ערב במוסד ון-ליר

לרגל צאת גליון 47 של "תיאוריה וביקורת" נערך ערב עיון ודיון במוןסד ון-ליר. בין המאמרים:

מקובניה עד אל-בוארה: גנאלוגיה של ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית בפלסטין/ישראל
הונידה ע'אנם
בין גטו־פוליטיקה לגיאו־פוליטיקה: התנחלויות חרדיות בגדה המערבית
לי כהנר
"תוספת ערבי": על פרדוקס ההתנחלויות העירוניות בירושלים
חיים יעקובי, וונדי פולאן
המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים: ניתוח גיאוגרפי־משפטי של המאחזים
ארז צפדיה
פוסט גוש אמונים: על אמונה, גאולה ומשיחיות בהתנחלויות הגדה המערבית
אסף הראל
לאחוז במרחב: ייצוגי ההתנתקות בקולנוע התיעודי ובשירה של הקהילה הדתית־לאומית בישראל
יעל שנקר
דוח מחקר: מדינת הרווחה של המתנחלים
אמטאנס שחאדה
מסה וביקורת – שלטון הנאמנות: ההתנחלויות ומיסוד ההיגיון האנטי־דמוקרטי של משטר ההפרטה הישראלי
דני גוטוויין

לדברי העורכים:

יליון 47 של תיאוריה וביקורת מוקדש למחקרים חדשים על ההתנחלויות בגדה המערבית.
בניגוד לתמונת המחקר הדומיננטית והרווחת, שמעניקה משקל חסר פרופורציות להתנחלויות האידיאולוגיות ומתמקדת במניעים הדתיים-משיחיים של מפעל ההתנחלות, גיליון זה מציע מסגרת אנליטית חלופית לניתוח ההתנחלויות שעוסקת בתהליך ההיטשטשות של הקו הירוק ובהפיכתן ההדרגתית של ההתנחלויות לחלק מהמרחב הישראלי ה"נורמלי".

הקהל נאמד בכ- 100 איש, רובם הגדול מבוגר (כנראה שהבעיה הדמוגרפיתת האמיתית של השמאל היא התמעטותם כמשקל כמותי  בפוליטיקה הישראלית). המשתתפים היו: פרופ' שי לביא, פרופ' איתן בר-יוסף
.ד"ר הונידה ע'אנם, ריבי גיליס, ד"ר לי כהנר, פרופ' אורן יפתחאל והעורכים-אורחים: אריאל הנדל וארז מגור

20170321_195709

ד"ר ע'אנם העדיפה לשאת דברים "פוליטיים" עפ"י הגדרתה:

20170321_183545

לי כהנר מוזמנת לבימה והתייחסה לישובים מאוכלסי חרדים ורמזה שאין להם אידיאולוגיה אלא רצון להינות מדיור טוב והדגישה את האפשרויות הטובות לקים מרחב חרדי מוגן בעבר לקו בירוק.

20170321_190736

גם דרור אטקס, אשר רשימתו המשותפת לו ולעמירה הס נכללת בגליון, אף הוא היה בקהל:

20170321_202856

בסוף ארבעת הדוברים, עלה אורן יפתחאל להגיש דברי הערכה:

20170321_192416

ועכשיו לכמה הערות ורשמים.

כנראה שכמובן, החבורת לא איפשרה הצגת תמונה אחרת אלא רק דעות המנוגדות למפעל ההתנחלויות. אני מניח שאם היה ידוע לעורכים על המחקרים והמאמרים היוצאים מטעם אונברסיטת אריאל או שמופיעים בקבצים של הכנסים של מחקרי יהודה ושומרון פרי עטם של אקדמאים ממוסדות רבים גם כן לא היו כותביהם מוזמנים להשתתף, או אולי אני טועה.

הכנס היה בעיקר פוליטי, של התנגדות נחרצת למציאות של ההתנחלויות והמתנחלים.

לא רק פוליטי אלא הגוון היה קיצוני והשיא היה בדברי יפתחאל אשר הביע עמדות כמעט אנטי-ציוניות כאשר הגדיר את התנועה שהקימה את מדינת ישראל כ"קולוניאלית". לפיו, הקו הירוק מדבר רק ערבית, ציטוט של משורר ערבי, ושהוא קיים יותר עמוק ממה שחושבים,  והוא דיבר נגד נסיונות של נירמול.והוא לא נעלם אלא קיים רק בשביל ערבים.

לתפיסתו, הקולוניאליזם מושתק ולא מוזר כמעט. התוצאה של המצב הוא לאומיות מתחפרת המובילה לאפרטהייד. והוא דיבר על "מקום חשוך" ועל "פינה קולוניאלית".  השטחים מספחים את ישראל.

נדמה לי שככל שהמצב נראה בעיני ישראלים אלה כבלתי הפיך וקשה, הם הופכים לקיצוניים יותר עד כדי שלילת המפעל הציוני מעיקרה.

בעצם, נהניתי מאוד מן הערב.

^

מודעות פרסומת

מה שווה עמותת "עמק שווה"

עמותת "עמק שווה"

logo-emekshave

פעילה בצורה הורסת והרסנית כנגד מפעלי ארכיאולוגיה שבארץ-ישראל שלפי השקפת החברים בה, ובוודאי לפי רוח המימון, כאילו תורמים לחיכוכי סכסוך או לפי לשונם:

עמק שווה הוא ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים.

כמובן, זה שאתרי וממצאי ארכיאולוגיים של עמים שהיו בארץ בטרם בואם של בני ישראל או שכבשו אותה לאחר התנחלותם של שבטי ישראל בה נשמרו כהוגן לא מפריע לסיפר (נרטיב).

הם פעלו נגד תל שילה ואף הוסיפו פוסט גזעני בנושא:

keremnavotshiloh

 

ולאחרונה משכו עתירה אחרת נגד הביאר בגוש עציון.

מה שהצחיק אותי בכל זאת שמקור השם "עמק שווה" נמצא בסיפור של קרב אברהם אבינו, אז עדיין אברם העברי, על מנת לשחרר את לוט מן השבי כמסופר בבראשית פרק יד

יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם. יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. טז וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם. יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ–אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

שימו לב למהות: מלך סדם (אולי רמז לפעילי עמותת "עמק שווה" דהיום) יוצא לקראת אברם העברי המנצח בקרב ופוגשו בעמק השווה. והוא והמלך של ירושלים, מלכי-צדק, מעניקים לו מתנה של הוקרה וכבוד ומברכים אותו בשם אל עליון, קנה שמים וארץ

שוב:

 וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם, לִקְרָאתוֹ,  וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ–אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.  וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:  בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אז מי כאן פועל למען "זכויות"? חופרי תל שילה ואתרים אחרים םברחבי יהודה ושומרון ומשמרים אותם ואת כל הממצאים בהם או ההורסים מ"עמק שווה"?

מי נאמן יותר למפגש וההודאה שהיה בעמק שוה המקורי?

^

תפלה לשלום א"י ישוביה ויושביה

בע"ה כ' בשבט תשע"ד

תפלה לשלום א"י ישוביה ויושביה

עם התגברות הדבורים על נטישה והפקרה של חלקי ארץ ישראל בימים אלה, אני מבקש ממתפללי בתי הכנסת בישוב לחדש את אמירת התפלה לשלום א"י ישוביה ויושביה. תפלה זו נאמרה על ידינו כבר בתקופות קודמות, ואני מבקש שיאמרוה בכל שבת לאחר התפלה לשלום המדינה.
התגברות הסכנה מחייבת ראשית התעצמות כחות הנפש לעשיה צבורית. גם כיחידים וגם כצבור אנחנו צריכים לחפש מה נתן לעשות.
יחד עם זה הדרכת התורה היא להתחזק בתפלה, כדברי רבותינו על דברי דוד בתהלים "קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד' " שאם התפלל אדם ולא נענה יתחזק בתפלה ביתר שאת.
הרב אלחנן

שליח הצבור יאמר את התפלה, והקהל יאמר אתו בלחש. נוסח התפלה:

תפלה לשלום ארץ ישראל ויושביה

אבינו שבשמים, הפר עצת אויבינו החפצים לקרוע את נחלת אבותינו, לרשת את אדמת קדשֶךָ.
תן עוז- רוח ויראת יי, לראשי העם, שריו ויועציו, להשמיד אויבינו ולְכַלּותם, ואל יפלו בחולשה ורפיון כח, בפחד וּבִקְשִׁי הלב. וכל החושבים עלינו לרעה, הפוך עצתם ומחשבתם לטובה, וגאלנו מהרה . אַמֵּץ לב עמך בית ישראל לעמוד על מִשְׁמַר ארצנו וערי א-להינו, וּלְיַשְּׁבָם בגבורה.
יהי רצון מלפניך שתושיע את אחינו יושבי הדרום מאויב מַר וְתוֹשִׁיבֵם בבתיהם בשלווה ובשלום. ועל אחינו משומרון וּמִשְּׁפֵלַת עזה אשר חֵרְפוּ נפשם לְיַשֵּׁב את נחלתך , חוס ורחם נא לַהֲשִׁיבָם ולבנות בתיהם כבראשונה.
ואת אחינו השבויים והנעדרים התפושים בידי אויבים וזרים תִּפְקֹד, "ופדויי יי יְשׁוּבוּן וּבָאוּ ציון ברנה".
הַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתֶּךָ , וְהַשְׂכֵּל לבנו ללכת כולנו כְּאֶחָד באור פניך, ונזכה לשבת בארצנו בלב אחד לבטח כמו שהבטחתנו על ידי נְבִיאֲךָ: "וּנְטַעְתִּים על אדמתם, ולא יִנָּתְשׁוּ עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם , אמר יי אֱ-לֹהֶיךָ".

^

בהמשך להתנצלות מכון מאיר

כפי שציינתי לפני כחודש, מכון מאיר הפסיד במשפט והוא נאלץ לפרסם התנצלות פומבית בפני הארגון שאני משתייך אחיו אשר מגייס כספים בעיקר מנוצרים אוהבי ציון ותומכי המפעל ההתנחלותי ביש"ע.

וכעת ההתנצלות התפרסמה:

אמת ואמונה ויחי

^

משאל-עם ובגין. מנחם בגין

ב- 2009, הביע בני בגין התנגדות לעריכת משאל-עם.

אז הנושא היה חוק משאל העם הכולל חובה להעלות כל ויתור על שטח ברמת הגולן ובירושלים להגיע להצבעה היום בכנסת, וככל הנראה החוק יעבור לאחר שהושגה תמיכת הממשלה.

בגין אחר, אביו מנחם ז"ל, דווקא כן תמך במשאל-עם, לפחות בזמן אחר ובנושא אחר:

משאל עם

ומהם ההבדלים בין שני המקרים?

יש משהו עקרוני המפריד ביניהם?

^