הרב קוק וזכות נשים להצביע ולבחור

דעתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בנואש בחירת נשים:

בשנת תרע"ט החלה להתגבש המנהיגות הייצוגית של יהודי א"י תחת שלטון המנדט הבריטי, ועל הפרק עלתה השאלה האם נשים יוכלו לבחור ולהיבחר לגוף המייצג. תנועת המזרחי פנתה אל הרב קוק סמוך להגיעו לירושלים לאחר גלותו באנגליה, בבקשה להורות לה כיצד לנהוג בשאלה זו. ראשי המזרחי סברו שמכיוון שהרב התעניין בצורכי הזמן ואוזנו היתה קשובה לצרכים המתחדשים, הוא יתיר גם בחירת נשים[20]; לתדהמתם, פרסם הרב קוק גילוי דעת ובו אסר לנשים להשתתף בבחירות אפילו כבוחרות, וק"ו כנבחרות ציבור. בעקבות הפרסום המפתיע יצאו נגדו חלק ממנהיגי המזרחי בחריפות, וטענו כי אל לה לרבנות להתערב בענייני "החיים"[21]. הפולמוס ארך חודשים ארוכים; בניסן תר"פ התכנסה אסיפת רבנים גדולה בראשות הרב קוק, שלאחריה פורסם גילוי דעת מנומק של הרב בנושא זה.

הדיון בעניין בחירת נשים חורג מעבר לשאלה ההלכתית ותוקף האיסור מדאורייתא או מדרבנן[22], והוא נוגע בדרכי הצניעות שנהגו בעם ישראל, אותן מעוניין היה הרב לשמר ולבסס דווקא בזמן שמתחיל תהליך של שיבת העם לארצו וכינון ימיו כקדם. מעל שאלה זו מרחפת אזהרת התורה החריפה אודות ענייני הצניעות שהם יסוד קיומנו בארץ, כדי שלא נעשה ח"ו כתועבות הגויים אשר גורשו מן הארץ (ויקרא יח, כ). הרב טוען בתוקף ש"רוח האומה כולה בצביונו וטהרתו עומד הוא נגד החידוש המודרני הזה… הרי אנו עושים בזה מעשה בגידה ביחס למוסרנו אנו, למוסר היהדות"! לא זו בלבד, אלא שלדעתו בעתיד נהיה "מוכרחים להתחרט על זה הרבה מאוד". בהשוואה שבין תפיסת האישה והמשפחה שבישראל ובין זו של אומות העולם, קובע הרב כי "מבטנו על החיים החברתיים הוא יותר עדין ויותר טהור מהמבט של עמי התרבות הזמניים. בכלל, המשפחה שלנו היא לנו קדושה בצורה הרבה יותר עמוקה ממה שהיא בכל העולם המודרני, וזהו היסוד של אושרה וכבודה של האישה בישראל". את הסיבה למתן זכות בחירה לנשים אצל הגויים הוא מנמק במניע נפשי:

הגורם הנפשי של הדרישה הזאת… בא בעיקרו ע"י מעמדן האומלל של הנשים ההמוניות אצל העמים האלה. אם היה מצב המשפחה שלהם כל כך שלו ומכובד, כמו שהוא בישראל ע"פ הרוב, לא היו הנשים בעצמן ולא אנשי המדע והמוסר והאידיאלים הגבוהים דורשים את מה שהם קוראים בשם 'זכויות של בחירה לנשים' באותו הנוסח הרגיל שהוא עלול לקלקל את שלום הבית.

הרב רואה בחזונו את הלאום היהודי המתארגן מתוך מקום של כבוד לערכי המשפחה, משפיע את ערכיו אלה על העולם כולו "לייסד את אספתנו המייסדת של נבחרי מדינתנו… על פי רוחנו המקורי שהוא עומד להשפיע, מעֹז הטוהר והקודש שלו, על כל עמי התרבות… שילמֵד אותם לבנות את המדינה דוקא על היסוד של בנין המשפחה והבית". אך גם אם נאמר שלעמים אחרים מתאים סגנון כזה – הרי שלעם ישראל אינו מתאים כלל, ולכן "אפילו אם היה הצדק עם אלה האומרים שהתוכן של המוסר, הדורש את מה שקוראים שיווי הזכויות של הנשים והשתתפותם הציבורית על פי הנוסח המודרני, הוא דבר נאה ומתקבל… כל אומה תאמר שהיא מערכת את הטוב ואת הרע, את היפה ואת הכָּעוּר, על פי ערכיה היא, וגם אנו חפצים לבנות את עולמנו על פי הערכים שלנו"[23].

[20] ראה מרדכי פרידמן, 'חברה ודת – האורטודוקסיה הלא ציונית בארץ ישראל' (ירושלים תשל"ח) עמ' 161 ואילך. הרב פישמן (מימון) נימק בתקדים השמיטה את המניע לפנות בשאלה זו דוקא לרב קוק, דואר היום י"ב חשון תר"פ.

[21] שם עמ' 166. ראה גם דברי הרב פישמן בעיתון 'דאר היום' כ"ב ניסן תר"פ.

[22] ראה פרידמן, שם, עמ' 166-165, דיון בשאלה האם הרב קוק קבע שבחירת נשים הינה "נגד דת משה ויהודית", המגדיר את המעשה כאיסור גמור מדאורייתא ומדרבנן, או שנוסח זה נוסף בידי אחרים. בספר המזרחי (י' סיון תר"פ) נמסר כי "הרב קוק בכבודו ובעצמו אמר לרב פישמן כי שום איסור לא נתקבל באסיפת הרבנים, והוא רואה בזה יד ההשגחה העליונה"!

[23] מאמרי ראי"ה, עמ' 189.

^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s