לאחר שנתיים של עליות וירידות בתעוזת הערבים, בחודש האחרון חלה התדרדרות חמורה, הכוללת חציית קווים אדומים רבים.
במהלך השבוע שעבר התפרעו המוני ערבים על חורבות עלי עין, והבעירו צמיגים בסמוך לכרמי משפחת סטרוק. הצבא לא הגיב ולא התקדם עד שהתושבים הסתערו קדימה.
אנו פונים אל אחינו בני ישראל שבכל אתר ואתר-
לא עת לחשות!
שלום וברכה לחברינו תושבי שילה!
בהמשך לקריאתם של חברינו האמיצים והמסורים מ'אש קדש',
ברצוני להוסיף מספר הערות:
1. יש חשיבות עליונה לסייע במאבק הזה. ביום הראשון לנסיון החריש בשבוע שעבר מנעו קומץ אנשים ובעיקר נשים את החריש.
אילו היו רק עומדים במקום 100 איש גם למחרת, לא היו הערבים מצליחים לחרוש.
2. אפילו בשבת מצוה לצאת למקום ברכבים כפי שכתוב בשו"ע או"ח סי' שכט' סע' ו' ומותר לחזור לשילה לאחר מעשה כמו שמופיע שם במפורש.
גם אם החשש הוא רק של פגיעה ברכוש או בגידולים חקלאיים מצוה לחלל את השבת בשבילם.
גם אם אין סכנה לקיום ישוב יהודי מפעולה כזאת, חכמים ראו באיום כזה איום על ישוב א"י.
3. הצבא מושפע מהתנהגות התושבים. כשהתושבים נחושים גם הצבא פועל בנחישות רבה יותר.
4. כיון שמצוה לחלל על זה את השבת, מותר גם להפסיד ממון בשביל זה. לכן גם מי שנגרם לו הפסד, נכון לבוא ולעזור במאבק הזה.
5. חלילה לנו להשאיר את אנשי 'אש קדש' לבדם במערכה. בהיותי שם הרגשתי שלא בנוח, שאם כי במנין בבקר היו אנשים משילה,
לאחר מכן, לא יכלו להשאר, ולא היו להם מחליפים. בכל מקרה לא נכון לשלוח לשם נוער בלי מבוגרים.
בתפלה שנזכה לישועה קרובה.
אלחנן בן נון