ה"לא לאלימות" של דני דיין

בכנס תמיכה בזמביש בעפרה


^

מודעות פרסומת

תגובות רבני בנימין והרב אלחנן בן-נון ל"תג-מחיר" ואירוע חטמ"ר אפרים

בע"ה יח' בכסלו תשע"ב

על האירוע בחטיבת 'אפרים'

בעקבות האירועים שהיו בליל יום ג' בבסיס חטיבת אפרים ראינו לנכון לפרסם דעתנו, כי מעשיהם של קומץ המתפרעים בבסיס, הינם חמורים מאוד, בלי שום קשר לזהותם. הם חותרים תחת אחדות האומה, ומזיקים להתישבות עצמה. שום פעולה של מתנגדי ההתישבות גם אם היא פושעת, אינה מצדיקה פגיעה בצה"ל. כעס וייאוש אינם מכשירים פעולות נגד העם, הגורמות אך ורק הרס וחורבן.
עיקר תפקידו של צבא ההגנה לישראל הינו להגן על עם ישראל בפני אויביו. אשר על כן, מעשים כגון אלו פוגעים בביטחון עם ישראל: הן ישירות בפגיעה ברכוש הצהל"י, וקל וחומר בגופם של חיילים, והן בכך שהמעשה מחדיר לשורות הצבא עצמו עוד ניכור ועוינות, הפוגעים ביכולתו לשמש כצבא העם.
יחד עם זאת, אנו דוחים בשאט נפש את ההסתה שהייתה ביומיים האחרונים הן בתקשורת והן מאישי ציבור שונים כנגד כלל הציבור המתנחלים. אמירות קיצוניות ופרובוקטיביות כנגד ציבור שלם, שאין לו חלק במעשים הללו, עלולות גם הן ליצור שנאה ואיבה, שאחריתם מי ישורם.

ועד רבני בנימין; הרב יחזקאל קופלד, דולב – יו"ר
הרב יונתן בלס, נוה צוף – הרב אלחנן בן נון, שילה – הרב בן ציון עמר, שבות רחל – הרב יאיר פרנק, עמונה

——————————

על האירוע בחטיבת 'אפרים'

בהמשך להודעת ועד הרבנים, הרחבת דברים משלי;
להזכיר ולברר מתוך ההתיחסות לארוע החמור הזה, יסודות אמונה שהתבררו לנו במשך שנים
מפי מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

א. פעולת הבחורים שפרצו למחנה החטיבה היא חלול ד' ופגיעה באחדות העם והצבא.
כשראה דוד את חיילי שאול בורחים מגלית ושמע את דברי הגנאי שלו עליהם, אמר שגלית מחרף את שם ד', כי חרף מערכות א-לקים חיים. אסור לקלל שליח של בית דין או של מלכות גם אם אינה נוהגת כראוי בדברים מסוימים. בודאי שיש מקום לבקורת ואפילו קשה, אבל לא לדברי גנאי ובודאי לא לפגיעה. (מהר"ם שיק על ספר המצוות). אפילו גדולי האומה (משה רבנו, ישעיה הנביא ואליהו הגלעדי) שדברו סרה בדור שפשע, נענשו על ידי ד'.

ב. מעשים כאלה עלולים להדרדר לשפיכות דמים ולמלחמת אחים.
דוד המלך ברח מעימות גלוי עם שאול והתפלל שלא יהיה, למרות שנמשח כבר למלך, ולמרות שכבר נאמר לשאול שד' מאס אותו מהיות מלך. דוד ידע שבעימות כזה יש רק מפסידים. על אחת כמה וכמה, שלאיש בימינו אין מינוי מנביא. לא חרב בית שני אלא על שנאת חינם, שהיתה בגלל מחלוקת הדעות, שחשבו את החושב אחרת מהם ככופר (הנצי"ב בהקדמת ספר בראשית).

ג. גם פעולות נפשעות של הרס בתים וישובים אסור שיביאו אותנו למלחמת אחים.
כעס ויאוש אינם מצדיקים פעולות נגד הצבא והעם. מלך שגזר גזירה שמנוגדת לתורה לגזירה אין תוקף, אבל לא בטל תוקפו של המלך ומלכותו (רמב"ם הלכות מלכים). תוקף מלכותו הוא מכח הסכמת העם (הרב זצ"ל משפט כהן).

ד. לא התיאשנו מלהגיע להסכמה לאומית על אף המאבקים והגירוש. אנחנו מתקדמים בזה כל הזמן צבורית, מדינית ולאט לאט אפילו משפטית, למרות שעוברים עלינו מבחנים קשים יותר ויותר.
זה ברור מכל הנבואות שתהיה אחדות בישראל. קבוץ גלויות אינו מסתיים בהגעה לארץ אלא באחדות האמתית. המציאות היא שיש גידול רב יותר של תורה בכל רחבי העם. אין מקום ליאוש מסגולת ישראל (נבואת העצים ביחזקאל, הרב זצ"ל אורות התחיה והמספד בירושלים). אפשר שבמבחנים אלה אנחנו נבדקים עד כמה אנו דבקים באומה.

ה. יחידים שחושבים שמדברים בשם התורה, והם העם והם יהיו בשלטון פוגעים בהתישבות והורסים אותה.
לאחר חטא העגל וחטא המרגלים משה סירב להצעת ד' ליצור אומה חדשה. יכול היה גם לבקש שהאדמה תבלע את המרגלים כפי שעשה בפרשת קרח. אז היו נכנסים לארץ וכל תולדות ישראל היו משתנות. אין תחליף לאומה, ואין בטול לסגולתה (גמ' פסחים פרק שמיני, מהר"ל נצח ישראל פי"א). מי שקם כנגד שלטון המוסכם על העם, פוגע באחדות שם ד' המתגלה על ידי ישראל למרות נפילותיהם. טעות היא לחשוב, שזה מונע בקורת ותקון. אדרבה, אפשר לראות בחוש שעם ישראל מתקדם כל הזמן.