עבור השמאל, הימין חייב להיות נאצי

זאב ז'בוטינסקי היה, על פי דוד בן-גורין, "ולאדימיר היטלר". וב-1963 כתב לחיים גורי שבגין הינו

"טיפוס היטלריסטי מובהק: גזעני, מוכן להשמיד את כל הערבים"

מנחם בגין לפי "דבר" ב- 1952 היה נאצי

דבר 14-1-52

בנו של בנימין נתניהו הוא "יאיר יוגנד"

יוגנד.png

כשרוצים להעביר ביקורת על צעדו של ח"כ דוד ביטן עושים את זה עם הקשר נאצי:

doron

 

וכעת מצאתי עוד איזה רמז בגליון 35-36 של "עמדה" שיצא לאור ב- 1979

rehab

אליהו בן-אלישר כתב דוקטורט, מבוסס על תעודות היסטוריות, אשר ציין שהיטלר, עד שלב מסויים במלחמת העולם השניה, לא ניגש לבצע את תוכניתו להשמיד את כל היהודים אלא בגלל רפסותן של המדינות הדמוקרטיות השתכנע שבעצם םהדבר אפשרי. לא שהוא לא אשם אלא היה לו תהליך והתהליך התאפשר בגלל חוסר ההתנגדות המספקת מולו. ב- 1978, יצא ספרו: "קשר ההשמדה: מדיניות החוץ של הרייך השלישי והיהודים". הספר משחזר "המסע אל הפתרון הסופי, לא על-ידי תיאור פשעיה של המדינה הנאצית, אלא על ידי תיאור התמרונים הדיפלומטיים שבהם היו מעורבות המעצמות".

קודם הייתה תוכנית לגרש את היהודים למדאגאסגר והייתה ועידת הפליטים באוויאן והייתה מחשבה של שמורות באזור לובלין. וכבדקתי, ספרו אינו בערך ויקיפדיה בנוש של מדגסקר. אולי אוסיף.

אבל אצל שמאלני "עמדה",

עמדה

בגין מעניק ריהביליטציה להיטלר.  לא פחות.

^

מודעות פרסומת

ערב במוסד ון-ליר

לרגל צאת גליון 47 של "תיאוריה וביקורת" נערך ערב עיון ודיון במוןסד ון-ליר. בין המאמרים:

מקובניה עד אל-בוארה: גנאלוגיה של ההמשגה הפלסטינית להתיישבות היהודית בפלסטין/ישראל
הונידה ע'אנם
בין גטו־פוליטיקה לגיאו־פוליטיקה: התנחלויות חרדיות בגדה המערבית
לי כהנר
"תוספת ערבי": על פרדוקס ההתנחלויות העירוניות בירושלים
חיים יעקובי, וונדי פולאן
המרחב האפור של ההתיישבות בשטחים: ניתוח גיאוגרפי־משפטי של המאחזים
ארז צפדיה
פוסט גוש אמונים: על אמונה, גאולה ומשיחיות בהתנחלויות הגדה המערבית
אסף הראל
לאחוז במרחב: ייצוגי ההתנתקות בקולנוע התיעודי ובשירה של הקהילה הדתית־לאומית בישראל
יעל שנקר
דוח מחקר: מדינת הרווחה של המתנחלים
אמטאנס שחאדה
מסה וביקורת – שלטון הנאמנות: ההתנחלויות ומיסוד ההיגיון האנטי־דמוקרטי של משטר ההפרטה הישראלי
דני גוטוויין

לדברי העורכים:

יליון 47 של תיאוריה וביקורת מוקדש למחקרים חדשים על ההתנחלויות בגדה המערבית.
בניגוד לתמונת המחקר הדומיננטית והרווחת, שמעניקה משקל חסר פרופורציות להתנחלויות האידיאולוגיות ומתמקדת במניעים הדתיים-משיחיים של מפעל ההתנחלות, גיליון זה מציע מסגרת אנליטית חלופית לניתוח ההתנחלויות שעוסקת בתהליך ההיטשטשות של הקו הירוק ובהפיכתן ההדרגתית של ההתנחלויות לחלק מהמרחב הישראלי ה"נורמלי".

הקהל נאמד בכ- 100 איש, רובם הגדול מבוגר (כנראה שהבעיה הדמוגרפיתת האמיתית של השמאל היא התמעטותם כמשקל כמותי  בפוליטיקה הישראלית). המשתתפים היו: פרופ' שי לביא, פרופ' איתן בר-יוסף
.ד"ר הונידה ע'אנם, ריבי גיליס, ד"ר לי כהנר, פרופ' אורן יפתחאל והעורכים-אורחים: אריאל הנדל וארז מגור

20170321_195709

ד"ר ע'אנם העדיפה לשאת דברים "פוליטיים" עפ"י הגדרתה:

20170321_183545

לי כהנר מוזמנת לבימה והתייחסה לישובים מאוכלסי חרדים ורמזה שאין להם אידיאולוגיה אלא רצון להינות מדיור טוב והדגישה את האפשרויות הטובות לקים מרחב חרדי מוגן בעבר לקו בירוק.

20170321_190736

גם דרור אטקס, אשר רשימתו המשותפת לו ולעמירה הס נכללת בגליון, אף הוא היה בקהל:

20170321_202856

בסוף ארבעת הדוברים, עלה אורן יפתחאל להגיש דברי הערכה:

20170321_192416

ועכשיו לכמה הערות ורשמים.

כנראה שכמובן, החבורת לא איפשרה הצגת תמונה אחרת אלא רק דעות המנוגדות למפעל ההתנחלויות. אני מניח שאם היה ידוע לעורכים על המחקרים והמאמרים היוצאים מטעם אונברסיטת אריאל או שמופיעים בקבצים של הכנסים של מחקרי יהודה ושומרון פרי עטם של אקדמאים ממוסדות רבים גם כן לא היו כותביהם מוזמנים להשתתף, או אולי אני טועה.

הכנס היה בעיקר פוליטי, של התנגדות נחרצת למציאות של ההתנחלויות והמתנחלים.

לא רק פוליטי אלא הגוון היה קיצוני והשיא היה בדברי יפתחאל אשר הביע עמדות כמעט אנטי-ציוניות כאשר הגדיר את התנועה שהקימה את מדינת ישראל כ"קולוניאלית". לפיו, הקו הירוק מדבר רק ערבית, ציטוט של משורר ערבי, ושהוא קיים יותר עמוק ממה שחושבים,  והוא דיבר נגד נסיונות של נירמול.והוא לא נעלם אלא קיים רק בשביל ערבים.

לתפיסתו, הקולוניאליזם מושתק ולא מוזר כמעט. התוצאה של המצב הוא לאומיות מתחפרת המובילה לאפרטהייד. והוא דיבר על "מקום חשוך" ועל "פינה קולוניאלית".  השטחים מספחים את ישראל.

נדמה לי שככל שהמצב נראה בעיני ישראלים אלה כבלתי הפיך וקשה, הם הופכים לקיצוניים יותר עד כדי שלילת המפעל הציוני מעיקרה.

בעצם, נהניתי מאוד מן הערב.

^

כשסטרו לפניו של עורך "הארץ"

הנה לפניכם, שתי ידיעות אודות פרשה משנת 1926 כאשר, לפי המידע, "הארץ" הרגיז כמה מעולי פולין שמקרוב באו לאר-ישראל, במה שנקרא העליה הרביעית או "עליית גרבסקי" שזכתה לכינויה משר הכלכלה הפולני שחקק חוקים אשר הכבידו מאוד על המעמד הביניים של יהודי המדינה.

אבל גם בארץ, הגידול הדמוגפרי מחד וחוסר שווקים פיננסיים מחד גרמו לירידה מן הארץ בצורה משמעותית בין 1926 – 1928. המבוטלים היו רבים ונזקקו לקצבאות.

בספטמבר 1926 פרצו מהומות של מחאה וכך מצאתי במחקר: (עמ' 94):-

במהלך המשבר של 1926 דווח על ריבוי מעשי האלימות ועל התפרצויות למוסדות לאומיים: ובין השאר דווח על העמדתם לדין של תריסר יהודים שהתפרעו במשרדי ההנהלה הציונית, ובעת משפטם פרצו בצעקות קצביות 'חוץ לארץ – חוץ לארץ'. הדחף לעזוב הארץ ויהי מה גרם לתופעות שלא היו כמותן עד אז.

אבל ככל הנראה, כבר ביוני אירעו תופעות אלימות ודווקא עורך "הארץ", משה גליקסון, סגפ לא רק עלבונות אבל גם סטירות כפי ש"דואר היום" דיווח:-

הארץ 8-6-26

והנה הרחבה ממחרת היום, 9 ביוני 1926:

slap 9-6-26

slap1 9-6-26

חומר נוסף מיום 10 ביוני 1926 בעיתון "דואר היום":-

slap1 10-6-26

slap2 10-6-26

^

ממתי יש לנו צרות עם הצלב האדום?

כנראה, השורשים העימות בין התנוהה הציונות והצלב האדום הוא בן מאה על פי מכתב זה מחיים וייצמן אל אשתו מיום 11 ביולי 1918 שנשלח מתל-אביב:

DSCN5470 - Copy

ומאז, אין יום של שקט.

^

אי-דיוק באוטוביוגרפיה של הרב שלמה גורן

אבי רוט ערך את הספר האוטוביוגרפי של הרב שלמה גורן:

??????????

בעמודים 16 – 107 הוא מתייחס לפעילותו בלח"י כך

??????????

??????????

ברור לכול שפנייתו של יהושע זטלר בשם המפקדה אל הרב גורן לא היה יכול לבוא מאברהם שטרן – יאיר כי יאיר נרצח בידי הבולשת הבריטית שש שנים קודם, בשבט תש"ב בתל-אביב.

רוט היה צריך לנסח זאת אחרת.

^