חוגגים 40 שנה לשילה, הסיפור שלפני העלייה לקרקע

אמש חגגנו את האירוע הציבורי-הרבתי של "40 שנה לשילה" ובידיעה זו אפשר לצפות בסרטון של ראשוני המשפחות. וכאן ניתן לראות את הטכס הרשמי בט"ו בשבט תשל"ח עם הרב צבי יהודה, חנן פורת, גאולה כהן, ישראל אלדד ועוד.

אבל, כמובן, יש סיפור שלפני העליה. חלק נמצא כאן ועכשיו אוסיף עוד כמה קטעי עיתונות.

הייתה ה'פשרה' של כניסה למחנות צבא ומג"ב:

מחנות צבא 11-10-77 דבר

היא הושגה במוצאי חג שמיני עצרת.

אך מייד לאחר מכן היה נסיון של היאחזות בקרקע

shiloh 5-10-77 davar

דבר 6-10-77

דבר 3-10-77

דבר 6-10-77א

והיה גם זה:

מעריב 5-10-77

אל תחשבו שזו הפעם הראשונה שהגיעו לשטח

shiloh 14-10-74 maariv

 

14-0-77

ואז

6.2.78A

6.2.78B

וההזמנה לטכס יירת אבן הפינה

מודעה טו בשבט שילה 17-1-78

^

מודעות פרסומת

יש, יש שופטים!

מישראל היום:-

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אדמונד לוי, העומד בראש הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון, קבע אמש בממצאי דו"ח הוועדה כי "על פי המשפט הבינלאומי, עומדת לישראלים זכות שבדין להתיישב בכל יהודה ושומרון, ולכל הפחות בשטחים הנתונים לשליטתה של ישראל מכוח הסכמים עם הרשות הפלשתינית ועל כן ההקמה של היישובים בפני עצמה אינה לוקה באי חוקיות".

בממצאי הדו"ח, שהועבר ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, כתב לוי כי "בתום בחינת עבודה הוועדה ובהתחשב בדברים שנשמעו, המסקנה הבסיסית היא שמנקודת המבט של המשפט הבינלאומי אין דיני 'הכיבוש' חלים בנסיבות ההיסטוריות והמשפטיות המיוחדות של הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון במשך עשרות שנים. כמו כן, אמנת ז'נבה הרביעית בעניין העברת אוכלוסייה אינן חלות ולא נועדה לחול לגבי התיישבות דוגמת זו של ישראל ביו"ש".

בחלק הביקורת בדו"ח, נכתב כי "ללא אישור הממשלה, הוקמו עשרות שכונות חדשות, לעיתים ללא קיומו של קשר קרקעי רצוף עם יישובי האם, ואף מחוץ לתחום השיפוט שנקבע לו. תופעה נרחבת זו דרשה מימון רב ולכן הוועדה מתקשה להאמין כי נעלמה מעיניהם של שרי הממשלה ואלה שעמדו בראשה".

החוק מעל הכל

בדברי הסיכום בדו"ח נכתב: "נתגלתה לעניינו תופעה בנושא ההתיישבות הישראלית ביו"ש שאינה הולמת מדינה הדוגלת בשלטון החוק. מכאן ואילך, לחסידי ההתיישבות וגם לדרג המדיני, צריך להיות ברור כי הם מצווים לפעול במסגרת החוק בלבד, ועל מוסדות המדינה מוטלת החובה לפעול בעתיד בנחישות לאכיפת החוק".

בין המלצות הוועדה: על הממשלה להבהיר מדיניותה בשאלת ההתיישבות הישראלית ביו"ש כדי למנוע פרשנות של החלטותיה; יישוב חדש יוקם רק לאחר שהממשלה או ועדת שרים שהוסמכה החליטה על כך; והרחבתו של יישוב אל מחוץ לתחום השיפוט טעונה החלטה של שר הביטחון או ועדת שרים לענייני התיישבות, וזאת בידיעת ראש הממשלה.

עם זאת, מסקנת הוועדה בנוגע ליישובים שהוקמו ביו"ש על אדמות מדינה או אדמות שנרכשו ע"י ישראלים, בסיוע של גורמים ממלכתיים, והוגדרו כ"לא מורשים", מכיוון שלא קדמה להקמתם החלטת ממשלה, היא כי הקמתם של יישובים אלה נעשתה לאורך השנים בידיעתו, עידודו והסכמתו של הדרג המדיני הבכיר ביותר – שרי הממשלה והעומדים בראשה ועל כך יש לראות בהתנהלות זו הסכמה. בנסיבות אלו, נקבע בדו"ח, כי סעד של פינוי ביישובים כאלה אינו מעשי, ויש למצוא פתרון אחר, כגון תשלום פיצוי או הצעת קרקע חלופה. לפיכך מציעה הוועדה למדינה, להימנע מביצועם של צווי הריסה ביישובים אלו, שהרי היא במו ידיה גרמה למצב זה.

עוד מוצע שהמדינה תאיץ בתוך זמן קצוב, את בחינתם של יישובים שהוקמו על אדמות שבעלותן אינה מוגדרת. ביישובים בהם קיימת מחלוקת, מוצע שהמדינה תקבע את עמדתה בנוגע לביצוע פינוי או הריסה, רק לאחר קיום בירור ממצה בין הצדדים היריבים בפני ערכאה שיפוטית. כדי להקל על התושבים, מציעה הוועדה הקמת בתי משפט ביו"ש לדיון בסכסוכי קרקעות או הרחבת סמכותם של שופטי ביהמ"ש המחוזי לקיום דיונים הנוגעים לסכסוכים.

כדי למנוע אי ודאות וכדי לקדם היציבות, מוצע שישראלים ופלשתינים ירשמו את זכויותיהם בקרקעות בתוך תקופת זמן מוגדרת, שבין ארבע לחמש שנים. בסופה מי שלא יבצע את הרישום יאבד את זכויותיו. כמו כן מוצע כי ישראלי יהיה רשאי לרכוש קרקע ביו"ש לא רק במסגרת תאגיד שנרשם באזור.

וכן ממחלקה ראשונה:-

"יהודה והשומרון אינם שטח כבוש"

חברי הוועדה, בראשות שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אדמונד לוי, קובעים כי את רוב המאחזים ניתן להגדיר מבחינה משפטית חוקיים נתניהו הודיע כי יחליט על צעדיו הבאים לקראת קריאת הדוח

▪ ▪ ▪

ביהודה ובשומרון לא שורר שלטון של כיבוש. זו קביעתה המרכזית של 'ועדת המאחזים', לבחינת המעמד המשפטי של ישראל ביו"ש. חברי הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי, השופטת המחוזית תחיה שפירא והמשפטן ד"ר אלן בייקר, סיימו השבוע את כתיבת הדוח המציע לאמץ תשתית משפטית חדשה-ישנה בכל הנוגע למעמד ישראל ביו"ש.

הוועדה מנתחת את הרקע ההיסטורי והמשפטי של אזורי יהודה ושומרון ומסיקה כי יש לשלול את 'התפיסה הלוחמתית' כמשקפת את מעמד ישראל בשטח. על-פי גישת הוועדה, ביו"ש שרר ואקום משפטי לפני מלחמת ששת הימים. היסב לכך היא שממלכת ירדן שהחזיקה בשטח עשתה זאת בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי וריבונותה במקום הוכרה רק על-ידי בריטניה. כיוון שירדן לא הייתה הריבון, נכתב בדוח, לא ניתן להגדיר את השטחים כשטח כבוש במובן המשפטי של המושג.

הוועדה גם מציגה שורת נימוקים המלמדים כי למדינת ישראל עצמה יש זיקה משפטית לשטח, אשר גם בשלהם לא ניתן להגדיר את ישראל ככובשת.

הדוח, הכולל כ-90 עמודים ונספחים, נוגע בהרחבה גם בסוגיית המאחזים. לוי, בייקר ושפירא, פוסלים מן היסוד את הקו המשפטי שהובילה עו"ד טליה ששון בדוח שלה אודות המאחזים. לתפיסתם, את רובם המוחלט של המאחזים ניתן להגדיר כחוקיים, מאחר שהם נמצאים בתחומי המתאר המתוכננים של יישובים חוקיים, אשר הקמתם אושרה על-ידי הממשלה.

עוד ממליצה הוועדה כי רשות הטבע והגנים תכריז על עשרות אלפי דונמים ביו"ש כגנים לאומיים, על-מנת שניתן יהיה לשמר באזורים אלה ערכי טבע וסביבה.

עם סיום עבודת הוועדה חוזר הכדור אל ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים נאמן, אשר הזמינו את כתיבתו אך נתקלו בהתנגדות המערכת המשפטית. טרם מינוי הוועדה הודיע היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו כי המערכת המשפטית איננה מחויבת למסקנותיו. נתניהו אמר לחברי הוועדה כי הוא מעוניין לקרוא את המסמך בטרם יחליט על הצעדים הבאים. בשלב הבא הוא צפוי להעלות את הדוח בפני ועדת השרים להתיישבות. ואולם השאלה העיקרית היא האם הוא ונאמן יגרמו למערכת המשפטית לאמץ את הנאמר בו.

יצוין כי חברי הוועדה באים מלב האליטה המשפטית של ישראל. יו"ר הוועדה אדמונד לוי נחשב לשופט יחודי בבית המשפט העליון ונודע בעיקר ברגישות חברתית. תחיה שפירא מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. ד"ר אלן בייקר נחשב למומחה במשפט בינלאומי, שימש כיועץ המשפטי של משרד החוץ ובין היתר היה שותף לניסוח הסכמי אוסלו.

^

העם דורש צדק ציוני

* * *

למי שלא שייך לאחד היישובים שבמודעה,
או שגר מחוץ ליישובים –
ניתן להרשם במייל הכללי: mate4y@gmail.com
חפשו את הקבוצה שלנו בפייסבוק –
"הם נלחמים על הקוטג' – אנחנו נלחמים על הבית"
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו!
חנן הכסטר
המטות היישוביים