האמנם מדיניות גזענית?

קראתי את זה

בעקבות המקרה המטריד ב"סופרלנד" שיצר ההפרדה שלא כדין בין קבוצות מבתי ספר יהודים וערבים, החליטה שרת המשפטים, גב' ציפי לבני יחד עם מנכ״ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, לפתוח לאלתר "קו חם" שייתן מענה לציבור הרחב ויגיב לפניות בנושא אפליה או גזענות. הקו ינוהל על ידי האגף לסיוע משפטי שבמשרד המשפטים.

הקו יעניק מידע ראשוני בנושאים משפטיים הקשורים לגילויי גזענות ואפליה, והכוונה במקרה הצורך לגורמים הרלבנטיים להמשך טיפול.

מספר הקו לפניות הוא 02-6209558 בימים א'-ה' בין השעות 8.30 עד 16.00, וכן באמצעות דוא"ל בכתובת Shivion@justice.gov.il

שרת המשפטים ציפי לבני: "כדי להילחם בתופעת הגזענות והאפליה בחברה הישראלית, משרד המשפטים יפעיל לאלתר מוקד טלפוני – ״קו חם״ – לציבור שיקבל ויגיב מיידית לפניות ותלונות על גילויי אפליה ופגיעה בזכות השוויון"

מנכ״ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף: "משרד המשפטים על יחידותיו השונות, ימשיך במאמצים בלתי מתפשרים למגר תופעות גזעניות ואפליה אשר פוגעות בחברה הישראלית כולה."

והגשתי תלונה זו:

מאז 1967, על אף הכלול בחוק השמירה על המקומות הקדושים, ממשלות ישראל מאז ועד הלום סירבו להתקין תקנות אשר יאפשרו לעדת היהודים במנדינת ישראל לממש את זכויותיהם בהר-הבית, זכות הגישה החופשית וזכות הפולחן החופשי. יתרה מכן, למרות הפגיעות במקום קדוש זה כולל נסיונות השחתה והעלמה של ממצאים היסטוריים ואירכיאולוגיים שלא כרוך בהם שום גוון דתי, ממשלות ישראל מעולם לא תבעה את האחראים על משעים פליליים הללו, גם זה על בסיס הסעיף בחוק המתייחס ל"חילול".

קיים לכן חשד לניהול מדיניות גזענית מובהקת הממוקדת כנגד יהודים באשר הם יהודים בלבד. ובגלל מדיניות זו קיים חוסר שוויון מוחלט בין אזרחים על בסיס דת וגזע.

אבקש שהיחידה שהוקמה במשרד המשפטים תטפל בתלונתי זו ותודיעני דבר על המסקנות והאמצעים שיינקטו למנוע עבירה זו.

ישראל מידד
שילה

מה יהיה?

^

מה הסוד של נפתלי רז?

הסוד הוא שהוא לא ידוע דברים שהוא כותב עליהם.

הנה מהבלוג של איש השמאל הרדיקלי, נפתלי רז:


"תג מחיר"? – גם לפני קום המדינה.

כתבתי, לקראת שבוע הספר, חוברת על האשמות "תג מחיר" מלפני קום המדינה: "'הקצין גולדמן' ו'דב הבלונדיני' נפגשו בניצנה". הוצאתי אותה מהדפוס – היום…

"תג מחיר" זלג מזמן מהגדה לישראל, וממטרות פלסטיניות – ליהודיות. "תג מחיר" מזן מלחמת י' ב-י'. היה לי הכבוד המפוקפק להיות בין נשואי "תג מחיר" (עוד לפני שכונה כך): חברי אמיל גרינצווייג נרצח, ב-1983, בידי איש ימין, יונה אברושמי, שהוסת (כעדותו במשפט) בידי אנשי ההתנחלות עופרה שבה עבד, ברימון שזרק עלינו, מפגיני "שלום עכשיו". יצחק רבין נרצח ב-1995 בידי איש ימין, יגאל עמיר, שהוסת (כעדותו במשפט) בידי רבנים מ"הציונות הדתית". להבדיל, גם ראשי "שלום עכשיו" בימינו – יריב אופנהיימר וחגית עופרן (חברי) – סבלו בבתיהם מהטרדות "תג מחיר" (הפעם בשם המפורש…). לגבי הסתפקו לאחרונה ה"מתייגים" באיומים טלפוניים ואינטרנטיים (שנעצרו בידי המשטרה).
אולי לכן גיליתי עניין רב בסיפורי "תג מחיר" של "מלחמת י' ב-י'" – מתקופת טרום המדינה.

aב-1996 ניהלתי את כפר הנוער ניצנה שהקים לובה אליאב במידבר, בגבול ישראל-מצרים. קשישה חביבה טילפנה לי וסיפרה על אביה ז"ל, "הקצין גולדמן" – יהודי שפיקד על "משטרת הרוכבים" הבריטית בעוג'ה אל-חפיר (=ניצנה) ב-1927, בהיותה תינוקת (אגב, הגולדמנים היו היהודים שחיו בעת החדשה בנקודה הדרומית ביותר בא"י). הוא הועבר לשרת בת"א, נאבק ב"שודים" שערכו אנשי מחתרת לח"י בבנקים בת"א, ונרצח, לדבריה, בפקודת קמב"ץ לח"י, "דב הבלונדיני" (ששמו האמתי היה יעקב גרנק). כאמור, "תג מחיר" של י' ב-י'. לבקשתה הנצחתי את זכרו של "הקצין גולדמן" בשלט בניצנה.

לאחר שבועות ספורים קיבלתי טלפון מקשישה חביבה אחרת, ולבקשתה עזרתי גם לה להנציח בניצנה באנדרטה את זכר בעלה, סרן צה"ל שנפל בקרב על עוג'ה אל-חפיר אחרי שניצל מפציעות כקמב"ץ לח"י – "דב הבלונדיני"… ארגנתי איתה טקס הנחת "אבן הפינה" לאנדרטה לזכר חללי הקרב על עוג'ה אל-חפיר, בראשות בעלה סרן דב גרנק. מאז, "הקצין גולדמן" ו"דב הבלונדיני" נפגשים בניצנה… הצעתי גם לבת השכולה, ציונה גולדמן-גולן, ולאלמנה לאה גרנק, להיפגש גם הן, במשרדי בניצנה. "השתגעת?" הגיבה ציונה, "שאני אפגוש את אלמנתו של הרוצח של אבי?!"…

הסיפור הפתלתל הזה המשיך לקנן בי מאז. שנים אחר כך ראיינתי את בנותיו של "הקצין גולדמן" ואת אלמנתו של "דב הבלונדיני". הראיונות השלימו לי פרטים רבים על דמויותיהם של השניים, אבל לא הצליחו לפתור את השאלה אם אכן היה כאן "תג מחיר" של מלחמת י' ב-י'. המשכתי בתחקיר בקריאת תריסר ספרים על לח"י – באחד מהם מאשים איש לח"י את יגאל אלון (אלוף פיקוד הדרום בקרב עוג'ה אל-חפיר) בהפקרת "דב הבלונדיני" למוות… – בחיפוש בארכיון לח"י, ובראיונות עם דמויות נוספות הקשורות בעניין.
לבסוף כתבתי – לקראת שבוע הספר – חוברת מפורטת על הפרשה: "'הקצין גולדמן' ו'דב הבלונדיני' נפגשו בניצנה".
הוצאתי את החוברת מהדפוס – היום…

* * *

אני מפיץ את החוברת בשבוע הספר במחיר הנחה של 35 ₪ (כולל משלוח – 40 ₪). מעוניינים? כתבו לי ל– zar89@netvision.net.il , או שלחו צ'ק לת"ד 82469 מבשרת ציון 90805.

* * *

אה, ואשר לשאלת ה"תג מחיר" ו"מלחמת י' ב-י'" – לא, במקרה של האלוף יגאל אלון וסרן יעקב גרנק; ונראה שכן – במקרה של לח"י ו"הקצין גולדמן". הוכחות ופרטים – בחוברת…

השארתי תגובה זו:-

א) דומני שגודלמן נהרג בפיצוץ ברח' יעל, ב- 20 בינואר 1942, הרבה לפני שדב היה לחבר לח"י.

ב) נדלג על יעקב דה-האן ועל תופיק ביי שכוחות הפועלים חיסלו.

ג) נעבור, לדוגמא, למקרהו של אדם בשם ברגר. שמעת עליו? הנה העבודות: ביום חמישי, 28 במרס 1947, בפינת הרחובות ארלוזורוב ובן-יהודה בתל-אביב, התנפלו שמונה צעירים על מרדכי ברגר, קורפורל במחלקת התנועה של משטרת ארץ-ישראל. התוקפים סתמו את פיו והיכוהו באלות על ראשו. ברגר נפל מתבוסס בדמו. עוברים ושבים הביאוהו לבית-החולים "הדסה", שם מת מפצעיו. העניין הובא בפני בית-דין פנימי של ההגנה, אשר חקר את המקרה והגיע למסקנה כי אכן ידה של ההגנה הייתה במעשה. הסתבר כי ברגר עבד קודם לכן בבולשת ונחשד כי מסר ידיעות על ההגנה ועל כן הוחלט להענישו במכות בלבד. מפקד ההגנה במחוז תל-אביב נמצא אשם בכך שפקד לעשות זאת ללא הוראה מגבוה וגרם למותו של ברגר. הוא נידון להעברה מתפקידו לתפקיד אחר.

ד) את פרשת ידידיה סגל בוודאי מוכרת לך. צעיר שמת בעינויים והושלך בצד הכביש בידי אנשי טוהר הנשק.

לא נורא, יש לך חומר לעוד חוברת, נכון?

^

האם פייגלין עולה בפוליטיקה?

שלום ירושלמי, מכאן:

הר הבית בידיו

ואם כל הנאמר לעיל לא מספיק, הנה עוד סיבה מצוינת שיש לנתניהו להטיח את ראשו בקיר: ח"כ משה פייגלין, האיש והסכנה. ביום שלישי החליט יו"ר סיעת הליכוד, יריב לוין, לגרש את פייגלין מוועדת החינוך של הכנסת. הסיפור נשמע הזוי. ועדת החינוך בוחרת את דירקטוריון המוסד "יד בן-צבי".

פייגלין הגיש מועמדות לתפקיד ובעצם אמור היה לבחור את עצמו. לוין העיף אותו מהוועדה ולקח את מקומו. פייגלין טען שאין קשר בין הדברים, ואם לוין היה מבקש, הוא היה מסיר את המועמדות. לדברי פייגלין, הוא הודח בגלל המרדנות שלו. "ריבונות ישראל בהר הבית, לב ירושלים והאומה, יקרה לי מכל תפקיד", הודיע פייגלין.

לפני בחירות 2009 עשה ראש הממשלה את כל התחבולות המפלגתיות והאחרות כדי למנוע את כניסתו של פייגלין לכנסת. הפעם זה היה שונה. נתניהו האמין לחברים האינטרסנטים שלו בצמרת הליכוד, אלה שניזונים מקולותיו של פייגלין ותומכיו, ששכנעו אותו שהאיש בסדר היום. הם הבטיחו לנתניהו שפייגלין התמתן, שהוא אחראי היום פי כמה, הוא לא עושה דילים ולא פועל נגד מתנגדיו באמצעות רשימות חיסול, וכך ינהג גם בכנסת. מבחינתם של הבכירים בליכוד פייגלין הפך לשה תמים. יונה צחורה.

ממש. ביום ראשון, לפני חודש, נאלץ ראש הממשלה לטלפן למפקדי המשטרה בירושלים, כדי שיאסרו על פייגלין להיכנס להר הבית. נתניהו הבין כי הנוכחות של פייגלין על ההר, גם אם היא חוקית, מעוררת מהומות, ויש בה פוטנציאל התלקחות לקראת אינתיפאדה חדשה. כל הניסיונות הקודמים לשכנע את פייגלין לזוז מההר, דווקא בתקופה הרגישה הזו, לא הועילו.

בתגובה הגישו מקורבי פייגלין תלונות למשטרה (!) נגד ראש הממשלה. עו"ד אביעד ויסולי, איש הימין הקיצוני, טען באחת התלונות כי לראש הממשלה אין סמכות למנוע את המעשה ולפגוע בחסינות של פייגלין.

מאז העניינים רק התדרדרו. פייגלין החליט לנתק את עצמו מהקואליציה כל עוד נתניהו לא דואג לממש את זכותו לעלות על הר הבית. מבחינת נתניהו ויריב לוין פייגלין נחשב איש אופוזיציה לכל דבר.

בהצבעות במליאת הכנסת ובוועדות השונות לא סופרים אותו. מתייחסים אליו כמו אל סיעת יחיד. "ביקשתי מפייגלין שיירגע", מספר לוין. "אמרתי לו שאפילו קים ג'ונג-און בצפון קוריאה לא זורק את פצצות האטום שלו בתחילת הקדנציה. פייגלין בחודש הראשון מפעיל את נשק יום הדין, גם עולה על הר הבית וגם פורש מהקואליציה. מה זה?".

עברי – דבר עברית

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה-330 בי"ב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013 וקיבלה החלטות בענייני מינוח.

א. אושרו כמה מילים חדשות בשימוש כללי:

צִיּוּדָן – חלופה לצ'ימידן. מלכה זמלי, שהציעה את החידוש, סיפרה בישיבת המליאה על תגובות נלהבות של אנשים ובהם גם צעירים שהציגה לפניהם את החידוש. לצד ציודן הוחלט לאמץ את הצירוף שַׂק חֲפָצִים הנוהג בצה"ל תמורת "קיטבג".

פְּתִיתוֹנִים – חלופה לקוֹנְפֵטִי. את המילה פתיתונים הציעו לאקדמיה 17 אנשים (ובהם מורה ותלמידיה). מילה זו הייתה אחת משפע רב של הצעות ששלח הציבור לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בעקבות פנייה שהתפרסמה באתר האקדמיה. הוועדה בררה מן ההצעות ארבע מילים, וביקשה מן הציבור לשוב ולהשתתף בהליך קביעת המונח – ולבחור את ההצעה המועדפת. כאלפיים גולשים השתתפו בהצבעה שהתקיימה באתר האקדמיה, ושתי ההצעות שזכו למספר הגדול של הקולות – פְּתִיתוֹנִים וגְזִירוֹנִים – הובאו להכרעת מליאת האקדמיה. האקדמיה מודה לכל המשתתפים בתהליך.

הנה עוד כמה הצעות חביבות שהציע הציבור: הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.

אֲסֻפָּה – חלופה לקולקצייה בתחום האפנה, לדוגמה 'אסופת הקיץ של המעצבת', 'האסופה החדשה של בגדי הים'. הוועדה למילים בשימוש כללי התייעצה במעצבי אפנה בכירים, וקיבלה מהם משוב אוהד לרעיון לקבוע חלופה עברית. גם הם וגם חברי האקדמיה סברו שיש למצוא מילה מן השורש אס"ף. הצעות אחרות שעלו: מַאֲסָף, אוֹסֵפָה, תַּאֲסוּפָה. המילה אסופּה (שמקורה בספר קהלת) משמשת כבר בעברית לאוסף של מאמרים או יצירות ספרותיות שכונסו יחדיו בספר, ועתה ניתנה לה משמעות נוספת.

עוד אישרה האקדמיה את המילה סֶבֶב תמורת 'רוטציה' ואת הצירוף מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ תמורת 'בּוּסטר'.

^

יו"ר הכנסת מגן על חברי הכנסת המבקשים לעלות להר-הבית

מהפייסבוק שלו:-

…אני רואה בחומרה, הגבלת חסינות של חברי הכנסת, ומניעה ממי מחברי הכנסת לממש את זכותו לעלות להר הביתמדינת ישראל, היא כמעט היחידה לאורך ההיסטוריה של ירושלים, המאפשרת מתוך כבוד, גישה חופשית לכל קומות התפילה, הקדושים לכל העמים.

אמונתנו בזכותנו על הארץ, לא פוגעת במחויבותנו לאזרחי ישראל הערבים והנוצרים, ולמאמיני דתות אחרות…

אבל, אסור לנו להגביל דווקא את היהודים, מלגשת למקומות התפילה היקרים לליבם…

בדיון עם הסגל הבכיר של המשטרה הבהרתי: כי לא יעלה על הדעת שהחלטות שיש בהן משום פגיעה בחסינות חברי הכנסת מתקבלות ללא נוכחות או התייעצות עם נציגי הכנסת.

אני מבין שלעיתים יש לקחת בחשבון שיקולים של שלום הציבור, אינני רואה בשיקולים אלו משום ויתור כלשהוא על ריבונותנו בהר הבית. (לדעתי, דווקא אלה המתלוננים יום וליל על העדר ריבונות בהר הבית, מחלישים את תודעתנו, ויוצרים מציאות הפוכה מזו שהם חפצים בה). אבל לא אוותר על זכויות חברי הכנסת לעלות להר.

אני מקווה שעד חגיגות הארבעים ושבע שנים לאיחוד ירושלים, בשנה הבאה, נמצא נוסחה שתאפשר לחברי הכנסת לבקר בהר הבית מבלי לפגוע בשלום הציבור.

ומנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, הפתיע ואמר כי המשרד מבקש לבחון בקרוב ובהקדם את הסדרת התקנות שיאפשרו כניסה מסודרת להתפלל בהר הבית, כזכות יסוד. למעשה, זוהי פעם ראשונה מזה- 46 שנה מאז שחרר צה"ל את הר הבית שיוסדו תקנות מסוג זה.

הרי כל התקופה הזו, מאז מחקק חוק השמירה על המקומות הקדושים, הדבר שמנע את הסדרת הכניסה היה שפשוט כל שר הדתות מאז ועד היום סירבו להתקין את התקנות.

שימו לב לנוסח החוק:

. ביצוע ותקנות
שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם נציגים של בני הדתות הנוגעים בדבר או לפי הצעתם, ובהסכמת שר המשפטים,להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

ומוועדת הפנים:

בדיון מיוחד של ועדת הפנים בסוגיית הסדרי התפילה והריבונות בהר הבית אמר מנכ"ל משרד הדתות כי לראשונה מזה 46 שנה, משרדו יביא לאישור הממשלה תקנות שיסדירו את תפילת היהודים בהר הבית.

8 במאי 2013, כ"ח באייר תשע"ג, בשעה 15:50

ועדת הפנים, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה היום (ד', 8.5.13) דיון מיוחד לרגל יום ירושלים, בנושא "הריבונות על הר הבית והסדרי התפילה במקום".

בפתח הדיון, הציגה יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב את המצב הבלתי אפשרי הקיים היום, של אפליה, בו נאסר על יהודים הרוצים להתפלל בהר הבית להיכנס למקום על רקע היותם יהודים. לדברי היו"ר, "לא יתכן שבמדינת ישראל יהודים צריכים למצוא את עצמם כיהודים עומדים בצד. הר הבית יהיה מקום שבו כל אחד יוכל להתפלל על פי דתו". לדבריה, סוגיית הר הבית קשורה למיינסטרים וללב העם היהודי שבמשך אלפי שנים ערג להר הבית. מיד עם תחילת הדיון הציגה הועדה שני סרטים. האחד סרט אותנטי של רגעי הפריצה של חטיבת הצנחנים להר הבית ושחרור הכותל יחד עם הר הבית מידי הירדנים. הסרטון עורר תגובות רבות בקרב חברי הכנסת הערבים ובראשם ח"כ ג'מאל זחאלקה שטען כי הסרט פוגע ברגשותיהם, וביקש לעצור את הסרט.

מנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, הפתיע ואמר כי המשרד מבקש לבחון בקרוב ובהקדם את הסדרת התקנות שיאפשרו כניסה מסודרת להתפלל בהר הבית, כזכות יסוד. למעשה, זוהי פעם ראשונה מזה- 46 שנה מאז שחרר צה"ל את הר הבית שיוסדו תקנות מסוג זה.
ח"כ משה פייגלין טען בדיון כי השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא שאלת הריבונות על הר הבית, וכי לא מדובר בשאלה ביטחונית או דתית. לטענתו "הבעיה של הווקף היא לא בתפילה, אלא בסממן הריבוני שהתפילה מייצגת. מבחינתם זהו כרסום בריבונות הטוטאלית של האסלאם על הר הבית". לכן לדעתו זהו הזמן לצקת תוכן במשפט "הר הבית בידינו".

חבר הכנסת אברהים צרצור, העלה את השאלה האם אין עוד מקום היהודים להתפלל מלבד מסגד אל אקצא. לדבריו "היהודים בישראל צריכים להבין שירושלים תחזור ביום מן הימים לחיק הפלסטינים והמוסלמים. הפתרון הוא לשמור על הסטטוס קוו במקום". כאמל ריאן, ראש עמותת אל אקצא, פנה לאנשי הדת היהודיים בקריאה לנהל דיאלוג דתי ולא פוליטי בנושא. עוד קרא לשמור על הסטטוס קוו ח"כ טלב אבו עראר ואמר כי הנושא הוא דתי במהותו, הרבה לפני שהוא פוליטי.

ח"כ דוד צור הביע את תמיכתו בדיאלוג דתי, אך טען כי ניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני מזווית דתית הוא טעות. הוא הוסיף כי ההערכה הביטחונית של המשטרה לגבי היתר או איסור של כניסת מתפללים להר הבית נכתבה בדם.

ח"כ תמר זנדברג אמרה כי לכל איש או אישה, מכל זרם ודת יש זכות להתפלל במקומות הקדושים לו. היא טענה כי השאלה שעלתה בדיון היא אכן שאלת הריבונות כפי שהציג אותה ח"כ משה פייגלין, שאלה שהיא קודם כל לאומית, שנוגעת לכיבוש. לכן, הזכות של היהודים לתפילה במקומות הקדושים להם תתאפשר רק כחלק מסיום הכיבוש וחלוקת ירושלים שתאפשר הסדר תפילה וחלוקת המקומות הקדושים.

בסיכום הישיבה אמרה היו"ר ח"כ מירי רגב כי "עלייתם של יהודים להר הבית הינה זכות בסיסית של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לשמור ולהגן על זכות זו. חופש הדת והפולחן מעוגנים בחוקי היסוד של המדינה, וכמדינה ריבונית חובה עלינו להגן עליהם. אני שמחה שמשרד הדתות יביא לאישור הממשלה שורה של תקנות שיסדירו אחרי 46 שנה את הסדרי התפילה בהר הבית". ועדת הפנים בראשותה של ח"כ מירי רגב, תוסיף לעקוב אחרי הביצוע והתקנת התקנות בממשלה. ​​

^

הרב שלמה עמאר, הראשון לציון, על ישמעאל

בעת הזאת נסתיימה אחיזת ישמעאל בארץ הקדושה שבאה לו בזכות המילה

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (יז, כג-כה)

ומצינו בזוהר הקדוש (ח"ב לב, א), בענין הזה דברים נוראים, וזה לשונו הקדוש. תא חזי ארבע מאה שנין קיימא ההוא ממנא דבני ישמעאל, ובעא קמי קודשא בריך הוא א"ל מאן דאתגזר אית ליה חולקא בשמך, א"ל אין, א"ל והא ישמעאל דאתגזר (ולא עוד אלא דאתגזר בר תליסר שנין), אמאי לית ליה חולקא בך כמו יצחק, א"ל דא אתגזר כדקא יאות וכתיקונוי ודא לאו הכי, ולא עוד אלא דאלין מתדבקין בי כדקא יאות לתמניא יומין ואלין רחיקין מני עד כמה ימים, א"ל ועם כל דא כיון דאתגזר לא יהא ליה אגר טב בגיניה, ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר, מה עבד קודשא בריך הוא, ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא, ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל וכו', ויעו"ש עוד בעתיד בני ישמעאל במלחמותיהם, ומלחמת בני אדום עליהם, וארעא קדישא לא יתמסר בידי אדום, והמלחמות על רומי וכו', ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ע"כ.

כלומר, שרו של ישמעאל היה עומד ארבע מאות שנה לפני ב"ד של מעלה, ותובע שכר לישמעאל, ושאל את הקב"ה האם מי שמל יש לו חלק בשמך. והי"ת השיבו, כן. אמר לו הממונה והרי ישמעאל מל, ועוד שנימול לשלשה עשר שנים, ולמה אין לו חלק בך כיצחק. אמר לו הקב"ה, זה נימול כתיקון הראוי שצריך לעשות, והיא כנראה מילה ופריעה, אבל ישמעאל אינו נימול כראוי שאינו עושה פריעה. ולא עוד, אלא שישראל מלין מיד אחר שמונה ימים משנולד, ואילו בני ישמעאל מושכים את זמן המילה. ושוב טען הממונה של ישמעאל, עם כל זאת, מכל מקום כיון שנימול, האם לא תתן לו שכר. אוי על הזמן שנולד ישמעאל ואוי על הזמן שנימול, מה עשה הקב"ה הרחיק את ישמעאל מן הדבקות העליונה, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדש, בזכות אותה ברית שיש בהם, ולכן עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדש כשהיא ריקה מכל זמן מספיק. מפני שגם הברית שלהם בריקנות היא עשויה ואינה מושלמת. והם יעכבו את בני ישראל לשוב אל מקומם, עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל.

ואעפ"י שאלו הם דברים העומדים ברומו של עולם, ואת אשר ה' עושה באחרית הדורות, גילה ע"י עבדיו הצדיקים, עכ"פ נתבונן בדברים, כמציצים בין החרכים, עד כמה שגם פשוטים כמונו יכולים לראות. ונראה כי יש בזה גדולות ונפלאות. ובפרט בימים אלו אשר זיכנו ה', וראינו איך התקיימו דברי הזוה"ק עד לאחת, ולא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב.

כי מזמן שנכתבו הדברים עברו עידן ועידנים, ואין שם על לב. ועתה בימינו אלה, הנה קמה אלומתי וגם נצבה, ובעינינו ראינו איך ארץ ישראל היתה נתונה מאות שנים בידי בני ישמעאל ושלטו בה, וגם ראינו וידענו שהיתה ריקה ושוממה בידיהם משך כל הדורות, וכמו כן זכינו לראות שעברה מידיהם לשלטון ישראל, ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, כרכים וכפרים, פורחים ומשגשגים, וגם מקומות התורה, שהיא לנו ראש ועטרה, אחת מהנה לא נעדרה, והתרבו והתרחבו מרכזי התורה למאד מאד, ונתקיים בנו הכתוב (ישעיה ב, ג), כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, כי עתה ארץ ישראל היא מרכז התורה, ומרכז הישיבות הגדולות והטובות, בנויות וחצובות, לבנים ואבות, וגם בתי מדרשות ובתי הוראות, היו למופת ולאות, מאת ה' צבאות. ובני ישמעאל שהיו מעכבים את בני ישראל, כבר קבלו שכר בריתם, הם ואבותם, ושבים לאחוזתם, שהיא נועדה לנחלתם.

אמנם עדיין אנו עומדים תמהים, למה עדיין מתמהמהים, ולא נושעים, הן קיץ כלה קציר עבר, ואין מדבר דבר, וצרות מלגיו ולבר, ועד מתי יתעבר, ומתי יושלם דבר, אשר הבטיחנו, ע"י נביאנו וחכמינו, אשר הם מאירים את עינינו, ודבריהם הם תקותינו.

והנה עלה בדעתי שאולי, יש עוד עיכוב בדברי המקטרגים עלינו, אשר תחילה השלמנו הקטרוג הראשון בעצם הברית של ישמעאל, אשר על זה אמרו בזוה"ק, "וי לההוא יומא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר", אשר דין הוא דינא דגרמי לעיכוב גאולתנו, ועתה שעברנו זה המעבר, עוד יש קטרוג אחר, שישמעאל נימול בן י"ג שנה והיה מקנטר את יצחק לאמר לו, אותך מלו בן שמנת ימים ולא ידעת בין ימינך לשמאלך, ולא היית מסוגל להתנגד, אבל הוא היה גדול בן י"ג שנה והיה יכול להתנגד ומרצונו קיים את המצוה הזאת. וכמו שמצינו לרבותינו שאמרו (סנהדרין פט, ב והובא גם בדברי רש"י ז"ל בראשית כב, א): אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצוות, שאתה מלת בן שמנת ימים ואני בן שלש עשרה שנה. אמר לו יצחק, ובאבר אחד אתה מגרה בי, אם אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני אני זובח וכו'.

והנה קטרוג זה נשאר גם אחר שקבלו ישמעאל את שכר הברית, שישמעאל נימולים בני י"ג מתוך רצון חופשי, ואפשר שהדבר הזה מעכב עדיין.

ובזה אפשר להבין את התופעה שהיתה בדורנו, מה שלא היה מעולם, שרבבות רבות מאד מבני ישראל אשר ברוסיה, לא נימולו כלל, ובעלייתם ארצה נימולים מהם רבבות בני עשרים וארבעים ויותר, ואעפ"י שאין להם שום ידיעה, בעניני תורה ומצוות, והם רחוקים מאד מאד עדיין, ועם כל זה הם באים לבתי הדין ולוחצים שהם רוצים אישור בשביל לקיים בעצמם ברית מילה, ורבבות אלפי ישראל נימולו בני ארבעים וחמשים ויותר וגם פחות, ונדמה שכל זה לא נעשה בכדי.

ומשום כך עלה בדעתי הדלה לומר שמאת ה' היתה זאת, כדי לסתום ולחתום פי שטן, שבא בטענותיו של ישמעאל, לומר שהוא היה גדול וכמו שאמרו בזוה"ק שם, "ולא עוד אלא דאגזר בר תליסר שנין". שגם במשך הארבע מאות שנים, שהיה במהלך המשפט בבית דין של מעלה, היה ממשיך לטעון כך. ובשביל לסתום ולחתום פי שטן ולא ישטין עלינו, הביא הקב"ה מצב זה. שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות. וסיבב ענין זה לדורנו, שאחר שנסתיימה זכותם של בני ישמעאל בעצם המילה, הסמיך הקב"ה לזה, מצב מיוחד זה שעל ידו נימולו בני ישראל בגיל כל כך מבוגר, להראות אהבתם של ישראל לה' ברוך הוא, ואת נכונותם למסור עצמם על קיום מצוותיו. וכן יש בזה כדי ללמדנו את אהבת הי"ת לעם ישראל, אשר אין דומה לה.

ויש קשר הדוק בין הברית ובין גאולת ישראל, וכמו שמצינו על הפסוק (יחזקאל טז, ו), ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי, ואמרו רבותינו, שבזכות הברית נחיה ונגאל גאולת עולמים (במדבר רבה יד, יא), והנה מצינו בהרבה מקומות לרבותינו (שמו"ר יז, ג ושם יט, ה. ושהש"ר א, לד ושם ה, ג. ורו"ר ו, א. ותנחומא וירא פ"ד. ומדרש תהלים פ' קי"ד. ותנדא"ר פכ"ז. ופסיקתא דר"כ ז, ד. ופרדר"א פכ"ח), שדרשו שבזכות דם מילה ודם פסח ישראל נגאלים. וראינו דדמים בדמים נגעו דם מילה עם דם פסח שהוא הגאולה. והיינו דמישך שייכי נינהו אחד לחבירו. וגם מצינו, כי אליהו ז"ל מלאך הברית, הוא זה הממונה לבשר את גאולתינו. יראו עינינו וישמח לבנו, בישועת מלכינו בב"א.

^

החלל האלמוני של הר הבית

הופיעה ב"מוסף שבת" של מקור ראשון, 3.5.2013:-

היהודי האלמוני של הר הבית
ישראל מידד

השבוע הראשון של תחילת חודש כסלו תרל"ג היה שבוע קשה בירושלים. השנה הייתה שנת ברוכת גשמים ובורות המים היו מלאים. עקב כך, שירותם של ערביי הכפר סילוואן הקרוב ליהודי ירושלים בעיר העתיקה ובשכונת משכנות שאננים לא היה דרוש כל-כך והתשלום שהיו אותם ערבים מקבלים פחת. קיפוח פרנסתם זה לא התקבל בהבנה והערבים החלו לשדוד ולגזול מתוך בתי היהודים מעבר למנהגם הרגיל. לפי הדיווח העיתונאי, בליל יום שלישי-רביעי, ה- 31 בדצמבר 1872, פרצו ערבים אחדים, ובראשם השודד אבו עיסא מחברון, לבית משפחת הירשלר במשכנות שאננים אשר נחנכה שתים-עשרה שנה קודם לכן.

הלבנון 5-2-1873

אהרון הירשלר קם משנתו, גירש אותם מהבית ואף רדף אחריהם. אלא שנפתחה עליו אש מהבורחים ושנים-עשר קליעים פגעו בו. הנה הלשון של פנקס החברא קדישא – "… והמה ראו כי כלה אליהם הרעה ונבעת לבם אולי יכירם ויזרקו בו כמה חצים ונפל על מקומו. ויהי עוד חמשה ימים על ערש דוי בהספטאל השר ראטהשילד נ"י". תקופה ארוכה הוא נחשב לראשון לחללי מערכות ישראל, וכך שמו מופיע באתר "זכור" של משרד הביטחון. כיום, מוכר אברהם שלמה-זלמן צורף כיהודי הראשון שנרצח על רקע לאומני בשנת 1851. פרט מעניין נוסף: אלמנתו, הודעס, נישאה בשנית ליהודה ראב, שהיה מראשוני פתח תקוה.

העיתון "הלבנון" שדיווח על המקרה בלגיונו מיום 5 בפברואר גם מוסר ידיעה נוספת של רצח יהודי, אירוע אשר לוט במסתורין. וכך לשון הכתבה בתוספת הערותיי:

"אתמול קרה פה מקרה זר [מוזר?] ונורא מאוד: איש יהודי ספרדי בן חמשה וששים שנה, נמצא אחורי חומת העיר [של הר הבית] בעמק יהושפט, נרצח, ידו שבורה וראשו פצוע. וכה היה הדבר: האיש הזקן הזה, היה דרכו בכל יום לבוא לישיבת בעלי בתים ללמוד תהלים, ותמיד בא השמש מהישיבה ויוליך אותו אל הישיבה. ביום ד' משבוע זה [29 בינואר, א' שבט] אחר [איחר] השמש לבוא. וילך [הזקן הספרדי] הוא לבדו, ותעה מן הדרך ויבא עד חצר 'הר-הבית', שמה מצאוהו הישמעאלים הקדושים [סגי נהור: הארורים, מפאת הצנזורה] ויכוהו עד אשר מת תחת ידם. הרה"ג סי' יקיר גירון (עפענדי הי"ו מהר [מיהר] להודיע להממשלה בקושטא [על] דבר הרצח הזה. יתן ה' ולא ישמע עוד בתוכנו נאקת חלל ושוד ושבר ושלום על ישראל".

לא הצלחתי לגלות את זהותו של אותו חלל אלמוני. העיתונות בת-הזמן איננה כוללת את שמו. האם יש תעודה בארכיון השלטון העותמני בתורכיה? האם החברא-קדישא של בית הקברות בהר הזיתים מחזקיה ברישום באחד מפנקסיה? האם בקרב ארכיונים של עדת הספרדים בעיר קיים מסמך כלשהו? האם זהותו מוכרת או תתגלה?

מי היה אות יהודי אומלל שנכנס למתחם הר הבית, דבר שהסעיר את המוסלמים עד כדי התנפלות רצחנית בהמית? האם, אחרי שהרביצו אותו והפליאו בו מכותיהם, הם זרקו אותו מעל החומה המזרחית בגובה 40 מטרים?
אז בחוגגנו את שחרור העיר העתיקה ומקום השכינה בהר המוריה ביום כ"ח באייר, נזכור גם עוד תאריך, א' בשבט, ועוד יהודי, אלמוני, שהומת על קידוש השם, קרבן לאלימות דתית של שומרי הוואקף בהר-הבית בירושלים.

^