"גיור" ספרדי

הנה דמותו של אחד בגדולי ישראל כפי שמופיעה במודעה שהתפרסמה בגליון "בית מרן" פרשת אמור השבוע שבו מתפרסמים השיעורים השבועיים של הרב יצחק יוסף, הוא הראשון לציון הרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל:

DSCN7744 (2)

האם יש בלבושו רמז למוצאו העדתי? צפון אפריקה? גלות בבל? העיר חלב?

אז לא.

הוא הרב ישראל מראדין, עיירה שהיא נמצאת במחוז הורדנה בבלארוס. לארץ זו אין מוצא לים והיא גובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. כפי שידוע לכולם, בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית.

DSCN7746

תנפלאות דרכי הפרסום בשיטת "הנטילה התרבותי".

בתמונה כנראה הכמעט יחידה שלו, הוא נראה כך:

חפץ חיים

^

מודעות פרסומת

שורש גישתו של דיין להר-הבית?

ידוע כניעתו של משה דיין לוואקף בהר-הבית לאחר מלחמת ששת הימים במסירתו, מיוזמתו, את ניהול האתר לידי הוואקף.

אני חושב שמצאתי עדות מוקדמת לקיבעון המחשבתי שלו והתייחסותו לעיר בעיתון "המשקיף" אשר דיווח בדצמבר 1948 על נאום שלו באירוע חגיגי של סיום המערכה על העיר:

דיין ירושלים 1948

שימו לב-נא: רגישות, ממושמע, לשבת.

גישתו ככל הנראה מושרשת הייתה, מימים ימימה.

נ.ב.  "ארבע דרכים"? איבדנו את המזרח.

^

מה פירסם ז'בוטינסקי, אבל באמת?

ראו עדכון בסוף

היום, קפץ לי פתאום דברי ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי מתוך איזה סטטוס בפייסבוק

חרדים פברוק

והתקשיתי, למען האמת, להאמין לתוכנן.

ידעתי שההתנגדות של בני הישוב הישן לא הייתה לטעמו של ז'בוטוינסקי ובמיוחד חרה לו, מעבר לחוסר הגישה המדינית של החרדים והתנגדותם לעצם התנועה הציונית, את פסילת זכותה של אישה לבחור למוסדות הבית הלאומי בראשית דרכה. אבל עד כדי כך התבטא ראש בית"ר?

חיפשתי מקור נוסף ונפלתי על רשימה שיצר יאיר טיילור של דברי "אפיקורסוס" ליהדות "הנאמנה" ומצאתי זה:

דברי זאב ז`בוטינסקי (מייסד ה"רביזיוניסטים") שהובאו בעיתון הארץ 20.10.1919 (מתוך "מחוץ למחנה"):

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה

".צויין שם שהמקור "הוא נכלל בכרך "הציונות" משנת 1981, עמ' 345-34.

אז הולכים לאותו כרך, נכון? אלא שיש שני כרכים שיצאו ב- 1981. הכרך הנכון הוא כרך ו' ושם נמצא מאמרו של יעקב שביט בשם "מאמרי ז'בוטינסקי, 1920-1919: זאב ז'בוטינסקי על מעמדו של הישוב היהודי
ועל התגבשותה של החברה הלאומית בארץ-ישראל אחרי הכיבוש הבריטי" אשר מתייחס לאותה תקופה של 1919-1920 והשקפתו על התגבשות הבית הלאומי, החברה הלאומית שבו ובניית מעמדו בתקופה שבין הכרזת בלפור וכיבוש הארץ לבין ועידת סן-רימו שהחלטותיה ייסדו את מה שיתקבל בחבר הלאומים ב- 1922: המנדט.

המאמר "מחוץ למחנה" אכן קיים אלא שהוא התפרסם ב- 22 באוקטובר ואמנם נכלל במאמרו והנה קטע מהסריקה:

הישוב הישן 22-10-19

ואין בו אותה ציטטה קשה.

אם יש דברים קשים הם כאן:

22-10-1919A

חרדים2

אבל יש שם גם הערכה מסוימת תוך חילוק עקרוני בין בני המאה ה-20 לבין אלה שעדיין ממתינים למעשי הקב"ה ולא מעשי אדם.

גם כאן יש דברי ביקורת קשים אבל, שוב אין הד לגוון האנטישמי שהאתר מציג:

חרדים 1919

אז מה יש לנו? יש לנו מאבק אידיאולוגי בין שוללי הציונות והלאומיות לבין מצדדיה. אולי חריף אבל לא לפי המלים שהובאו בידי טיילור או ממי שהוא לקח אותם (קשה לי להאמין שאיש בני ברק קרא את ז'בוטינסקי). הנה, כעבור שבוע, פירסם בעיתון "חדשות הארץ" ביום 27 באוקטובר דברים חריפים נוספים אבל, שוב, אין הד לאוצתן מלים שמככבות בציטטה שמצאתי:

הרב קוק בנין 27-10-19

בדקתי המאמרים האחרים שם ואין זכר לציטטה.

הדבר היחידי שאני מודה שאינני מבין בדברי ז'בוטינסקי הוא המילה "צנז".

צנז 22-10-19

כמובן, אם בכל זאת מישהו מגלה שהציטטה הבעייתית אכן נכתבה בידי ז'בוטינסקי, נא להודיעני.

עדכון:

 'צנז' מס או רף רכוש הקשור במתן זכות בחירה.

ותודה לעפר זלצברג:

עדכון נוסף

היום, ג' אייר – 18 באפריל, מצאתי דפדפת המציג את מנהיגי הציונות כמבקשי נצרות והתבוללות עם רמזים שהאנטי-שמיות והשואה הן באשמת הציונות:

DSCN7737

בהוצאת

DSCN7736

ובה הציטטה דלעיל שיוחסה לז'בוטינסקי אבל הפעם היא מיוחסת ליוסף חיים ברנר.

תראו בסוף הקטע:

DSCN7735

 

^