כשעמוס שוקן בא לעזרתי

את עמוס שוקן, הבעלים של "הארץ", תתפלאו לדעת, אני מכיר באופן אישי – אבל לא עד כדי כך קרוב – כבר למעלה מעשרים שנה.

אירחתי אותו בראיון בתוכנית ששידרתי בערוץ 7 יחד עם עמיתי רמי סדן ולעתים מתכתבים ואפילו שיכנעתי להגיע לביקור בתל שילה (אל הישוב שלי הוא לא הסכים אפילו לסייר).

גם בטוויטר אנו בקשר.

והנה סיפור העזרה:

הערתי היום על טור של אחד ניר גונטז' כך

והתגובה שלו הייתה

תודה שתייגת. אם כי לא באמת חשוב לי לדעת שחשוב לך שאדע את דעתך, או שאתה קיים. תודה

האמת? קצת נעלבתי.

השבתי

אני מצטער שקיומי אינו נוגע לך. כנראה שאתה סוג של ליברל מוגבל ומזלזל בערך האנושי של כל אחד שהוא אדם בעל דעה. ואולי אפילו מתנשא. לי אכפת שאתה קיים. תודה ושבת שלום. או שלום-על-ישראל.

ותייגתי את עמוס.

והנה תגובתו המצוייצת

ניר, זאת תשובה מתנשאת, וחבל. לא חייבים להסכים לאף דעה, אבל צריך להקשיב. במחלוקות הגדולות שיש בישראל למעשה חייבים להקשיב.

ועל אני מודה גם עם מחלוקות עומדות בינינו. כי בכך, להקשיב ואף לנסות להבין מאיפה באה המחשבה, דבר חשוב הוא.

^

מודעות פרסומת