דברי זאב ז'בוטינסקי על ערך המכבי תר"ע ירושלים

מגליון 20 בינואר 1920 – ה' שבט

דאר היום 28-1-18

דאר היום 28-1-18א

דאר היום 28-1-18ב

^

מודעות פרסומת

חוגגים 40 שנה לשילה, הסיפור שלפני העלייה לקרקע

אמש חגגנו את האירוע הציבורי-הרבתי של "40 שנה לשילה" ובידיעה זו אפשר לצפות בסרטון של ראשוני המשפחות. וכאן ניתן לראות את הטכס הרשמי בט"ו בשבט תשל"ח עם הרב צבי יהודה, חנן פורת, גאולה כהן, ישראל אלדד ועוד.

אבל, כמובן, יש סיפור שלפני העליה. חלק נמצא כאן ועכשיו אוסיף עוד כמה קטעי עיתונות.

הייתה ה'פשרה' של כניסה למחנות צבא ומג"ב:

מחנות צבא 11-10-77 דבר

היא הושגה במוצאי חג שמיני עצרת.

אך מייד לאחר מכן היה נסיון של היאחזות בקרקע

shiloh 5-10-77 davar

דבר 6-10-77

דבר 3-10-77

דבר 6-10-77א

והיה גם זה:

מעריב 5-10-77

אל תחשבו שזו הפעם הראשונה שהגיעו לשטח

shiloh 14-10-74 maariv

 

14-0-77

ואז

6.2.78A

6.2.78B

וההזמנה לטכס יירת אבן הפינה

מודעה טו בשבט שילה 17-1-78

^

אמציה – התנחלות מול עיר האבות

בשנת 1956 התכנסה הועידה הרביעית הארצית של תנועת החרות

רביעית

באותה תקופה, קיבלה לידיה תנועת הנוער בית"ר את נקודת ההתיישבות אמציה באזור לכיש (אני בעצמי מילאתי חובתי ההכשרתית במושב זה בין ינואר ליולי 1967).

amatzia map

בית"ר "ירשה" את הנקודה מגרעין של תנועה אחרת שלא החזיקה מעמד במקום

אמציה 6-9-55 על המשמר

האזור היה "חם" מאוד: מסתננים, רציחות וגניבות (ראו למטה) ובליל יום העצמאות תשכ"ז, בעת שחגגנו עצמאות ישראל, שמענו פיצוץ מירכתי המושב והתברר שבית בשלבי בניה אחרונים ניזוק

אמציה 16-5-67

הועידה של תנועת החרות ראתה לנכון לברך את המתיישבים במקום

אמציה 7-6-57

סליחה, המתנחלים כפי שגזר-העיתון דלעיל מוכיח. וגם כאן:

אמציה מתנחלים 13-6-57

והנה הברכה:

ועידה יב

"אל מול עיר האבות".

______________________

עדויות על מנת חלקה של התיישבות הספר מול הר חברון:

11-9-56A

אמציה 15-2-60 הצפה

אמציה 30-9-65

אמציה 13-4-67

^

מה פירסם ז'בוטינסקי, אבל באמת?

ראו עדכון בסוף

היום, קפץ לי פתאום דברי ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי מתוך איזה סטטוס בפייסבוק

חרדים פברוק

והתקשיתי, למען האמת, להאמין לתוכנן.

ידעתי שההתנגדות של בני הישוב הישן לא הייתה לטעמו של ז'בוטוינסקי ובמיוחד חרה לו, מעבר לחוסר הגישה המדינית של החרדים והתנגדותם לעצם התנועה הציונית, את פסילת זכותה של אישה לבחור למוסדות הבית הלאומי בראשית דרכה. אבל עד כדי כך התבטא ראש בית"ר?

חיפשתי מקור נוסף ונפלתי על רשימה שיצר יאיר טיילור של דברי "אפיקורסוס" ליהדות "הנאמנה" ומצאתי זה:

דברי זאב ז`בוטינסקי (מייסד ה"רביזיוניסטים") שהובאו בעיתון הארץ 20.10.1919 (מתוך "מחוץ למחנה"):

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה

".צויין שם שהמקור "הוא נכלל בכרך "הציונות" משנת 1981, עמ' 345-34.

אז הולכים לאותו כרך, נכון? אלא שיש שני כרכים שיצאו ב- 1981. הכרך הנכון הוא כרך ו' ושם נמצא מאמרו של יעקב שביט בשם "מאמרי ז'בוטינסקי, 1920-1919: זאב ז'בוטינסקי על מעמדו של הישוב היהודי
ועל התגבשותה של החברה הלאומית בארץ-ישראל אחרי הכיבוש הבריטי" אשר מתייחס לאותה תקופה של 1919-1920 והשקפתו על התגבשות הבית הלאומי, החברה הלאומית שבו ובניית מעמדו בתקופה שבין הכרזת בלפור וכיבוש הארץ לבין ועידת סן-רימו שהחלטותיה ייסדו את מה שיתקבל בחבר הלאומים ב- 1922: המנדט.

המאמר "מחוץ למחנה" אכן קיים אלא שהוא התפרסם ב- 22 באוקטובר ואמנם נכלל במאמרו והנה קטע מהסריקה:

הישוב הישן 22-10-19

ואין בו אותה ציטטה קשה.

אם יש דברים קשים הם כאן:

22-10-1919A

חרדים2

אבל יש שם גם הערכה מסוימת תוך חילוק עקרוני בין בני המאה ה-20 לבין אלה שעדיין ממתינים למעשי הקב"ה ולא מעשי אדם.

גם כאן יש דברי ביקורת קשים אבל, שוב אין הד לגוון האנטישמי שהאתר מציג:

חרדים 1919

אז מה יש לנו? יש לנו מאבק אידיאולוגי בין שוללי הציונות והלאומיות לבין מצדדיה. אולי חריף אבל לא לפי המלים שהובאו בידי טיילור או ממי שהוא לקח אותם (קשה לי להאמין שאיש בני ברק קרא את ז'בוטינסקי). הנה, כעבור שבוע, פירסם בעיתון "חדשות הארץ" ביום 27 באוקטובר דברים חריפים נוספים אבל, שוב, אין הד לאוצתן מלים שמככבות בציטטה שמצאתי:

הרב קוק בנין 27-10-19

בדקתי המאמרים האחרים שם ואין זכר לציטטה.

הדבר היחידי שאני מודה שאינני מבין בדברי ז'בוטינסקי הוא המילה "צנז".

צנז 22-10-19

כמובן, אם בכל זאת מישהו מגלה שהציטטה הבעייתית אכן נכתבה בידי ז'בוטינסקי, נא להודיעני.

עדכון:

 'צנז' מס או רף רכוש הקשור במתן זכות בחירה.

ותודה לעפר זלצברג:

עדכון נוסף

היום, ג' אייר – 18 באפריל, מצאתי דפדפת המציג את מנהיגי הציונות כמבקשי נצרות והתבוללות עם רמזים שהאנטי-שמיות והשואה הן באשמת הציונות:

DSCN7737

בהוצאת

DSCN7736

ובה הציטטה דלעיל שיוחסה לז'בוטינסקי אבל הפעם היא מיוחסת ליוסף חיים ברנר.

תראו בסוף הקטע:

DSCN7735

 

^

עבור השמאל, הימין חייב להיות נאצי

זאב ז'בוטינסקי היה, על פי דוד בן-גורין, "ולאדימיר היטלר". וב-1963 כתב לחיים גורי שבגין הינו

"טיפוס היטלריסטי מובהק: גזעני, מוכן להשמיד את כל הערבים"

מנחם בגין לפי "דבר" ב- 1952 היה נאצי

דבר 14-1-52

בנו של בנימין נתניהו הוא "יאיר יוגנד"

יוגנד.png

כשרוצים להעביר ביקורת על צעדו של ח"כ דוד ביטן עושים את זה עם הקשר נאצי:

doron

 

וכעת מצאתי עוד איזה רמז בגליון 35-36 של "עמדה" שיצא לאור ב- 1979

rehab

אליהו בן-אלישר כתב דוקטורט, מבוסס על תעודות היסטוריות, אשר ציין שהיטלר, עד שלב מסויים במלחמת העולם השניה, לא ניגש לבצע את תוכניתו להשמיד את כל היהודים אלא בגלל רפסותן של המדינות הדמוקרטיות השתכנע שבעצם םהדבר אפשרי. לא שהוא לא אשם אלא היה לו תהליך והתהליך התאפשר בגלל חוסר ההתנגדות המספקת מולו. ב- 1978, יצא ספרו: "קשר ההשמדה: מדיניות החוץ של הרייך השלישי והיהודים". הספר משחזר "המסע אל הפתרון הסופי, לא על-ידי תיאור פשעיה של המדינה הנאצית, אלא על ידי תיאור התמרונים הדיפלומטיים שבהם היו מעורבות המעצמות".

קודם הייתה תוכנית לגרש את היהודים למדאגאסגר והייתה ועידת הפליטים באוויאן והייתה מחשבה של שמורות באזור לובלין. וכבדקתי, ספרו אינו בערך ויקיפדיה בנוש של מדגסקר. אולי אוסיף.

אבל אצל שמאלני "עמדה",

עמדה

בגין מעניק ריהביליטציה להיטלר.  לא פחות.

^

ערב במוסד ון-ליר

לרגל צאת גליון 47 של "תיאוריה וביקורת" נערך ערב עיון ודיון במוןסד ון-ליר. בין המאמרים:

מקובניה עד אל-בוארה: גנאלוגיה של ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית בפלסטין/ישראל
הונידה ע'אנם
בין גטו־פוליטיקה לגיאו־פוליטיקה: התנחלויות חרדיות בגדה המערבית
לי כהנר
"תוספת ערבי": על פרדוקס ההתנחלויות העירוניות בירושלים
חיים יעקובי, וונדי פולאן
המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים: ניתוח גיאוגרפי־משפטי של המאחזים
ארז צפדיה
פוסט גוש אמונים: על אמונה, גאולה ומשיחיות בהתנחלויות הגדה המערבית
אסף הראל
לאחוז במרחב: ייצוגי ההתנתקות בקולנוע התיעודי ובשירה של הקהילה הדתית־לאומית בישראל
יעל שנקר
דוח מחקר: מדינת הרווחה של המתנחלים
אמטאנס שחאדה
מסה וביקורת – שלטון הנאמנות: ההתנחלויות ומיסוד ההיגיון האנטי־דמוקרטי של משטר ההפרטה הישראלי
דני גוטוויין

לדברי העורכים:

יליון 47 של תיאוריה וביקורת מוקדש למחקרים חדשים על ההתנחלויות בגדה המערבית.
בניגוד לתמונת המחקר הדומיננטית והרווחת, שמעניקה משקל חסר פרופורציות להתנחלויות האידיאולוגיות ומתמקדת במניעים הדתיים-משיחיים של מפעל ההתנחלות, גיליון זה מציע מסגרת אנליטית חלופית לניתוח ההתנחלויות שעוסקת בתהליך ההיטשטשות של הקו הירוק ובהפיכתן ההדרגתית של ההתנחלויות לחלק מהמרחב הישראלי ה"נורמלי".

הקהל נאמד בכ- 100 איש, רובם הגדול מבוגר (כנראה שהבעיה הדמוגרפיתת האמיתית של השמאל היא התמעטותם כמשקל כמותי  בפוליטיקה הישראלית). המשתתפים היו: פרופ' שי לביא, פרופ' איתן בר-יוסף
.ד"ר הונידה ע'אנם, ריבי גיליס, ד"ר לי כהנר, פרופ' אורן יפתחאל והעורכים-אורחים: אריאל הנדל וארז מגור

20170321_195709

ד"ר ע'אנם העדיפה לשאת דברים "פוליטיים" עפ"י הגדרתה:

20170321_183545

לי כהנר מוזמנת לבימה והתייחסה לישובים מאוכלסי חרדים ורמזה שאין להם אידיאולוגיה אלא רצון להינות מדיור טוב והדגישה את האפשרויות הטובות לקים מרחב חרדי מוגן בעבר לקו בירוק.

20170321_190736

גם דרור אטקס, אשר רשימתו המשותפת לו ולעמירה הס נכללת בגליון, אף הוא היה בקהל:

20170321_202856

בסוף ארבעת הדוברים, עלה אורן יפתחאל להגיש דברי הערכה:

20170321_192416

ועכשיו לכמה הערות ורשמים.

כנראה שכמובן, החבורת לא איפשרה הצגת תמונה אחרת אלא רק דעות המנוגדות למפעל ההתנחלויות. אני מניח שאם היה ידוע לעורכים על המחקרים והמאמרים היוצאים מטעם אונברסיטת אריאל או שמופיעים בקבצים של הכנסים של מחקרי יהודה ושומרון פרי עטם של אקדמאים ממוסדות רבים גם כן לא היו כותביהם מוזמנים להשתתף, או אולי אני טועה.

הכנס היה בעיקר פוליטי, של התנגדות נחרצת למציאות של ההתנחלויות והמתנחלים.

לא רק פוליטי אלא הגוון היה קיצוני והשיא היה בדברי יפתחאל אשר הביע עמדות כמעט אנטי-ציוניות כאשר הגדיר את התנועה שהקימה את מדינת ישראל כ"קולוניאלית". לפיו, הקו הירוק מדבר רק ערבית, ציטוט של משורר ערבי, ושהוא קיים יותר עמוק ממה שחושבים,  והוא דיבר נגד נסיונות של נירמול.והוא לא נעלם אלא קיים רק בשביל ערבים.

לתפיסתו, הקולוניאליזם מושתק ולא מוזר כמעט. התוצאה של המצב הוא לאומיות מתחפרת המובילה לאפרטהייד. והוא דיבר על "מקום חשוך" ועל "פינה קולוניאלית".  השטחים מספחים את ישראל.

נדמה לי שככל שהמצב נראה בעיני ישראלים אלה כבלתי הפיך וקשה, הם הופכים לקיצוניים יותר עד כדי שלילת המפעל הציוני מעיקרה.

בעצם, נהניתי מאוד מן הערב.

^