עליית נשים להר-הבית

 

בע"ה אעלה להר הבית ואדריך בו ביום חמישי כ"ב באייר.

הנוהגות לאור הפסיקה שהעלייה להר הבית היא מִצווה – מוזמנות !

זכוּת מרַגשת שזוכים אנו לעלות בטהרה אל המקום אשר בחר ה' לשכֵּן שמו שָׁם, המקום עליו מעיד ה' שעיניו וליבּו שָׁם כל הימים,
המקום ששכינה לא זזה ממנו גם בחורבנו, המקום הקדוש ביותר גם כששמֵם ושועלים הִלכוּ בו,
המקום שממנו הַשראת שכינה לָעולם כולו !

מתוך כמיהה להתקרב אל ה' במקום שיעד לכך, לעלות בקדושה במדרגה נוספת,

להתפלל נוכח פנֵי ה' ,


לקיים מצוות "לשִׁכנוֹ תדרשו ובאת שמה", ומצווֹת נוספות המתקיימות בהר הבית,
מתוך מחוּייבוּת לממֵש את הזכות שניתנה לנו –

נעלה אי"ה להר הבית ביום חמישי, כ"ב באייר, בבוקר.

כגודל קדוּשת המקום – כן חומרת ההלכות המתחייבות בו.
לכן חובה לקבל הדרכה הלכתית לקראת העלייה.

המעוניינות – נא לפנות לא יאוחר ממוצש"ק שלפני העלייה – מוצש"ק פרשת "אֱמור".

הפרטים ההלכתיים והארגוניים יינתנו לפונות. נבקש מכל מי שרוצה להשתתף בעלייה זו – להרשם.
ההרשמה והפרטים – אצלי (עדיף במייל, ואפשר בטלפונים המובאים להלן).

בעלייה זו ההדרכה וההִתנהלות הן נשיות, אולם אינה לנשים בלבד, גברים וילדים מוזמנים בשמחה להשתתף.

אנא הפיצו מייל זה לכל עֵבר, כדי שיגיע לכל מי שעשוי להתעניין בכך.
וכן הזמינו  בעל פה משפחה וידידים.

מצ"ב קישור ל "אתר הר הבית " ולאתר "נשים למען המקדש"  http://www.namikdash.org.il
– מוזמנים להיכנס ולהרוויח מן המידע הרב ששם.

לזריזות: השבוע תתקיים עלייה נוספת בהדרכה נשית:
ביום חמישי, ח' באייר. בהדרכת הרבנית רבקה שמעון. פרטים אצלה:  0525-583-371
מוזמנת להשתתף בעלייה זו ולעניין כל מי שזה מתאים לה.

בברכת שפע טוב ושמחה ממקור השפע והטוב, ובתפילה לגאולה שלֵמה,

רחל סלע, שילה.  02-9401205 ,  0524-802-550  

טקסט מלא של ההסכם הירדני הפלסטיני על מקומות קדושים בירושלים

טקסט מלא של ההסכם הירדני הפלסטיני על מקומות קדושים בירושלים

הסכם בין הוד מלכותו מלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, והוד מעלתו ד"ר מחמוד עבאס, נשיא מדינת פלסטין, ראש הארגון לשחרור פלסטין, ונשיא הרשות הלאומית הפלסטינית

"ישתבח אללה אשר הסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד האחרון ['אל-אקצא', פרשנות ערבית מזהה מקום זה עם המסגד בירושלים הנקרא כך היום] אשר ברכנו את מעגלו כדי למען נַראהו מאותותינו, כי הוא השומע והרואה" (הקוראן הקדוש, סורת מסע הלילה). "אללה אוהב את הלוחמים למענו, הערוכים שורות-שורות, כבניין איתן." [הקוראן הקדוש 61:4].

הסכם זה נעשה על ידי ובין:

הוד מלכותו המלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין, מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים,

לבין:

הוד מעלתו הנשיא מחמוד עבאס, בתפקידו כנשיא מדינת פלסטין, וראש הארגון לשחרור פלסטין, נציגו של העם הפלסטיני, ונשיא הרשות הלאומית הפלסטינית,

הקדמה

א. הואיל וקיים קשר שאינו ניתן להתרה בין כל חברי האומה הערבית והמוסלמית;

ב. הואיל ולירושלים מעמד מיוחד כעיר קדושה ומקודשת לאיסלאם; והואיל וישנו קשר הנצחי בין המקומות הקדושים ובין מוסלמים בני כל הארצות וכל הזמנים; ומתוך הכרת משמעותה המיוחדת של ירושלים לבני דתות אחרות;

ג. והואיל ונודעת חשיבות דתית ייחודית, עבור כל המוסלמים, למסגד אל אקצא יחד עם 144 הדונם שלו, הכוללים את מסגד אל אקצה אל קיבּלֶה, [ראה הערת סיום], את מסגד כיפת הסלע ואת כל המסגדים, המבנים, הקירות, החצרות, והשטחים הנלווים מעל ומתחת לפני הקרקע שלה, ואת נכסי הווקף הקשורים במסגד אל אקצא, בסביבתו או בעולים אליו לרגל (להלן: "אל חראם אל שריף");

ד. הואיל והמלך אל שריף חוסיין בן עלי ממונה על ההגנה והטיפול במקומות הקדושים בירושלים ובשיקום המקומות הקדושים מאז 1924; והואיל ותפקיד זה מולא ברציפות וללא הפרעה על ידי הוד מלכותו מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, צאצא לאל שריף חוסיין בן עלי; והואיל וקיימת ה"בעיא" (שבועת אמונים), שלפיה חוסיין בן עלי אל שריף הוא המחזיק באפוטרופסות על האתרים הקדושים בירושלים, ואפוטרופסות זו אושרה לאל שריף חוסיין בן עלי על ידי תושבי ירושלים ופלסטין ב-11 במרץ, 1924; והואיל והאפוטרופסות על המקומות הקדושים של ירושלים הגיעה בירושה להוד מלכותו המלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין; ובכלל זה האפוטרופסות הכוללת את הפטריארכיה ה"רומית" (יוונית) האורתודוקסית של ירושלים שנקבעה בחוק הירדני מס' 27 משנת 1958;

ה. רציפות האופוטרופסות של המלך ההאשמי של ירדן על המקומות הקדושים מאז 1924 מגבירה את יכולתו של הוד מלכותו להחזיק את המקומות הקדושים ולשמר את מסגד אל אקצא (אל חראם אל שאריף);

ו. הואיל והארגון לשחרור פלסטין הוא הנציג הלגיטימי והחוקי היחידי של העם הפלסטיני, וְ-

ז. הואיל וזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מתבטאת במימוש המדינה הפלסטינית ששטחה כולל את השטח שבו ממוקם מסגד אל אקצא (אל חראם אל שריף);

ח. הואיל ובתנאים שהוזכרו בהצהרה הרשמית של הוד מלכותו המלך חוסיין אבן טלאל, מלך ההמלכה ההאשמית של ירדן, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, ביחס להגדרת ניתוק הקשר בין ירדן ובין הגדה המערבית, שנערכה בתאריך 31 ביולי, 1988; הצהרה זו מיעטה את המקומות הקדושים בירושלים;

ט. הואיל ובתנאי ההצהרה הרשמית של ממשלת ירדן על תפקידה בירושלים, שנערכה ב28 ביולי, 1994, חזרו ואושרו מעמדה הקבוע של ירדן ותפקידה המיוחד ביחס למקומות הקדושים; [ראה הערת סיום]

מתוך רצון להקים חובות משפטיות ולחזק את הכרתם של הצדדים הנזכרים בהסכם זה, זה במעמדו החוקי של זה, הסכימו הצדדים להסכם זה להצהיר כדלהלן:

סעיף 1:

ה"מבוא" להסכם זה יהיה חלק בלתי נפרד מהסכם זה ויש לקרוא ולפרש אותו בשלמותו.

סעיף 2:

2.1. הוד מלכותו המלך עבדאללה השני, כאפוטרופוס האתרים הקדושים בירושלים, עושה את כל המאמצים האפשריים כדי לשמר את האתרים הקדושים בירושלים, ובפרט את חראם אל שריף, אשר מוגדר בסעיף (ג) במבוא להסכם זה, ולייצג את האינטרסים שלהם כדי:

א. לעמוד על כבודם של האתרים הקדושים בירושלים;

ב. להבטיח שכל המוסלמים, בהווה ובעתיד, יוכלו לנסוע אל המקומות הקדושים לאסלאם ומהם, ולסגוד שם, בהתאם לחופש הפולחן;

ג. לנהל את המקומות הקדושים לאסלאם ולשמר אותם כדי (i) לכבד ולשמור על מעמדם ומשמעותם הדתיים (ii) להבטיח את זהותם הראויה ואופיים המקודש של המקומות הקדושים; וכן (iii) לכבד ולשמור על הייחוד ההיסטורי, התרבותי והאמנותי, ועל המרקם הפיזי שלהם;

ד. לייצג את האינטרסים של האתרים הקדושים בפורומים בינלאומיים רלוונטיים וארגונים בינלאומיים מוסמכים באמצעים המשפטיים המתאימים;

ה. לפקח ולנהל את מוסד הווקף בירושלים ונכסיו בהתאם לחוקי הממלכה ההאשמית של ירדן.

2.2. מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, האופוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, ימשיך במאמציו להבטיח שהחובות האמורים בסעיף 2.1 ימולאו.

2.3. הארגון לשחרור פלסטין והרשות הלאומית הפלסטינית מכירים בתפקידו של מלך הממלכה ההאשמית של ירדן המוגדר בפסקאות (1) ו (2) של סעיף 2 זה ומתחייבים לכבד תפקיד זה.

סעיף 3:

3.1. ממשלתה של מדינת פלסטין, כמבטאת זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, יש לה הזכות לריבונות על כל חלק משטחיה, לרבות ירושלים.

3.2. מלך הממלכה ההאשמית של ירדן והנשיא הפלסטיני יתייעצו ויתאמו זה עם זה בנוגע למקומות הקדושים בעת הצורך.

נחתם בארמון המלכותי בעמאן ביום ראשון, 31 מרס, 2013; י"ט בג'ומדה אל אולה 1434 ללוח ההיג'רי.

~~~~~~~~~~~~~~

הערה:

ירושלים ואל-אקצה מכונות באסלם "הקיבּלֶה הראשונה", משמע כיוון התפילה הראשון, בטרם הכעיסו היהודים את מוחמד כי לא קיבלו את הנהגתו ובשורתו, ואז הורה על כיוון תפילה (קיבּלֶה) חדש – אל הכעבה במכה.

הערה:

3 ימים קודם לכן נפגשו רבין וחוסיין בארה"ב ונחתמה 'הצהרת וושינגטון' על סיום מצב הלוחמה בין המדינות. הסכם השלום נחתם כמה חודשים אח"כ, ובו מוכר מעמדה של ירדן, כלהלן.

נספח:

סעיף 3 בהצהרת וושינגטון:

ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הנוכחי של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות הקדושים המוסלמים בירושלים. כאשר יתנהל המו"מ על הסדר הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה. בנוסף הסכימו שני הצדדים לקדם יחסים בין-דתיים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות.

ראה כאן: http://www.snunit.k12.il/peace/doc023.html

דף הלכה ליום הזכרון ויום העצמאות לבתי הכנסת ולצבור בישוב שילה

בע"ה איר תשע"ג

 

דף הלכה ליום הזכרון ויום העצמאות לבתי הכנסת ולצבור בישוב שילה

 

(חברים רבים הצטרפו בשנים האחרונות לישוב, ואולי אינם יודעים את הנהגות היום בשילה,

על כן, ראיתי לנכון לפרסם את הדברים, בתוספת המקורות ההלכתיים בקצרה)

 

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

 

'שחרית'

א. יש חשיבות גדולה לדבר ולספר על גדולתם של חללי מערכות ישראל וגבורתם, שזהו למוד גדול של מצות מסירות נפש להצלת העם ולכבוש הארץ. הקדושים הללו זכו למעלה עליונה שאין מי שעומד במחיצתם[1].

ב. לאחר  "ובא לציון" אומרים הזכרת נשמות לחללי צה"ל, ואומרים תהלים פרק ט'. (כשחל יום הזכרון בשני או בחמישי אומרים סדר זה לפני הכנסת ס"ת) (כשיום העצמאות נדחה ויום הזכרון חל במקומו אין אומרים בו תחנון, לא בו ולא במנחה לפניו[2])

ג. מצוה לעמוד בשעת הצפירה[3], ואין בזה משום חוקות הגויים[4]. מי שעוסק בתורה שלא בצבור, יעמוד ורשאי להמשיך ללמוד בעיון בלי קול[5].

 

יום העצמאות

ד. יום העצמאות הוא יום הודאה, הלל ושמחה על גאולתנו ממות לחיים ומשעבוד לגאולה גם אם אינה גאולה שלמה[6]. ביום זה זכינו להופעת עצמאות קהל ישראל[7]. על כן תקנו גדולי רבותינו והרבנות הראשית לישראל את הלכות היום בתפלות הלל והודאה כפי ההדרכה ההלכתית של גדולי האחרונים[8]. מנהג ראוי לתלות את דגל המדינה כמנהג היוצאים מעבדות לחרות[9].

 

'מנחה'

ה. במנחה שלפני יום העצמאות – אין אומרים תחנון.

ו. ראוי להתגלח למי שזקוק לכך[10] שלא להראות כאבל ביום שמחה והודאה.

 

'ערבית'

ז. מתכנסים לשיחה בענין היום לפני ערבית, ואחריה לתפלה ברוב עם. אין זה ראוי לפרוש מהצבור בתפלה זו[11].

ח. סדר התפלה בשילה הוא ע"פ סדור 'רינת ישראל', ומוסיפים 'הלל' שלם בברכה[12] לאחר תפלת עמידה.

'שחרית'

ט. סדר התפילה בבתי הכנסת בשילה ע"פ סדור 'רינת ישראל' ואומרים שוב 'הלל' שלם בברכה.

 י. את 'שירת הים' אומרים, פסוק, פסוק בנעימה אחרי הש"ץ או שרים יחד[13].

 יא. לאחר ההפטרה אומרים; 'תפלה לשלום המדינה', תפלה לשלום חַיָלֵי צה"ל ותפלה לשלום א"י וישוביה.

יב. אין  אומרים 'אב רחמים' ואין אומרים 'יזכור'.

(כשהרבנות הראשית מודיעה על הקדמת יום העצמאות או דחיתו, כל מנהגי היום וסדרי התפלות עוברים לתאריך החדש, ובה' באייר נוהגים כיום רגיל או אפילו כיום זכרון (אם כך נקבע) אבל אין אומרים בו תחנון לא בו ולא במנחה שלפניו)

מהלכות היום[14]

יג. מצוה לעסוק ביום זה בנסי ד' וישועתו, ולזכור שלא כחנו ועוצם ידינו לבדם חוללו את הישועה, אלא רוח ד' שנוססה באומה כולה, וחסדו הגדול עמנו[15]. לכן מצוה ללכת למקומות בהם ארעו נסי ד' במהלך גאולתנו, ולספר בגאולה זו. מנהג יפה ללכת ביום זה ד' אמות חדשות בא"י.

יד. ראוי לקבוע ביום זה סעודת הודיה, ולדבר בענינו של יום. גם כשמדגישים את התאספות המשפחות והחברים, צריך לזכור את עיקרו של היום, שיום הודיה לד' הוא, ולא רק אכילה ושתיה של ריקנות.

טו. ראוי ללמוד ביום זה דברים הנוגעים לגאולה, למצוות התלויות בארץ ולמקדש[16].

טז. ראוי לתת צדקה מיוחדת ביום זה, שמצוה זו מגדילה את האחדות באומה, ובזכותה מקרבים את הגאולה[17].

 יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה בקרוב,

הרב אלחנן בן נון



[1] ע"פ רמב"ן הוספות לס' המצוות מצות עשה ד', גמ' פסחים נ' א.

[2] ע"פ רמ"א או"ח תקנ"ד סע' כ' ברמ"א שם.

[3] אבות ב' ד וע"פ הוראת מו"ר הרב צב"י הכהן קוק זצ"ל.

[4] שו"ת מהרי"ק שרש פח' שו"ע יו"ד קעח' ורמ"א או"ח תצד' ג.

[5] ע"פ הרב י' אריאל שו"ת באהלה של תורה יו"ד נג'.

[6] גמ' ברכות נד' ב, שו"ת קול מבשר א' כא' .

[7] גמ' הוריות דף ג' א.

[8] מד' הגדול פר' בא, שו"ת מהר"ם אלשקאר מט', מג"א או"ח תרפו' סק"ה, שו"ת חת"ס או"ח קסג' וקצא'.

[9] רמב"ן על התורה יד' ח, שמ"ר טו' ו.

[10] ע"פ רמ"א שם תצ"ג סע' ב' ומ"ב סקי"ג.

[11] כשיש מצות פרסום הנס, יש חיוב מיוחד להתפלל בצבור גדול ככל האפשר. ע"פ מ"ב או"ח תרפז' סק"ז.

[12] מי שקבל מרבו המובהק שלא לברך על ההלל, יענה 'אמן' אחר הש"ץ.

[13] ה' באייר חל תמיד ביום שחל בו שביעי של פסח. ע"פ הוראת הרבנות הראשית משנת תש"מ בנשיאות הרב גורן זצ"ל (שנה וחצי לאחר העליה לשילה), ובאשור הרב שפירא זצ"ל בעלותו לרבנות הראשית משנת תשמ"ו, שלא לשנות מנהגים שנהגו ע"פ הרבנות הראשית או רבנים גדולים.

[14] ע"פ תקון יום העצמאות למו"ר הרב נריה זצ"ל.

[15] ע"פ דברים ח' יא ודרשות הר"ן דרוש יא'.

[16] רמב"ם הל' מלכים ומלחמותיהם.

[17] רמב"ם הל' מתנות עניים י' א.

צועדים לזכר דיר יאסין

עוד פרובוקציה מבית "זוכרות":-

אירוע זכרון לטבח דיר יאסין

שלח Umar

דיר יאסין (אירועי זיכרון)  דֵיר יַאסִין טבח

הזמנה

הסיור יתחיל בשעה 16:00 ברחוב כנפי נשרים 24, גבעת שאול, ירושלים, ויסתיים בשעה 18:00

תאריך: 09/04/2013

זוכרות מזמינה את הציבור הרחב לאירוע זיכרון לטבח דיר יאסין  ביום שלישי 9.4.2013 נציין את יום השנה ה 65 לטבח דיר יאסין. האירוע יכלול סיור ברחוב הראשי של הכפר דאז (היום רחוב כנפי נשרים), נשמע הסבר על הכפר ועל אירועי הנכבה שלו, נעבור ליד חלק מהבתים הפלסטינים שעדיין קיימים ברחוב, שבחלקן אירע טבח. נעבור ליד בית החולים כפר שאול, שם היה גרעין הכפר, נלך ליד שרידי בית הקברות הפלסטיני ונסיים בחורשה שמאחורי בית החולים  במהלך הסיור נישא שלטים עם שמות קורבנות הטבח.

לאיזון ויותר

דיר-יאסין – הטבח שלא היה

א.  הכפר דיר-יאסין, שנמצא ממערב לירושלים, סמוך לשכונת גבעת-שאול, היה כפר שקט. לתושביו היתה ברית אי-התקפה עם אנשי שכונת גבעת-שאול. תושביו לא פעלו נגד היהודים במלחמת העצמאות ולא סיכנו אותם בשום צורה שהיא. לפיכך, לא היתה ליהודים שום עילה לתקוף את הכפר ולגרש ממנו את תושביו.

ב.  אנשי האצ"ל ולח"י תקפו את הכפר ללא אישור המוסדות המוסמכים של היישוב היהודי, ובניגוד לאינטרס הצבאי של היהודים באותו זמן.

ג.   במהלך הקרב רצחו אנשי האצ"ל ולח"י נשים, ילדים וזקנים, שלא סיכנו אותם בשום צורה שהיא.

ד.  אחרי הקרב הובילו הכובשים את התושבים שנותרו למחצבה שבין הכפר לירושלים ושם טבחו רבים מהם.

ה.   בסך הכול טבחו אנשי האצ"ל ולח"י 254 תושבים

^

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע", גליון 537, 4 באפריל 2013

קושיות

הגירסה שנמסרה:

ארבע קשיות תקשורתיות לשביעי של פסח

לאור הידיעה על חתימת הסכם בדבר מעמד ירדן כפטרון המקומות הקדושים בירושלים בידי המלך עבדאללה השני לבין מחמוד עבאס של הרש"פ, חשבתי על תסריט דמיוני ובו ראש הממשלה כממלא-מקומו שר החוץ יושב במעונו כמנהגו ומתראיין, בזה אחר זה, לשלשת ערוצי הטלוויזה ונשאל ארבע שאלות ועוד משיב עליהן.  הנה מדמיוני התקשורתי:-

שאלה ראשונה: "אדוני ראש הממשלה ושר החוץ, לפי הדברים שנאמרו בעמאן בעבר-הירדן, ישראל מתכוונת 'לחלק את מתחם הר-הבית'.  האם הממשלה אכן שוקלת להקציב מקום בו יהודים יכולים לקיים תפילה בציבור ללא הפרעה?"

שאלה שניה: "בהודעה של המלך וראש הרשות הפלסטינית, הם מציינים מאמצי 'הייהוד' שעושה ישראל בירושלים ועל הצורך 'להגן על ירושלים והמקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות'.  האם לדעתך המונח 'יהוד' מקובל עליך כמתאים למציאות בה בעצם מוסדות איסלאמיים ממשיכים להרוס כל זכר לנוכחות יהודית בת 3000 שנה בעיר?  האם תעביר מסר למלך שהתיאור הזה חורה לך ואינו מתאים לשתי מדינות שהשלום שורר ביניהן? ובנוסף, האם משמעות חסרונם של מקומות קדושים ליהדות בהצהרתם מדאיג אותך?"

שאלה שלישית: "על פי סעיף 9 לחוזה השלום בין ישראל לירדן, כתוב שכל צד יאפשר חירות גישה למקומות בעלי משמעות דתית והיסטורית וכן חירות הפולחן הדתי.  עד היום, מאז חתימת החוזה ב- 1994, אין כל חופש פולחן ליהודים בהר-הבית.  האם בתקופת כהונה זו של ממשלתך המצב העגום הזה ישתפר?"

שאלה רביעית: "אדוני שר החוץ בפועל, חוזה השלום גם מעניק לירדן 'בשעה שייערך
המשא-ומתן על מעמד הקבע…עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה'. איך אתה מבין סעיף זה?  איזה תפקיד יש לירדן לדעתך?  ומכיוון שישראל עדיין איננה מנהלת שום משא-ומתם על מעמד הקבע, האם אתה רואה בהסכם הנוכחי בין הרש"פ לבין ירדן כהפרה של חוזה השלום?"

והנה שאלה חלופית: "שר ההקדשים הפלסטיני, מחמוד חבאש, טוען שחתימת ההסכם מאשרת, ואני מצטט/ת, 'את הריבונות הפלסטינית על כלל פלסטין – כולל בירתה, מזרח ירושלים'.  האם הצהרה זו מקובלת עליך?  ואם לאו, באיזה צעדים תנקוט בתגובה?"

נגמר החג ונגמר הראיון.

 

התנכלות המשטרה לאש – קודש

המשטרה פשטה על אש קודש; חמישה נעצרו
לפנות בוקר פשטה המשטרה על היישוב אש קודש שבגוש שילה, עצרה חמישה תושבים והחרימה כלי נשק • תגובת היישוב: "אין הגיון בפשיטה לפנות בוקר כאילו אנו אויבים"
אלי שלזינגר, בחדרי חרדים

סדרת מעצרים בישוב אש קודש: לפנות בוקר פשטו כוחות רבים של משטרה ובילוש על היישוב אש קודש שבגוש שילה, נכנסו למספר בתים והחלו בחיפושים אחר ממצאים.החיפוש הסתיים בשעה 05:45 כאשר הכוחות עזבו עם חמישה עצורים מתושבי היישוב, נשואים ובעלי משפחות, בהם גם חייל צה"ל.במהלך החיפושים החרימה המשטרה נשק צבאי מסוג M-16 השייך ללוחם בכיתת הכוננות היישובית, וכן שני אקדחים עם תחמושת מתושב היישוב ומתושבת היישוב. התושבת לא נעצרה.ממשטרת ש"י נמסר, כי בעקבות סכסוך מתמשך בין תושבי הכפר הערבי קוצרה לתושבי מאחז 'אש קודש', שמתבטא בתקיפות הדדיות, הוטלה אחריות על יחידת ימ"ר ש"י.נפתחה חקירה סמויה על מספר אירועי אלימות בין הצדדים והיום לפנות בוקר בפעילות ימ"ר ש"י ויס"מ ש"י, בוצעו חמישה מעצרים של תושבי המאחז בשנות ה-20 לחייהם.מהיישוב אש קודש נמסר לסוכנות תצפית בתגובה למעצרים הלילה: "תושבי היישוב אש קודש מוחים נמרצות על התייחסות הבזויה של המשטרה לתושבים."אין שום הגיון המצדיק הגעה שכזו לפנות בוקר, בכוחות רבים כאילו אנו אויבים, להפוך לנו את הבתים בניגוד לכללי החיפוש כפי שנכתבו בצווים, ולהפחיד את ילדינו הקטנים במיטותיהם."היישוב אש קודש הוא יישוב שומר חוק, המשלם מיסים ומשרת בצבא ובשירות לאומי. המשטרה יודעת שלו היו מבקשת מהתושבים שנעצרו להתייצב לחקירה, הם היו מתייצבים. ובכל זאת החליטה מסיבות פוליטיות לפשוט על היישוב באמצע הלילה בסגנון פשיטה המזכיר לנו את שירותינו הצבאי ומעצרי מחבלים."לא ראינו שהפורעים שתקפו את יישובינו ואת מטעינו וכרמינו נעצרו, למרות שהוגשו תלונות בידי היישוב כנגד פורעים שתמונותיהם וצילומי וידאו שלהם ברשותנו ואף פורסמו בתקשורת. אנו תקווה שבית המשפט יבין את המציאות איתה אנו מתמודדים, ישחרר את גברי היישוב שנעצרו, ויטפל ביד קשה בפורעים הערבים המתקיפים אותנו."יש לציין כי היישוב אש קודש עומד על כך שבניגוד להודעת המשטרה על כך שלא נעצרו חיילים, אחד התושבים נעצר כאשר היה לבוש מדים ובדרכו לשירותו הצבאי הסדיר. כמו כן כל הנשקים והתחמושת שהוחרמו בידי המשטרה, היו נשקים ברשיון והוחזקו בהיתר".מעמותת חננו נמסר בתגובה למעצרים באש קודש: "המשטרה ממשיכה בניסיון לצייר כאלו המתנחלים הם האויב ומקור הצרות ביו"ש ובמדינה בכלל, בו בזמן שגם אם הטענות נכונות, מדובר באירוע קלאסי של הגנה עצמית מפני פורעים שחדרו ליישוב וסכנו את התושבים ואת רכושם. הדרך בה בחרה המשטרה לבצע את המעצר של אנשים מבוגרים ובעלי משפחות, כגנבים באישון לילה, מבלי שטרחה להזמין אותם קודם לחקירה קודם לכן, הינה פוליטית ושערורייתית".

_____________________

מאז הריסת עלי עין ע"י הצבא הבינו הערבים וידידיהם האנרכיסטים שאזור אש קודש הוא שולי וקטן ואיננו חשוב אפילו בעיני המתנחלים. לכן הם מיקדו התפרעויות קבועות כאן בכדי לייצר כותרות קבועות.   מגמה נוספת היא ליצר הבנה שיש כאן בס"ה נוער גבעות. בדיוק כמו ההתנהלות כנגד יצהר. יש לציין שבימים אלו אף צעיר ערבי איננו הולך להפגין ללא תשלום כספי מראש. מבחינתם זוהי עבודה. גם ביום השלג יצאו לעבודה (להפגין) תמורת התשלום.

המשטרה נמצאה נזופה בעקבות פציעה מירי של ערבי צעיר מקוצרה. מישהו במשטרה החליט כנראה שהתנפלות לילית על אש קודש תחזיר לה את הכבוד. ההתנפלות הלילית על משפחות וילדים היא בעינינו בלתי נסבלת. בעלי המשפחות הם אנשים ישרים עובדים ויצרניים. אפשר היה לתשאל אותם בצורה מכובדת.  אחד העצורים "יהודה הנדלר" הוא חבר הוועד המקומי שילה. אולם הערה קטנה הוא גם מזכיר יצהר.

אנו תושבי שילה והסביבה איננו מוכנים לסבול שהופכים את אחד הישובים שלנו לנידח ומורשה להתנפלויות.
הכוונה להפעיל פעילויות ציבור מרכזיות באש קודש בכדי להבהיר שהישוב אש קודש הוא מן החשובים ביותר באזורנו.

וגם

ביקור תמיכה וחיזוק של ראשי הישובים בגוש שילה, בעקבות אירועי ההתנכלויות מצד ערביי הכפר קוצרא כנגד תושבי הישוב אש קודש שבגוש שילה.

בין המשתתפים: רב הישוב שילה הרב אלחנן בנון, הרב בן ציון עמר רב הישוב שבות רחל נתן אנגלסמן, רפי פישר וחברי הועד המקומי גוש שילה.

החברים יצאו בקריאה לתושבי גוש שילה לבוא ולחזק את הישוב אש קודש בעמידתו האיתנה, וקריאה למשטרת ישראל להפסיק את ההתנכלות הלא מאוזנת של פריצה לבתים באישון לילה והפחדת משפחות עם ילדים.

 

^