"הארץ" מסביר, קצת לא-נכון, את הצלחת תנועות הר הבית

התנועות המשיחיות שקוראות לשיבה להר הבית חודרות למיינסטרים הציוני-דתי

8 יהודים, ובהם משה פייגלין, נעצרו השבוע כשניסו להתפלל על הר הבית. בתנועות המקדש לא מתרגשים, ומסכמים שנה מוצלחת בה הפכו לקול משפיע

שמונה יהודים נעצרו ביומיים האחרונים על הר הבית לאחר שניסו להתפלל על ההר, ובשל חשש המשטרה שהדבר יגרום להתפרצות אלימות. בין העצורים ניתן למצוא את משה פייגלין, ראש חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד ואת יהודה ליבמן, מראשי ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר – אבל גם את אלישיב שרלו, בנו של מי שנחשב לסמן הליברלי בציונות הדתית, הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה. מעצרו מסמל את השינוי העמוק שחל ביחס של הציונות הדתית להר הבית בשנים האחרונות ובשנה החולפת במיוחד.

למרות המעצרים האחרונים, בתנועות המקדש מסכמים בימים אלו שנה מוצלחת מאוד מבחינתם – בה הפכו נאמני הר הבית לסוגיהם, מזרם ימני קיצוני, משיחי ומוקצה על ידי חלק גדול מהציבור הדתי, לזרם מרכזי ובעל השפעה. בתנועות המקדש מתגאים בשורה הולכת ומתארכת של רבנים שהסירו את האיסור לעלות להר הבית, ואף עלו אליו בעצמם, וכן במספרים הולכים וגדולים של יהודים שעולים להר הבית למטרות רוחניות.

השנה היתה גם הפעם הראשונה שבה הצליחו תומכי שינוי הסטטוס-קוו על הר הבית לגבש תוכנית פוליטית מעשית – הצעת חוק שהועלתה על ידי ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) והתבטאות פומבית של ח"כ זאב אלקין (ליכוד), שקוראות, לראשונה מאז 1967, לשינוי המצב החוקי על הר הבית ומתן זמני תפילה ליהודים על ההר. ברקע גם גובר החשש מפעולת תג מחיר על הר הבית, בין היתר לאחר שאחד מחשודי תג מחיר אמר לפני כמה חודשים למדובב בתאו בבית המעצר, "כי בכוונתו ללכת ולעשות משהו גדול". לדברי המדובב, "הוא אמר לי, 'רק לך אני מספר – זה יהיה בהר הבית'".

ביום שישי במוסף "הארץ": שני ליטמן עם הצצה ייחודית להכנות לקראת הקמת בית שלישי

אחד המכשולים המשמעותיים שניצבו זה שנים בפני שינוי הסטטוס-קוו הרגיש בהר הבית, היה האיסור ההלכתי הנוקב על עליה לאתר, בשל בעיית הטהרה שהוא מציב ליהודי מאמין. אלא שבשנים האחרונות נבקעו סדקים עבים בחומת איסור זו, לאחר שיותר ויותר רבנים מהציונות הדתית התירו את העלייה להר ואף עלו אליו בעצמם. לצד הרב שרלו, ניתן למצוא ברשימה רבנים נוספים שנחשבים למתונים, בהם רבה של אפרת, הרב שלמה ריסקין, הרב יעקב מידן מישיבת הר עציון והרב חיים דרוקמן. אליהם יש להוסיף את הרבנים הקיצוניים – כמו שמואל אליהו, דב ליאור, ישראל אריאל ואחרים – שזה שנים ארוכות רואים בהר הבית אתר לפעילות רוחנית ופוליטית.

במחנה המתנגדים נותר עדיין רוב רובו של הציבור החרדי וכל הרבנים החרדים החשובים. גם רב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', וכן הרב שלמה אבינר ואנשי ישיבת מרכז הרב נחשבים לשומרי החותם שאוסרים את העלייה להר. "המתח הגאולי–משיחי סביב הר הבית עלול להבעיר את ירושלים ואת האזור כולו", מזהיר דוקטור גדי גבריהו, ממייסדי פורום תג מאיר, הפועל נגד ההקצנה בציונות הדתית. "ניסיונות העלייה והתפילה בהר הבית, בשילוב הצתות וחילול מסגדים על ידי אנשי תג מחיר עלולים להביא מחתרת קנאית לפגוע במסגדי הר הבית בסגנון המחתרת היהודית של שנות ה-80".

ואולם את הלהבה שהציתה הקואליציה הרבנית שהתירה את העלייה להר, קשה היה לכבות השנה, כאשר הנושא הפך לפופולרי יותר ויותר בציונות הדתית כולה ובימין בכלל. שינוי זה הורגש בין היתר בפריחה חסרת התקדים של תנועות העוסקות בהר הבית ובמקדש – כאשר לא פחות מעשרה ארגונים – בהם נאמני הר הבית, התנועה לכינון המקדש, מכון המקדש, נשים למען הר הבית ועוד – פועלים כיום תחת מטה משותף ורב פעלים.

המטה הצליח לנער מעצמו את התדמית המשיחית ומיצב את עצמו כגוף לגיטימי, כאשר בשנים האחרונות אפילו משרד החינוך מעודד עליית תלמידים להר הבית. המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, היה אורח הכבוד ב"ועידת המקדש האחרונה", וחברי כנסת רבים נוספים ביקרו בהר או הביעו תמיכה פומבית בתנועת המקדש השונות. להערכת תנועות המקדש, עד סוף השנה יעלו כ-15,000 יהודים דתיים על הר הבית, לעומת כ-9,000 בשנה שעברה.

הסברים שונים ניתנו לשינוי ביחס לסוגיה, החל בתגובה לטראומה של תוכנית ההתנתקות, עבור בשינוי הדורי ועד להתפתחות הלכתית. ואולם לדברי ח"כ אלדד, בראש ובראשונה זוהי תחושת גאווה. "השינוי קשור להעזה הולכת וגוברת בציבור הזה להתנתק מרגשות הנחיתות מול הרבנים האורתודוקסים", הוא אומר, "מה שהיה פעם בשוליים תופס היום תאוצה, והר הבית נתפש כאוונגרד ומושך אליו את הצעירים. אולי המבוגרים התרגלו לכך שהר הבית שייך לערבים ושאנחנו רק צריכים לחכות שבית המקדש ירד מהשמיים".

דובר מטה תנועות המקדש, יהודה גליק, אומר שמטרתו לשנה הבאה היא ש"יהודים יהיו חלק מהנוף בהר הבית". אבל בברכת "השנה טובה" שנשלחה מטעם המטה המשותף, מובע חזון רדיקלי בהרבה. "מי ייתן שתהא זו שנת גאולה … שנה שבה תוסר החרפה מעלינו, שנה שבה ייבנה הבית וישוב סוף סוף השלטון לבית יהודה", נכתב בברכה, שעוטרה בתמונת אבן השתייה שבמרכז מבנה כיפת הסלע. מי שקרא את הברכה והביט בתמונה, הבין בדיוק איזו חרפה ביקש כותב הברכה להסיר.

^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s