מכתב למערכת "הארץ" שלא התפרסם

מצד אחד, יש כל כך הרבה אנשים שכותבים ומפרסמים שם אלא מעט שמגיבים ואז, כנראה, לפרסם מכתב שני שלי בתוך שבוע לא מקובל.  לפרסם עיוותים של המחנה הלאומי ובמיוחד זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין פעמים אחדות בשבוע, אין כל בעיה.

הנה:-

בתגובה למאמר "למען ההוד הנסתר" מאת קובי ריכטר ("הארץ", 18.8)
 
כמה באופנה היא ההיזדקקות של אנשי שמאל התובעים לאמץ גישה של וותרנות על שטחי ארץ-ישראל וכניעה מדינית לארצות מערב לים תוך סיכון בטחונה של המדינה וחיי תושביה למשנתו של זאב ז'בוטינסקי.  עד כדי כך, שיש בקרבנו אלה, כגון ריכטר ועוד לפניו, פרופ' אבי שליים בספרו "קיר הברזל", הטוענים שדוד בן-גוריון הוא האיש אשר יישם את האידואלוגיה הז'בוטינסקאית בשאלת היחס לערביי הארץ ולקביעת גבולותיה של המדינה יותר או כמו אלה שהיו תלמידיו של ראש בית"ר וסבלו שנים של הטלת כתם וחרפות וגידופים בשל כך.
 
ואבקש להעיר אך הערה אחת לאחר הקריאה ברשימתו של ריכטר.  הוא מציע לראש הממשלה בנימין נתניהו ללמוד "דבר מהותי" מז'בוטינסקי ומסתמך על הרומן "שמשון".  הוא מציין את פנייתו של הדמות יורם בן-כלב שלא ללכת בקו של לוחמות ועוצמה אלא ששמשון יקריב את עצמו "למען קיומו הנצחי של העם" כמופת עכשווי.  אלא מה לעשות שגם אם שמשון כביכול מוסר את עצמו – ובסיפר המקראי האירוע התרחש קצת אחרת, הודות לעצת דלילה – הרי סופו של דבר, הוא מפיל את מקדש דגון גם על עצמו וגם על סרני הפלשתים וכהניהם.  כך מבקש ריכטר שנתניהו או כל ראש ממשלה יעשה?  ובנוסף, הרי מקום מגוריו של היורם הזה, תקוע, הוא נמצא ב"שטחים" של היום ואיך רוצה ריכטר שנאמץ את דבר המתנחלים?
 
אם יש מסר ברומן "שמשון" הוא דברי הפרידה של שמשון מחרמש: לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק.
^
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s