את הגישה ההזויה המוסלמית אלא את הבלתי רציונליות האבסורדית שלה. אולי זה יסייע לאזרחים להבין מדוע אין שלום בינינו ובין ערביי הארץ.

ישראל מידד

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s