מנחם בגין: "ירושלים כולה שלנו" – 1973

מתוך
הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושש של הכנסת השביעית – יום רביעי, י״ט אדר א' תשל"ג 21 פברואר 1973 – הצעה לסדר-היום – הודעתו של השר אלון על ירושלים והמקומות הקדושים

…קיים סגן ראש הממשלה שיחה עם ארבעה עתונאים, ולפי ידיעה שפורסמה בעתונות הוא העלה אפשרות בהקשר של שלום למסור חלק מן העיר העתיקה, הקרוי "הרובע המוסלמי", לשליטתו של חוסיין. סגן ראש הממשלה הכחיש את הידיעה הזאת שפורסמה. בדיעבד, שגי עתונאים אומרים שהוא אכן אמר את אשר הוכחש; שני עתונאים אחרים מאשרים את ההכחשה של מר ואלון.

גברתי היושבת- ראש, אין אגו חוקרים. אנחנו לא נערוך עימותים בין השניים לבין השניים, בין הארבעה לבין האחד. יש לנו נסיין עם הכחשות רשמיות, ומשום כך חובתנו האזרחית להגיח שתי אפשרויות:

האחת היא שהדברים נאמרו, על אף ההכחשה. אם הם נאמרו — אני פונה לסגן ראש הממשלה וקורא לו, למען ירושלים ולמען עמנו, שיעלה על הבמה הזאת ויודיע שהוא חוזר בו מן הדברים האלה. זהו נוהג מקובל בכל פרלמנט דמוקרטי. הודעה כזאת אינה פוגעת בכבודו של איש. נהפוך הוא, היא מוסיפה לו כבוד. עדיין לא נולד תאדם שלא נכשל בלשונו מסיבה מסויימת.

אבל אם לא אמר את הדברים האלה, והוא הכחיש אותם – אזי אבקש את סגן ראש הממשלה, ביחד אתנו בבית הזה, להתבונן מקרוב במה שאמר באורח הרשמי ביותר, על מה שחתם. אדרבה, אולי מר אלון הנכבד, כשתתבונן ותנתח את הדברים שחתמת עליהם – גם אתה תגיע למסקנה שחטאת לירושלים. בהכחשתך אתה מאשר כי לפי דעתך "במס- גרת ירושלים המאוחדת, תחת ריבונות ישראלית, ובהקשר של שלום, ניתן יהיה לדון על מתן מעמד דתי, לא מדיני, לממלכת ירדן כנציגת העולם המוסלמי במקומות הקדושים לאיסלאם בירושלים". נכון שהבאתי את דבריך מלה במלה, כמו שהושמעו בשמך על-ידי דוברך ?

עכשיו ננתח את הדברים. אתה מציע שלממלכת ירדן יינתן מעמד, כדבריך, לא מדיני, אלא דתי, במקומות הקדושים בירושלים. משתתן למדינה מעמד — האם מעמדה אינו מדיני ? תרתי דסתרי. לא ייתכן שלמדינה לא יהיה מעמד מדיני. אפילו תאמר פעמים רבות שהמעמד איננו מדיני אלא דתי – לא יועיל.

ובכן, אם אתה מציע שלמדינה יינתן מעמד, עליך לדעת שהמעמד הוא מדיני, לפי טבע הדברים. אם אתה אומר שהמעמד יינתן למדינה זרה, המלים ״תחת ריבונות ישראלית" אינן מועילות ולא כלום. משום שאם למדינה זרה יש מעמד, אין עוד במקום הזה שבו יש לה מעמד ריבונות ישראלית. שוב תרתי דסתרי.

ושלישית, אתה קובע שממלכת ירדן תהיה נציגת העולם המוסלמי. מנין לך? אתה סגן ראש ממשלת ישראל, אתה ממנה לעולם המוסלמי את נציגתו ? היכן קרה כדבר הזה? האם מישהו אחר יזמין לירושלים את פולין כנציגת העולם הקתולי, את שבדיה כנציגת העולם הפרוטסטנטי, עוד מדינות תתמנינה כנציגות של דתות מסויימות ?

משום כך תמיד אמרנו איש לרעהו בכל הדיונים על ירושלים, כי אנחנו ניתן לנציגי הדתות לנהל את העניינים במקומות הקדושים להן. זה נכון. זו עמדתה המסורתית של הציונות מימי הרצל וז׳בוטינסקי ועד ימינו. כבוד למקומות הקדושים לכל דת. אבל נציגי הדת הם שיפקחו על המקומות הקדושים האלה, לא נציגי מדינות. כי למדינות יש מעמד מדיני ולא דתי.

ובמה המדובר, גברתי היושבת- ראש ? צריך לפענח את הצופן הזה של הודעת דוברו של סגן ראש הממשלה. המדובר הוא בהר-הבית. על הר-הבית ניצבים שני בתי- תפילה הקדושים לאיסלאם. אנחנו נכבד את בתי-התפילה הקדושים לדת המוסלמית. אבל זה הר- הבית, זה המקום המקודש ביותר לישראל מאז היותו לעם. במשך דורות פנו אבותינו אל הר- הבית, וביום הקדוש ביותר בשנה היו מביעים את תפילותיהם בדמע ובגעגועים בדובבם את המלים עתיקות היומין: והכוהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים… וגו'.

ובימי קדם, הגדול בחזונות אנוש, "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" — חזו נביאי ישראל, גם ישעיהו וגם מיכה, אל המקום הזה לאמור: והיה באחרית-הימים נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל בית ה' אל בית אלוהי יעקב, ויורנו מדרכיו וילכו באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר הי מירושלם. הר-הבית.

ועל-פי הצעתך המתוקנת, הרשמית, למעשה חוסיין יהיה מוסמך להניף מעליו את דגלן, כי הוא מייצג מדינה ולא דת.
אברהם עופר (המערך, עבודה-מפ״ם):
חבר- הכנסת בגין, ישבת בממשלה כאשר שר אמר את זה, ולא הבאת הצעה לכנסת. שר אמר את זה, ואתה ישבת אז בממשלה.
מנחם בגין (גח״ל):
חבר-הכנסת עופר, אין לך מושג על מה אתה מדבר.
אברהם עופר (המערך, עבודה-מפ״ם):
שר הבטחון אמר…
(קריאות-ביניים מספסלי המערך)
היו״ר ט. סנהדראי:
חברי הכנסת, אני מבקשת אתכם להירגע.
מנחם בגין (גח״ל):
עכשיו אני מבין שחבר- הכנסת עופר מאשים את שר הבטחון.
אברהם עופר (המערך, עבודה-מפ״ם):
אינני מאשים. אמרתי רק שהוא אמר את זה. אל תשים דברים בפי.
מרדכי סורקיס (המערך, עבודה-מפ״ם) :
אתה כאן לא תקבע דבר. אם אתה רוצה לעזור, אל תתערב.
מרדכי בן-פורת (המערך, עבודת-מפ״ם):
כאן לא מדובר על דגל.
היו״ר ט. סנהדראי:
חברי הכנסת, אני מבקשת להפסיק ולאפשר לנואם להמשיך.
מנחם בגין (גח״ל):
אם כבוד היושבת-ראש הצליחה להשכין שלום בין חברי מפלגת העבודה, אני אמשיך.
(חבר-הכנסת מ. סורקיס קורא ק- ריאת-ביניים)
היו״ר ט. סנהדראי:
חבר-הכנסת סורקיס, אני מבקשת ממך להירגע ולתת לחבר-הכנסת בגין להמשיך.
(חבר-הכנסת מ. סורקיס קורא ק- ריאת-ביניים)
חבר-הכנסת סורקיס, אני קוראת לך בפעם שנייה.
יוחנן בדר (גח״ל):
תגידו פעם מה אתם רוצים.
(חבר-הכנסת מ. ברעם קורא קרי- את- ביניים)
מנחם בגין (גח"ל):
חבר-הכנסת עופר, קיבלת תשובה מחברי הכנסת סורקיס ובן-פורת ואחרים. אתה רוצה גם את תשובתי? אומר אך זאת: אין לך מושג על מה אתה דיברת. מעולם לא נתקבלה שום החלטה בממשלה שדגלו של חוסיין יונף על הר-הבית.
אברהם עופר (המערך, עבודת-מפ״ם):
האם אמרתי זאת ?
מנחם בגין (גח״ל):
לא. אבל אם יש לך טענות נגד חבר מפלגתו, שר הבטחון מר דיין, תבוא אליו בטענות.
אורי אבנרי (העולם הזה-כוח חדש):
חבר-הכנסת בגין, מדוע לא הגבת אז ?
מנחם בגין (גח"ל):
מנין לך שלא הגבתי? אני מדבר היום על הודעת סגן ראש הממשלה. והרוגז של חבר-הכנסת עופר לא יועיל, כי הוא עורר דק את רוגזו של חבר-הכנסת סורקיס.
חייקה גרוסמן (המערך, עבודת-מפ"ם):
זה לא קשה.

מנחם בגין (גח״ל):?
זה החטא בירושלים.
ההודעה המוכחשת על-ידי סגן ראש הממשלה איננה היום נושא הדיון, אם כי השארתי לפניו אפשרות להודיע מעל במת הכנסת האם ההכחשה תופסת אם לאו. נושא הדיון היא דווקה הודעתו הרשמית, והיא מזיקה בתכלית. היא נמסרה מתוך חוסר תבונה, בקלות-דעת ומתוך חוסר אחריות. ומשום כך אני קורא לך, סגן ראש הממשלה, עלה על במה זו היום, ללא רוגז, ואמור לכנסת, ועל-ידה לעם ישראל ולעמים אחרים, דבר פשוט מאוד: לשום מדינה לא יינתן שום מעמד בירושלים. שום מעמד. זו עמדתנו. נציגי דתות יפקחו על המקומות הקדושים שלהן. המעמד היחיד בירושלים הוא למדינתנו. ירושלים היא אחת. כולה תחת ריבונות ישראל, ובשום מקום לא יונף דגל זר. בשום מקום.

שר-המשפטים י. ש. שפירא:
חוץ מאשר על שגרירויות זרות.

מנחם בגין (גח"ל) :
על שגרירויות זרות תמיד יש דגלים. מה אתה מזכיר לי זאת, אדוני שר המשפטים ? אתה מזכיר לי שיש כלל בין-לאומי שעל שגרירויות מונף דגל ?
זו הצעתי. ואני רוצה לומר עוד פעם לסגן ראש הממשלה, מר יגאל אלון. חובתו לעשות כן כדי להסיר בל אי-הבנה ולבטל את כל הנזק שנגרם. אם תעשה כן, אשמח. אם לאו, עם כל הכבוד, אני תושב שמוטב שתוותר או שתיקרא לוותר על התואר הממלכתי: "סגן ראש הממשלה", כדי שלא ייווצר רושם בעולם שיש אחריות ממלכתית לאומית כלשהי על הודעתך, שהדעת אינה סובלת אותה. ירושלים כולה שלנו.

^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s