הרב שלמה עמאר, הראשון לציון, על ישמעאל

בעת הזאת נסתיימה אחיזת ישמעאל בארץ הקדושה שבאה לו בזכות המילה

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (יז, כג-כה)

ומצינו בזוהר הקדוש (ח"ב לב, א), בענין הזה דברים נוראים, וזה לשונו הקדוש. תא חזי ארבע מאה שנין קיימא ההוא ממנא דבני ישמעאל, ובעא קמי קודשא בריך הוא א"ל מאן דאתגזר אית ליה חולקא בשמך, א"ל אין, א"ל והא ישמעאל דאתגזר (ולא עוד אלא דאתגזר בר תליסר שנין), אמאי לית ליה חולקא בך כמו יצחק, א"ל דא אתגזר כדקא יאות וכתיקונוי ודא לאו הכי, ולא עוד אלא דאלין מתדבקין בי כדקא יאות לתמניא יומין ואלין רחיקין מני עד כמה ימים, א"ל ועם כל דא כיון דאתגזר לא יהא ליה אגר טב בגיניה, ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר, מה עבד קודשא בריך הוא, ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא, ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל וכו', ויעו"ש עוד בעתיד בני ישמעאל במלחמותיהם, ומלחמת בני אדום עליהם, וארעא קדישא לא יתמסר בידי אדום, והמלחמות על רומי וכו', ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ע"כ.

כלומר, שרו של ישמעאל היה עומד ארבע מאות שנה לפני ב"ד של מעלה, ותובע שכר לישמעאל, ושאל את הקב"ה האם מי שמל יש לו חלק בשמך. והי"ת השיבו, כן. אמר לו הממונה והרי ישמעאל מל, ועוד שנימול לשלשה עשר שנים, ולמה אין לו חלק בך כיצחק. אמר לו הקב"ה, זה נימול כתיקון הראוי שצריך לעשות, והיא כנראה מילה ופריעה, אבל ישמעאל אינו נימול כראוי שאינו עושה פריעה. ולא עוד, אלא שישראל מלין מיד אחר שמונה ימים משנולד, ואילו בני ישמעאל מושכים את זמן המילה. ושוב טען הממונה של ישמעאל, עם כל זאת, מכל מקום כיון שנימול, האם לא תתן לו שכר. אוי על הזמן שנולד ישמעאל ואוי על הזמן שנימול, מה עשה הקב"ה הרחיק את ישמעאל מן הדבקות העליונה, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדש, בזכות אותה ברית שיש בהם, ולכן עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדש כשהיא ריקה מכל זמן מספיק. מפני שגם הברית שלהם בריקנות היא עשויה ואינה מושלמת. והם יעכבו את בני ישראל לשוב אל מקומם, עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל.

ואעפ"י שאלו הם דברים העומדים ברומו של עולם, ואת אשר ה' עושה באחרית הדורות, גילה ע"י עבדיו הצדיקים, עכ"פ נתבונן בדברים, כמציצים בין החרכים, עד כמה שגם פשוטים כמונו יכולים לראות. ונראה כי יש בזה גדולות ונפלאות. ובפרט בימים אלו אשר זיכנו ה', וראינו איך התקיימו דברי הזוה"ק עד לאחת, ולא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב.

כי מזמן שנכתבו הדברים עברו עידן ועידנים, ואין שם על לב. ועתה בימינו אלה, הנה קמה אלומתי וגם נצבה, ובעינינו ראינו איך ארץ ישראל היתה נתונה מאות שנים בידי בני ישמעאל ושלטו בה, וגם ראינו וידענו שהיתה ריקה ושוממה בידיהם משך כל הדורות, וכמו כן זכינו לראות שעברה מידיהם לשלטון ישראל, ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, כרכים וכפרים, פורחים ומשגשגים, וגם מקומות התורה, שהיא לנו ראש ועטרה, אחת מהנה לא נעדרה, והתרבו והתרחבו מרכזי התורה למאד מאד, ונתקיים בנו הכתוב (ישעיה ב, ג), כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, כי עתה ארץ ישראל היא מרכז התורה, ומרכז הישיבות הגדולות והטובות, בנויות וחצובות, לבנים ואבות, וגם בתי מדרשות ובתי הוראות, היו למופת ולאות, מאת ה' צבאות. ובני ישמעאל שהיו מעכבים את בני ישראל, כבר קבלו שכר בריתם, הם ואבותם, ושבים לאחוזתם, שהיא נועדה לנחלתם.

אמנם עדיין אנו עומדים תמהים, למה עדיין מתמהמהים, ולא נושעים, הן קיץ כלה קציר עבר, ואין מדבר דבר, וצרות מלגיו ולבר, ועד מתי יתעבר, ומתי יושלם דבר, אשר הבטיחנו, ע"י נביאנו וחכמינו, אשר הם מאירים את עינינו, ודבריהם הם תקותינו.

והנה עלה בדעתי שאולי, יש עוד עיכוב בדברי המקטרגים עלינו, אשר תחילה השלמנו הקטרוג הראשון בעצם הברית של ישמעאל, אשר על זה אמרו בזוה"ק, "וי לההוא יומא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר", אשר דין הוא דינא דגרמי לעיכוב גאולתנו, ועתה שעברנו זה המעבר, עוד יש קטרוג אחר, שישמעאל נימול בן י"ג שנה והיה מקנטר את יצחק לאמר לו, אותך מלו בן שמנת ימים ולא ידעת בין ימינך לשמאלך, ולא היית מסוגל להתנגד, אבל הוא היה גדול בן י"ג שנה והיה יכול להתנגד ומרצונו קיים את המצוה הזאת. וכמו שמצינו לרבותינו שאמרו (סנהדרין פט, ב והובא גם בדברי רש"י ז"ל בראשית כב, א): אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך במצוות, שאתה מלת בן שמנת ימים ואני בן שלש עשרה שנה. אמר לו יצחק, ובאבר אחד אתה מגרה בי, אם אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני אני זובח וכו'.

והנה קטרוג זה נשאר גם אחר שקבלו ישמעאל את שכר הברית, שישמעאל נימולים בני י"ג מתוך רצון חופשי, ואפשר שהדבר הזה מעכב עדיין.

ובזה אפשר להבין את התופעה שהיתה בדורנו, מה שלא היה מעולם, שרבבות רבות מאד מבני ישראל אשר ברוסיה, לא נימולו כלל, ובעלייתם ארצה נימולים מהם רבבות בני עשרים וארבעים ויותר, ואעפ"י שאין להם שום ידיעה, בעניני תורה ומצוות, והם רחוקים מאד מאד עדיין, ועם כל זה הם באים לבתי הדין ולוחצים שהם רוצים אישור בשביל לקיים בעצמם ברית מילה, ורבבות אלפי ישראל נימולו בני ארבעים וחמשים ויותר וגם פחות, ונדמה שכל זה לא נעשה בכדי.

ומשום כך עלה בדעתי הדלה לומר שמאת ה' היתה זאת, כדי לסתום ולחתום פי שטן, שבא בטענותיו של ישמעאל, לומר שהוא היה גדול וכמו שאמרו בזוה"ק שם, "ולא עוד אלא דאגזר בר תליסר שנין". שגם במשך הארבע מאות שנים, שהיה במהלך המשפט בבית דין של מעלה, היה ממשיך לטעון כך. ובשביל לסתום ולחתום פי שטן ולא ישטין עלינו, הביא הקב"ה מצב זה. שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות. וסיבב ענין זה לדורנו, שאחר שנסתיימה זכותם של בני ישמעאל בעצם המילה, הסמיך הקב"ה לזה, מצב מיוחד זה שעל ידו נימולו בני ישראל בגיל כל כך מבוגר, להראות אהבתם של ישראל לה' ברוך הוא, ואת נכונותם למסור עצמם על קיום מצוותיו. וכן יש בזה כדי ללמדנו את אהבת הי"ת לעם ישראל, אשר אין דומה לה.

ויש קשר הדוק בין הברית ובין גאולת ישראל, וכמו שמצינו על הפסוק (יחזקאל טז, ו), ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי, ואמרו רבותינו, שבזכות הברית נחיה ונגאל גאולת עולמים (במדבר רבה יד, יא), והנה מצינו בהרבה מקומות לרבותינו (שמו"ר יז, ג ושם יט, ה. ושהש"ר א, לד ושם ה, ג. ורו"ר ו, א. ותנחומא וירא פ"ד. ומדרש תהלים פ' קי"ד. ותנדא"ר פכ"ז. ופסיקתא דר"כ ז, ד. ופרדר"א פכ"ח), שדרשו שבזכות דם מילה ודם פסח ישראל נגאלים. וראינו דדמים בדמים נגעו דם מילה עם דם פסח שהוא הגאולה. והיינו דמישך שייכי נינהו אחד לחבירו. וגם מצינו, כי אליהו ז"ל מלאך הברית, הוא זה הממונה לבשר את גאולתינו. יראו עינינו וישמח לבנו, בישועת מלכינו בב"א.

^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s