דבריי במושב ראשון של השדולה למען הר הבית

השתתפתי היום במפגש ראשון של השדולה החדשה למען הר הבית שקמה בכנסת:

17202984_10212231099042557_5355368402202186169_n

הייתי אחרון הדוברים (את הכנס צולם בידי יהושע וונדר)  ואני משחזר דבריי:

אני מבקש לדבר על…ירדן.

קיים הסכם בין ירדן לבין ישראל ויש בו סעיף 9 שכתוב בו ביתן היתר:

מקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית ויחסים בין-דתיים

1. כל צד יאפשר חירות גישה למקומות בעלי משמעות דתית והיסטורית.

2. בהקשר זה, בהתאם להצהרת וושינגטון, ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של
הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך
המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי
במקומות קדושים אלה.

3. הצדדים יפעלו יחד לקדם יחסים בין-דתיים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות במטרה
לפעול למען הבנה דתית, מחויבות מוסרית, חירות הפולחן הדתי, וסובלנות ושלום.

ואני מעיר שלוש נקודות:

ראשונה, למרות אי-קיום ההתחייבויות אלה מצד ירדן לא זכור לי שום מחאה דיפלומטית או זימון השגריר לבירור או נזיפה מצד ישראל.

שניה, לאחר ההסכם שנחתם במרס 2013 בין הרש"פ וירדן לפיו הופך המלך לפטרון של המקומות הקדושים ויש בו סתירות בינו לבין הסכם השלום, שוב לא זכור לי ערעור מטעם ממשלת ישראל.

ושלישית, רבים מאתנו שמחים לאיד על כשלונו של ג'ון קרי אבל בדבר אחד הוא הצליח בגדול.

במפגש עם ראש הממשלה נתניהו באוקטובר 2015, אותו מפגש שיזם את מצלמות הפיקוח שבסופו של דבר לא יצאו לפועל בגלל התנגדות הרש"פ, הוא כן הצליח לקבע הכרה רשמית והודאה של ישראל ב"סטטוס-קוו" שהיה ענין פנים-ישראלי בעל-פה וכעת הוא נקבע כדבר מדיני בינלאומי.

המכלול הזה מפריע לכל התקדמות רצינית בהר-הבית כמקום קדוש יהודי ומתן זכויות ליהודים במקום. אם יש אפשרות לגרום לנתניהו

to walk back

דהיינו לקחת בחזרה את כל העניין הזה אני מקווה שהשדולה ערה לצורך הדבר.

מהופעתי:

tmk4

tmk5

^

 

מודעות פרסומת

זהבה גלאון, חברת כנסת משקרת

טוב, אעדן:

חברת כנסת שמוליכה שולל.

יכולתי גם לכתוב:

חברת כנסת אשר מצטרפת לגל ההסתה והדיס-אינפורמציה של האיסלם הקיצוני.

הנה דבריה היום בכנסת:

ואני פונה לראש הממשלה. מה עשית אדוני ראש הממשלה חוץ מלשחק עם החברים שלך בממשלה במי מתחנף יותר לימין הקיצוני והמתנחלי? רק הבוקר השר אורי אריאל עלה להר הבית. הרי שנים שתושבי העיר הזאת חיים ללא ביטחון, ללא אופק מדיני – – –

קריאה:

חבר הכנסת אורי אריאל עלה להר הבית?

זהבה גלאון (מרצ):

סייר.

אורן אסף חזן (הליכוד):

אל תוליכי שולל פה את כולם.

אז, זהו, שלא.

השר אורי אריאל לא עלה להר-הבית היום.

נכון, הוא היה בעיר העתיקה כדי לבדוק את הפרת החוק ע"י עובדי הוואקף באזור צפון הכותל המערבי.

האם קבלה גלאון את המידע מ"עיר עמים"? "שלום עכשיו"? "מ"בצלם"?  ממי?

נ.ב.  יולי אדלשטיין הבהיר:

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון.

לפני שאזמין את אחרון הדוברים, השר זאב אלקין, אני רק רוצה להבהיר – קיימת הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה ושל ראש הממשלה לשרים וקיימת  הנחייה מפורשת של קצין הכנסת לכל חברי כנסת להימנע מעלייה להר הבית, כך שאף שר ואף חבר כנסת לא עלה הבוקר להר הבית. מכיוון שהדברים נאמרים בשידור חי והנושא הוא נפיץ, כפי שנאמר, אני גם חוזר על הבקשה הזאת. אני חוזר ואומר, אף שר ואף חבר כנסת, לא יהודי ולא ערבי, לא עלה הבוקר להר הבית.

 

 

^

אז מי מגן ומשגיח על הר-הבית?

דברי הכנסת
חוברת י"ז
ישיבה ק"י
הישיבה המאה-ואחת-עשרה של הכנסת התשע-עשרה
יום שלישי, ד' באדר א' התשע"ד (4 בפברואר 2014)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אני מזמין את חברת הכנסת אורית סטרוק להפנות שאלה לשרה לבנת.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, כשרת התרבות את משמשת יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לנושא הר-הבית. שאלותי:

1. כמה פעמים התכנסה ועדה זו ברשות, בראשות – בראשותך – – –

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

חסרה אל"ף, בגלל זה התבלבלת.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

סליחה, נכון, בדיוק. אולי אני צריכה לציין גם, אגב, שאני שואלת כאן במקום חבר הכנסת פייגלין, שנעדר וביקש ממני והיושב-ראש הסכים שאני אשאל במקומו.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אישרתי. אישרתי את – – –

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

זה בסדר, אין בעיה, רק חסרה אל"ף במילה, יש פה טעות כתיב.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

חסרה אל"ף, נכון, בדיוק.
אז כמה פעמים התכנסה הוועדה זו בראשותך מאז את משמשת בתפקיד זה?
2. מה עושה הוועדה בראשותך כדי להגן על זכויות היסוד של היהודים בהר-הבית בהתייחס לזכות חופש התנועה והכניסה מכל שערי ההר בכל שעות היום, כפי שניתן למוסלמים, ובהתייחס לזכות התפילה?

3. האם הוועדה שבראשותך דנה בפגיעה הבוטה בשרידים הארכיאולוגיים בהר, וכיצד פועלת ועדת השרים כדי לאפשר טיפול ראוי בשרידים יקרים אלו?

4. כיצד מאפשרת ועדת השרים בראשותך קיום נציגות של ריבונות זרה – ממלכת ירדן – על ההר בניגוד לחוק-יסוד: ירושלים?

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה. גברתי השרה, בבקשה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

כן. תודה לך, חברת הכנסת סטרוק.

מייחסים לי כוחות בלתי רגילים שאין לי. אני מייד אבהיר. אני אינני משמשת יושבת-ראש ועדה מיוחדת לנושא הר-הבית כפי שכתוב בשאילתה. אני מייד אסביר מה תפקידי ומה גדר תפקידי ומה גדר סמכויותי, כי כאן מייחסים לי איזה כוחות עצומים ובלתי רגילים שהם לא באמת בידי.

ובכן, אני כשרה, מתוקף תפקידי כשרה הממונה על ביצוע חוק העתיקות, התשל"ח–1978, הטיל עלי המחוקק בסעיף 29(ג) לחוק לעמוד בראש ועדת שרים לעניין מתן היתר לביצוע עבודות באתר עתיקות המשמש לצורך דתי, כלומר מה שנקרא ועדת השרים, ובסמכותה לאשר למנהל רשות העתיקות לבצע פעולות המנויות בסעיף 29(א) בחוק באתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית. אלה סמכויותי. בהתאם לחוק חברים בוועדה מלבדי כיושבת-ראש הוועדה השר לשירותי דת ושר המשפטים. זו ועדה בת שלושה שרים, המונה שלושה שרים בלבד, וכל זה כאמור כתוב בחוק, פרק ז' – אתרי עתיקות; כאמור סעיף 29(א) וסעיף 29(ג) אלה הסעיפים הרלוונטיים. סליחה, סעיף 29(ג) זה הסעיף הרלוונטי לעניין זה.

ולכן, לייחס לי כאן שאני אחראית לשאלות הכל-כך רגישות, מורכבות וחשובות האלה של מי נכנס וכמה נכנס ולמה נכנסים וקיום נציגות של ריבונות זרה בהר-הבית וחופש תנועה והגנה על זכויות היהודים – כל הדברים הללו, צריך להבין, הם כמובן לא בסמכותי ולא באחריותי, ויהיה זה נאיבי לחשוב שכך הדבר.

ובכן, בכל זאת, על השאלות אני רוצה לענות. ועדת השרים בראשותי, סליחה, התכנסה עד עתה ארבע פעמים במהלך הקדנציה הקודמת. בקדנציה הזאת היא לא התכנסה אף לא פעם אחת. במהלך הקדנציה הקודמת, בארבע הפעמים שבהן התכנסה, היא אישרה למנהל רשות העתיקות לאשר ביצוע עבודות תחזוקה במתחם הר-הבית, בהסתמך על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, מנהל רשות העתיקות, גורמי התכנון בעיריית ירושלים ומשטרת ישראל. עבודות התחזוקה הנעשות הן בכפוף להגבלות הנדרשות של מנהל רשות העתיקות ובפיקוח של רשות העתיקות.

כפי שאמרתי קודם, כל ענייני זכויות היסוד וחופש התנועה של היהודים בהר-הבית והסדרי התפילה שנקבעו למוסלמים אינם בתחום הסמכויות המוקנות לי ולוועדת השרים בראשותי.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

האם יש שאלה נוספת? כן.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

גברתי השרה, בכל זאת, אני מבינה שאת אחראית רק לעבודות עפר וכאלה שמתבצעות בהר-הבית, ולא על הגנת העתיקות שנמצאות כבר בהר-הבית. זה לא בתחום אחריותך? תקני אותי.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

עוד פעם?

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לעתיקות שנמצאות בהר-הבית ומצבן את כן אחראית?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

גם לא. לא.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לא אחראית.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

אני קוראת את הסעיף בחוק, לנוחות – –

אורית סטרוק (הבית היהודי):

לא, לא לפי הוועדה הזאת אלא בתוקף סמכותך כשרת התרבות.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

אני ממונה על רשות העתיקות כשרת התרבות. רשות העתיקות היא תחת אחריות שר – שרת, במקרה הזה – התרבות.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

יופי, אז אשאל אותך בתוקף התפקיד הזה, בסדר?

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

בבקשה.

אורית סטרוק (הבית היהודי):

מה שראינו, בדיון האחרון שהיה בוועדת הפנים ראינו שני דברים: א. קורות עץ עתיקות, שמתוארכות לתקופת בית ראשון – הן כנראה קורות העץ של בית-המקדש – מוטלות שם כבר שנים רבות תחת איזשהו ברזנט שלא לגמרי מכסה אותן והולכות וניזוקות מפגעי מזג האוויר, וב. ערמות גדולות של עפר, שגם בתוכן נמצאים שרידים ארכיאולוגיים רבים. אנחנו יודעים את זה כי חלק מערמות העפר הוצאו מהר-הבית והובלו, כפי שאת ודאי יודעת ומכירה, לעמק-צורים, ושם סיננו אותן ומצאו ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים, וחלק נשארו בתוך ההר ואף אחד לא עושה אתן כלום, והן פשוט מוטלות שם כערמות כבר שנים רבות.

אני רוצה לשאול אותך איך כשרת התרבות, שממונה על רשות העתיקות, את חושבת לטפל בממצאים הארכיאולוגיים האלה, שהם בעצם שרידי עברנו המפואר ביותר, של העם היהודי, ומוטלים בביזיון כזה? תודה.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה. גברתי השרה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:

תודה לך, חברת הכנסת סטרוק. אני לא יכולה לענות על שאלות ספציפיות באופן הזה. אילו הייתי נשאלת מראש, הייתי מבקשת ממנהל רשות העתיקות – שכולנו מאחלים לו בריאות – שוקה דורפמן, שהוא איש בקי, מנוסה, אחראי, רציני, ונדמה לי שאין פה אף אחד שחושב שהוא אינו עושה את עבודתו, מלאכתו, נאמנה.

ערמות העפר שהוצאו בשעתו מהר-הבית הן לא נושא חדש; זה שזה נדון בוועדת הפנים של הכנסת, בכל הכבוד, לפני כשבועיים, זה לא אומר שזה חדש. לכן החידוש בכך הוא לא – יש באופן קבוע פיקוח של רשות העתיקות. אני לא אכנס לפרטים, כמובן, מעבר לכך, גם לא לפרטים הידועים לי, אבל יש פיקוח של רשות העתיקות על הנעשה בהר-הבית בתחום הזה שנוגע לרשות העתיקות, שבו היא צריכה ואמורה לעסוק.

אני לא יודעת לענות על שתי קורות שמונחות שם. אני לא יכולה לענות על שאלה מהסוג הזה. היא לא בתחום האחריות שלי. אני גם לא חושבת שזה נכון לעסוק בזה פה, מעל דוכן הכנסת, בפרטי-פרטים שקשורים למה שנעשה בתחום של הפיקוח הספציפי על הנעשה בהר-הבית. אבל אם תרצי – נדמה לי שפנתה אלי יושבת-ראש הוועדה בכמה שאלות, אני גם עניתי לה בתחילה בטעות שלא הוקמה ועדת שרים, כי לא ידעתי שזו ועדה סטטוטורית בהתחלה, בקדנציה הזאת. מכל מקום, זה לא אומר שעל כל השאלות הפרטניות מאוד על קורה כזאת או קורה אחרת אנחנו ניתן תשובה במסגרות הללו.

היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

תודה, גברתי השרה. אנחנו עוברים לשאלתו של חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני.

^

נתניהו והכנסת – והדמוקרטיה

מאורח:

נתניהו מנסר את הכנסת

השארת שכונת האולפנא על תילה, הינה מתברר משימה בלתי אפשרית עבור ראש הממשלה.

הממשלה בראשותו הצליחה בהחלטתה מיום- 11.9.11 להלבין כ-60,000 מבנים לא חוקיים של הבדואים בנגב ולהסדיר מאות אלפי דונמים של תביעות פיקטיביות לבעלות על הקרקע שם. חמישה מבנים בבית אל זה הרבה יותר מסובך. המצב מורכב אומרים בלשכת רוה"מ. אכן כך. יש פסק דין של בג"ץ. ייתכן והבנייה נעשתה שלא כדין. ופעמים שאין פתרון לרשות המבצעת.

אבל היא כידוע אינה הרשות היחידה במדינה דמוקרטית. על שולחנה של הכנסת יעלה היום חוק ההסדרה. חוק שיסדיר את מה שראש הממשלה הגדיר לפני כשבוע" :גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", אך לא הצליח ככל הנראה לבטל אותה.

במצב עניינים זה, המעורבות של הפרלמנטרים כנציגי הציבור הישירים היא הכרחית ומתבקשת, איזון ראוי בין שלושת הרשויות. דמוקרטיה במיטבה. אלא שכאן בכנסת – הודיעו מלשכת ראש הממשלה – לא תהיה לשרים חופש הצבעה. במילים פשוטות – החברה מהולנד שתוזמן לנסר את בתי האולפנא, יכולה לנסר באותה הזדמנות את הכנסת ולהעתיקה לחניון האחורי במשרד ראש הממשלה.

זו לא דמוקרטיה, מכובדי ראש הממשלה.

לא הצלחת לפתור את הבעיה?! הנח לרשות המחוקקת ולשרים המשמשים גם כפרלמנטרים לומר את דברם.

אמת, בשיטה הנהוגה כיום, הפרדת הרשויות בין הממשלה לכנסת אינה באמת קיימת. אבל הריסת הבתים הזו אינה מדיניות הממשלה ואינה כתובה בקווי היסוד של הקואליציה. על אף שנעשו טעויות בבניית השכונה, "אין מתקנים עוול בעוול" כפי שהגדיר זאת במדויק יו"ר הכנסת. לכן ההסדרה בחקיקה היא פעולה סבירה וראויה במצב המורכב שנוצר, ובכל מקרה הכרעה זו היא חובתם הציבורית של המחוקקים – המתנגדים והמצדדים – והיא מחייבת חופש ועצמאות מלאה של כל חברי הבית כולל השרים היושבים בכנסת כנבחרי הציבור .

אם תצליח לאנוס את חברי הממשלה שלא להביע את דעתם, הרי שהבית העיקרי שתהרוס במהלך דורסני זה, הינו דווקא המבנה השישי – בית המחוקקים הישראלי.

עמית הלוי, חבר מזכירות הליכוד

^