טקסט מלא של ההסכם הירדני הפלסטיני על מקומות קדושים בירושלים

טקסט מלא של ההסכם הירדני הפלסטיני על מקומות קדושים בירושלים

הסכם בין הוד מלכותו מלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, והוד מעלתו ד"ר מחמוד עבאס, נשיא מדינת פלסטין, ראש הארגון לשחרור פלסטין, ונשיא הרשות הלאומית הפלסטינית

"ישתבח אללה אשר הסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד האחרון ['אל-אקצא', פרשנות ערבית מזהה מקום זה עם המסגד בירושלים הנקרא כך היום] אשר ברכנו את מעגלו כדי למען נַראהו מאותותינו, כי הוא השומע והרואה" (הקוראן הקדוש, סורת מסע הלילה). "אללה אוהב את הלוחמים למענו, הערוכים שורות-שורות, כבניין איתן." [הקוראן הקדוש 61:4].

הסכם זה נעשה על ידי ובין:

הוד מלכותו המלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין, מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים,

לבין:

הוד מעלתו הנשיא מחמוד עבאס, בתפקידו כנשיא מדינת פלסטין, וראש הארגון לשחרור פלסטין, נציגו של העם הפלסטיני, ונשיא הרשות הלאומית הפלסטינית,

הקדמה

א. הואיל וקיים קשר שאינו ניתן להתרה בין כל חברי האומה הערבית והמוסלמית;

ב. הואיל ולירושלים מעמד מיוחד כעיר קדושה ומקודשת לאיסלאם; והואיל וישנו קשר הנצחי בין המקומות הקדושים ובין מוסלמים בני כל הארצות וכל הזמנים; ומתוך הכרת משמעותה המיוחדת של ירושלים לבני דתות אחרות;

ג. והואיל ונודעת חשיבות דתית ייחודית, עבור כל המוסלמים, למסגד אל אקצא יחד עם 144 הדונם שלו, הכוללים את מסגד אל אקצה אל קיבּלֶה, [ראה הערת סיום], את מסגד כיפת הסלע ואת כל המסגדים, המבנים, הקירות, החצרות, והשטחים הנלווים מעל ומתחת לפני הקרקע שלה, ואת נכסי הווקף הקשורים במסגד אל אקצא, בסביבתו או בעולים אליו לרגל (להלן: "אל חראם אל שריף");

ד. הואיל והמלך אל שריף חוסיין בן עלי ממונה על ההגנה והטיפול במקומות הקדושים בירושלים ובשיקום המקומות הקדושים מאז 1924; והואיל ותפקיד זה מולא ברציפות וללא הפרעה על ידי הוד מלכותו מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, צאצא לאל שריף חוסיין בן עלי; והואיל וקיימת ה"בעיא" (שבועת אמונים), שלפיה חוסיין בן עלי אל שריף הוא המחזיק באפוטרופסות על האתרים הקדושים בירושלים, ואפוטרופסות זו אושרה לאל שריף חוסיין בן עלי על ידי תושבי ירושלים ופלסטין ב-11 במרץ, 1924; והואיל והאפוטרופסות על המקומות הקדושים של ירושלים הגיעה בירושה להוד מלכותו המלך עבדאללה השני אבן אל חוסיין; ובכלל זה האפוטרופסות הכוללת את הפטריארכיה ה"רומית" (יוונית) האורתודוקסית של ירושלים שנקבעה בחוק הירדני מס' 27 משנת 1958;

ה. רציפות האופוטרופסות של המלך ההאשמי של ירדן על המקומות הקדושים מאז 1924 מגבירה את יכולתו של הוד מלכותו להחזיק את המקומות הקדושים ולשמר את מסגד אל אקצא (אל חראם אל שאריף);

ו. הואיל והארגון לשחרור פלסטין הוא הנציג הלגיטימי והחוקי היחידי של העם הפלסטיני, וְ-

ז. הואיל וזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מתבטאת במימוש המדינה הפלסטינית ששטחה כולל את השטח שבו ממוקם מסגד אל אקצא (אל חראם אל שריף);

ח. הואיל ובתנאים שהוזכרו בהצהרה הרשמית של הוד מלכותו המלך חוסיין אבן טלאל, מלך ההמלכה ההאשמית של ירדן, האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, ביחס להגדרת ניתוק הקשר בין ירדן ובין הגדה המערבית, שנערכה בתאריך 31 ביולי, 1988; הצהרה זו מיעטה את המקומות הקדושים בירושלים;

ט. הואיל ובתנאי ההצהרה הרשמית של ממשלת ירדן על תפקידה בירושלים, שנערכה ב28 ביולי, 1994, חזרו ואושרו מעמדה הקבוע של ירדן ותפקידה המיוחד ביחס למקומות הקדושים; [ראה הערת סיום]

מתוך רצון להקים חובות משפטיות ולחזק את הכרתם של הצדדים הנזכרים בהסכם זה, זה במעמדו החוקי של זה, הסכימו הצדדים להסכם זה להצהיר כדלהלן:

סעיף 1:

ה"מבוא" להסכם זה יהיה חלק בלתי נפרד מהסכם זה ויש לקרוא ולפרש אותו בשלמותו.

סעיף 2:

2.1. הוד מלכותו המלך עבדאללה השני, כאפוטרופוס האתרים הקדושים בירושלים, עושה את כל המאמצים האפשריים כדי לשמר את האתרים הקדושים בירושלים, ובפרט את חראם אל שריף, אשר מוגדר בסעיף (ג) במבוא להסכם זה, ולייצג את האינטרסים שלהם כדי:

א. לעמוד על כבודם של האתרים הקדושים בירושלים;

ב. להבטיח שכל המוסלמים, בהווה ובעתיד, יוכלו לנסוע אל המקומות הקדושים לאסלאם ומהם, ולסגוד שם, בהתאם לחופש הפולחן;

ג. לנהל את המקומות הקדושים לאסלאם ולשמר אותם כדי (i) לכבד ולשמור על מעמדם ומשמעותם הדתיים (ii) להבטיח את זהותם הראויה ואופיים המקודש של המקומות הקדושים; וכן (iii) לכבד ולשמור על הייחוד ההיסטורי, התרבותי והאמנותי, ועל המרקם הפיזי שלהם;

ד. לייצג את האינטרסים של האתרים הקדושים בפורומים בינלאומיים רלוונטיים וארגונים בינלאומיים מוסמכים באמצעים המשפטיים המתאימים;

ה. לפקח ולנהל את מוסד הווקף בירושלים ונכסיו בהתאם לחוקי הממלכה ההאשמית של ירדן.

2.2. מלך הממלכה ההאשמית של ירדן, האופוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים, ימשיך במאמציו להבטיח שהחובות האמורים בסעיף 2.1 ימולאו.

2.3. הארגון לשחרור פלסטין והרשות הלאומית הפלסטינית מכירים בתפקידו של מלך הממלכה ההאשמית של ירדן המוגדר בפסקאות (1) ו (2) של סעיף 2 זה ומתחייבים לכבד תפקיד זה.

סעיף 3:

3.1. ממשלתה של מדינת פלסטין, כמבטאת זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, יש לה הזכות לריבונות על כל חלק משטחיה, לרבות ירושלים.

3.2. מלך הממלכה ההאשמית של ירדן והנשיא הפלסטיני יתייעצו ויתאמו זה עם זה בנוגע למקומות הקדושים בעת הצורך.

נחתם בארמון המלכותי בעמאן ביום ראשון, 31 מרס, 2013; י"ט בג'ומדה אל אולה 1434 ללוח ההיג'רי.

~~~~~~~~~~~~~~

הערה:

ירושלים ואל-אקצה מכונות באסלם "הקיבּלֶה הראשונה", משמע כיוון התפילה הראשון, בטרם הכעיסו היהודים את מוחמד כי לא קיבלו את הנהגתו ובשורתו, ואז הורה על כיוון תפילה (קיבּלֶה) חדש – אל הכעבה במכה.

הערה:

3 ימים קודם לכן נפגשו רבין וחוסיין בארה"ב ונחתמה 'הצהרת וושינגטון' על סיום מצב הלוחמה בין המדינות. הסכם השלום נחתם כמה חודשים אח"כ, ובו מוכר מעמדה של ירדן, כלהלן.

נספח:

סעיף 3 בהצהרת וושינגטון:

ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הנוכחי של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות הקדושים המוסלמים בירושלים. כאשר יתנהל המו"מ על הסדר הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה. בנוסף הסכימו שני הצדדים לקדם יחסים בין-דתיים בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות.

ראה כאן: http://www.snunit.k12.il/peace/doc023.html

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “טקסט מלא של ההסכם הירדני הפלסטיני על מקומות קדושים בירושלים

  1. פינגבק: דבריי במושב ראשון של השדולה למען הר הבית | ShilohInSense

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s