הטור שלי במדור מיקרוסקופ ב"בשבע" גליון 510 מיום 13.9.2012

עיתונות בלי חופש

התקשורת, בניגוד למה שהיא מנסה לשדר, אינה תחום עיסוק מיוחד. היא מורכבת מאנשים יצירתיים ומוכשרים, אך גם יצריים ומקושרים. אווירת הברנז'ה, זו של "אנחנו האליטות" מול כל העולם, של "אנחנו יודעים טוב יותר", של "אנחנו נחנך את העם", היא השלטת בקרבם. הרצון לשליטה מניע את מיטב התקשורתנים, יחד עם גורמים כלכליים שנכנסו לשוק כבעלים בעיקר כדי לקדם את ממונם. במציאות של חוסר שמירה על כללי האתיקה המקצועית בקרב פלחים גדולים של הברנז'ה, המתמסרים להשקפות אידיאולוגיות תוך התגייסות במעשי הטיה וחוסר-הוגנות, אין הם משרתים את המקצוע או מסייעים לדמוקרטיה.

והנה דוגמה למצב הרדוד של העיתונאות החוקרת בישראל, התפתחות בלתי נמנעת מכל הפגמים שמניתי לעיל: רק השבוע, בפגישה של הנהלת מעריב עם נציגי העובדים, נודע לאחרונים שבמהלך שנים לא הופרשו להם הפרשות סוציאליות. הנה, בעל כורחם, כאלפיים עובדי העיתון מגלים את האירוניה האכזרית באמירתו של העיתונאי האמריקני ארתור ליבלינג, ש"חופש העיתונות מובטח רק למי שהם הבעלים של העיתון".

ואם הזכרנו את מעריב, מותר להביע תקווה שהבעלים החדשים יקדמו עיתונות מקצועית, וגם ידאגו שעיתונם ישמש כלי ביטוי נאמן לחזון המדינה היהודית שמשטרה דמוקרטי ותרבותה ציונית.

ישראל מידד

אגב, הטור בטרם עריכה:

חשבון תקשורתי

ושוב, אנו עומדים בפני פרוס שנה חדשה. הטור צר מלכלול אפילו סיכום מתומצת של העבירותוההפרות האתיות שבוצעו בשנה האחרונה. וכלפעם אנו מתפלאים כאילו התקשורת היא משהו מיוחד, משהו אחר אבל התקשורת מורכבתמאנשים, אנשים יצירתיים ומוכשרים וגם יצריים ומקושרים. אווירת הברנז'ה, זו של "אנחנוהאליטות" מול כל העולם כולו, של אנו-יודעים-טוב-יותר, של "אנחנו נחנך אתהעם", היא השלטת בקרבם והרצון לשלטון שלהם – אם ע"י חתירה וקעקוע ואםע"י ביזוי והלשנה לעולם החיצוני תוך שיתוף-פעולה עם הגרועים באוייבי הציונות –מביא את מיטב התקשורתנים, יחד עם גורמים כלכליים שנכנסו לשוק כבעלים בעיקר לקדם אתממונם. במציאות של חוסר שמירה על כלליהאתיקה המקצועית מתוך רשלנות אנושית, של פלחים גדולים של הברנז'ה מתמסרים להשקפותאידיאולוגיות תוך התגייסות במעשי הטייה וחוסר-הוגנות. אין הם משרתים את המקצוע ואין הם מסייעיםלדמוקרטיה, ואין הם עוזרים לצבור צרכני התקשורת להיות אזרחים נושאי-אחריות לעתידהשל המדינה ולגורלה. ואם רוצים, אגב-אורחא,דוגמא למצב הרדוד של עיתונאות חוקרת בישראל, התפתחות בלתי-נמנעת מכל הפגמים שמניתילעיל: רק השבוע, בפגישה של הנהלת "מעריב" עם נציגי העובדים של העיתוןנודע לאחרונים שבמהלך שנים לא הופרשו כל הפיצויים של עובדי "מעריב". הנה,בעל-כורחם, כאלפיים עובדי העיתון מגלים את האירוניה האכזרית באמירתו של העיתונאיהאמריקאי ארתור ליבלינג ש"חופש העיתונות מובטחת רק למי שהם הבעלים שלהעיתון".

ואם הזכרנו את "מעריב" מותר להביעתקווה שהבעלים החדשים יקדמו עיתונות מקצועית ולנוכח המצב העגום בקרב אלה ששולטיםעל המילה, התמונה והקול שמועברים אלינו שרך הסינון של התקשורת, גם ידאגו שעיתונםישמש כלי ביטוי נאמן לחזון המדינה היהודית שמשטרה דמוקרטי ותרבותה ציונית לרווחתכלל אזרחי המדינה מכל עדה, מכל דת ומכל קבוצה אתנית.

והבה נסיים בפסוק מהנביא יחזקאל, פרק יב, ז:-"וָאַעַשׂ כֵּן, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי, כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָהיוֹמָם, וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי-לִי בַקִּיר בְּיָד; בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִיעַל-כָּתֵף נָשָׂאתִי, לְעֵינֵיהֶם", שדברים אלה אני מפרש כמסר ברור שעל"מעריב" החדש (בשם זה או אחר) שמוטלים עליו תפקיד חשוב במפת התקשורתבישראל להוציא לאור לעיני כל את האמת אפילו מתוך הקיר ככלי תקשורת אמינה והגונה.

^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s