זה היה מהעיתון "דואר היום".
הנה הרשימה הרגיזה גולומב:
פניה עוז-זלצברגר הגיבה:
איזה יופי! צריך להעביר שיעור באצ״ג לכל כתבן ישראלי ולכל ״רושם״ טוקבקים. שילמדו איך לנסח טקסטים מצמיתים ולפזר אותיות.
בדקתי את כרך י"ז של "כל כתבי", עמ' 126 – 127 ושם דן מרון מציין שהקטע אשר הפריע לאצ"ג היה ידיעתו של גולומב שאלה אשר הצביעו עבור רשימת הרביזיוניסטים באו מקרב "חשוכי צפת ומתנכרי פתח-תקוה".
מי אמר שיאיר גרבוז ואמירתו על "מנשקי המזוזות" היה הראשון בסוג זה של הטלת רפש?
^
המתיחות של שנת תרפ"ט מסביב לכותל המערבי, שהתחילה ביום הכיפורים, 12 ספטמבר 1928, והמשיכה לכל אורך אותה שנה בצורות שונות עד לפרוץ הפרעות בי"ז באב, מסומנת בדיווח הזה:
אך מעניינים במיוחד דבריו של המשורר אורי צבי גרינברג בסוף הכתבה:
שבאותו חודש יראה ספר השירים שלו אור (מודעה מיום 8 באוגוסט)
^
מתוך עיתון "המשקיף" מיום ראשון, 16 במאי 1948:
^
בחיבורו החדש והחשוב, המשך לחיבור מלפני שלוש שנים, נדב שרגאי עוסק בנושא הסטטוס-קוו של הר-הבית.
אלא במצאתי נקודה, אמנם קטנה ואולי לא כל כך חשובה, שאני חולק עליו בעניין.
וכך הוא כותב בהפנייה מס 3 בעמ' 6:
אבי עלילת 'אל אקצא בסכנה' היה המופתי הגדול חאג' אמין אל חוסייני שבראשית המאה העשרים הסית קהלים מוסלמיים נרחבים
להאמין שהיהודים אינם מסתפקים בכותל ומתכוונים להשתלט על מסגד אל אקצא ולהחריבו. כתוצאה מהסתה זו פרצו פרעות תרפ"ט
ולא כן.
ראשית, בשנת 1918, נאלץ חיים וייצמן לנסוע אל הסולטן של מצרים כדי לפגוש אותו ולנסות להזים את השמועות שהתנועה הציונות עומדת להרוס את "מסגד עומר" כפי שהדבר מופיע במכתביו.
דבר שני, הקונגרס הערבי השלישי של בדצמבר 1920, התקשט בכרזה על הקיר של הדיונים ובה כתוב:
בוודאי נכון שהמופתי חג' אמין אל-חוסייני עשה שימוש מושכל בסיסמה הזאת אבל דומני שאי-אשפר לכנות אותו "אבי העלילה".
^
הבעיות של ליהודים והגישה החופשית לכותל המערבי, שלא לדבר על הגישה להר-הבית, לא התחילו לאחרונה:
ומי "דבר, 10 ביוני 1926:
ומה קרה?
זו רק טעימה של המציאות שלא מכירים כאשר חלק גדול מן הצבור חושב ש"שנת האפס" הייתה תרפ"ט – /1928 – 1929.
^
על פי הדו"ח של ג'ון צ'נסלור
דיווח הנציב העליון אל הממונים עליו בבמשרד המושבות בלונדון, ב-4 ביוני 1931, שנציגי הרבנות הראשית וגם של ההנהלה של הסוכנות התייצבו בשער הפרחים לקבל פני שייח' חוסיין שמת ברבת עמון והובא להר הבית לקבורה:
חוסיין היה אבא של עבדאללה שהיה אבא של טלאל שהיה אבא של חוסיין שהיה אבא של מלך ירדן הנוכחי עבדאללה השני.
^
