ממגילה למגילה

האם אתם מכירים את פרוייקט 'תלמוד ישראלי – מסכת עצמאות' שעכשיו יצא בספר?

1565178491_630

אז דעו לכם, לפני כ-15 שנה הגיתי רעיון להוציא לאור חוברת צנועה ובה תודפס מגילת העצמאות, היא ההכרזה על כינון המדינה, בצורת דף גמרא ומסביב פירוש כמו רש"י. אפילו ובאותיות דפוס רש"י. הייתי אז אחראי על מדור החינוך במרכז מורשת מנחם בגין.

אפילו ישבתי עם הנהלת "יסודות" והצעתי שהם יהיו שותפים.

לא מצאתי אוזן קשבת.

והנה אני רואה הדבר התגשם.

שלא תחשבו שאני סתם מדמיין, אני מצרף כאן את החומר שהספקתי לחבר אז:

בארץ ישראל.  ולא בארץ ישמעאל פלסטין בלע"ז.  ועוד, שארץ-ישראל זו איננה הארץ לפי ההבטחה של ברית בין הבתרים ותחומיה גם לא לפי גבולות עולי מצרים ואף לא לפי גבולות עולי עזרא ובגמרא מפרש:

קם.  לא סתם קם אלא עלה בחומה לאחר שהשלטון הבריטי הפר את השבועה שלא לרדות בישראל יותר מדי וגיבוריו נאבקו בשלטון הנוכרי מתוך המחתרת ואף היו להרוגי מלכות בעלותם לגרדום:

העם היהודי. קומץ מתוך העם וכי לא כולם עלו ארצה וחלק גדול הושמד בחורבן אירופה בידי הצורר הנאצי ימ"ש:

היהודי.  יהודי בהגדרה עפ"י ההלכה וזאת בטרם התקבל חוק השבות ותיקוניו:

דמותו. מלשון דימוי ומשמעותו השתקפות מבחוץ ז"א איך אנו חושבים שרואים אותנו:

הרוחנית. כמו הרוח דהיינו אוורירי, בלתי ניתנת לתפיסה;

קוממיות ממלכתית. בשפה החדשה ריבונות או בפי אבותינו מלכות ואדנות;

ספר הספרים הנצחי.  כינוי לתנ"ך אשר מקובל על מתבוללים ונוצרים;

הוגלה.  לאחר חורבן בית שני אם כי היהודים נשארו בארץ משך כל הדורות ובזמן בר-כוכבא משיחו של רבי עקיבא אף מרדו ברומי והביאו על האויב מכות רבות ונוראיות;

שמר  לה  אמונים.  משמע שמר את מצוות התורה, חגו את הפסח וצמו בתשעה באב וכיוצא באלה;

ולא  חדל.  לא רק לא חדל אלא התמידו בעליה ארצה גם בתנאים קשים של תלאות הדרך ודיכוי בארץ תחת שלטון הרשע;

קשר היסטורי. גם אומות העולם אשר התאגדו לאחר המלחמה הגדולה כחבר הלאומים הכירו בקשר היסטורי זה אך בימינו יש אשר בזים לקשר זה כאילו תקופת התנ"ך בכלל לא התקיימה וגם אם היא התקיימה היא לא חשובה ואף הערבים המכונים 'פלסטינים' אימצו לעצמם קשר היסטורי דווקא עם היבוסים אשר כולם יודעים נעלמו בימיו של מלכנו דוד וכאילו ששלם מלך ירושלים איש ערבי היה;

שבו לארצם בהמונים.  לאמיתו של דבר מעט מאוד יהודים עלו ארצה אלא שהציונים עשו תעמולה הקרויה פרופאגנדה בלע"ז;

וחלוצים.  כינוי לחברי ההסתדרות, סוציאליסטים בניגוד לחלוצים אשר לא השתייכו למחנה הפועלי;

מעפילים. מלשון להעפיל במעלה ההר ז"א להתגבר על קשיים של צמצום רשיונות עליה ובלע"ז סרטיפיקאטים. בשנת 1932למנינם קרא המנהיג זאב ז'בוטינסקי לעם לגנוז את הגבולות דבר אשר הכעיס את ראשי הישוב; 

ומגינים. גם אנשי הישוב הישן שוכני ערי ארבע הארצות הקדושות של ירושלים חברון טבריה וצפת עסקו בהגנה עוד בזמן תלמידי רבי אליהו הגאון דוילנה. אך בוגרי המהפכה ברוסיה הם שהביאו את התכונות המחתרתיות ושיטות של התנקשות מבית ומחוץ.  היה זה אותו ז'בוטינסקי אשר נאסר בשנת תר"פ כאשר אירגן את ההגנה על ירושלים מול פורעים ערבים. פרעות נערכו גם בתרפ"א, תרפ"ט וכן תרצ"ו עד תרצ"ט;

ונושא נפשו לעצמאות.  לא כולם כי היתה קבוצה קיקיונית המכונה 'ברית שלום' אשר חבריה הסכימו גם להפסיק את העליה ולא לדרוש את כל הארץ או רובו של הארץ וקיימו משא-ומתן עם המופתי וחבר מרעיו וביניהם פילוסוף מאשכנז בובר;

בשנת תרנ"ז.  ואין אזכור לתנועת 'חיבת ציון' או 'ביל"ו' אולי כי שומרי מצוות הם ולא פורקי עול;

חזון המדינה היהודית.  בלשון אשכנז 'היימשטאט' אך היו שטענו שמדובר ב'מרכז רוחני' בלבד ולא מלכות ממש;

בהצהרת בלפור. שר גדול במלכות בריטניה ועשו מנהג לקרוא על שמו רחוב בכל עיר ועיר ויש הלומדים את תולדות העם והארץ דרך ההליכה מרחוב לרחוב ובזה יש שכר פסיעות;

ב' בנובמבר 1917ובאותו זמן כבר הוקמו גדודי הלגיון היהודי;

ביתו הלאומי.  זה ה'היימשטאט' הנזכר לעיל;

השואה.  חורבן יהדות אירופה בפי אורי-צבי גרינברג ולא שואת-תאום היתה אלא היהודים לא השכילו לראות את הנולד;

בזמן האחרון.  ולא רק כי התחוללו פוגרומים ופרעות ביהודים בכל ארצות הגלות;

בעית העם היהודי.  בעיה גם של הנכרים וגם של בני הברית אשר חשבו להתבולל כדי לפתור את הבעיה האישית שלהם;.

עד כאן הגעתי בתור טיוטה.

והנה צילום םשל הטכסט במחשב:

מגילה

הלוואי שהספר החדש יחדיר בדור הצעיר תודעה לאומית יהודית נאמנה.

^

מכתבי ב"הארץ", 7 באוגוסט 2019

7-8-2019

בתגובה למאמר "על התנצלות וצביעות", עידן ליאב, (הארץ, 8.5)
עידן ליאב אף הוא זקוק ללימודים. התקפתו על נוה דרומי מתבססת על טיעונו שדרומי מתבלבלת בין חזקים וחלשים כשהערבים הם החלשים. אלא שהוא בעצמו מתבלבל או, לכל הפחות, הוא שוכח תולדות שיבת ציון.
הקרבן היהודי המוכר הראשון של הטרור הלאומי הערבי הוא אברהם שלמה זלמן צורף אשר נרצח במכת חרב בירושלים ומת באלול 1851. זה היה 45 שנה לפני שהרצל פרסם "מדינת היהודים" והקים את התנועה הציונית ו-30 שנה לפני עליית הביל"ו. הוא היה יהודי, בן מיעוט בקרב רוב מוסלמי. וכל מה שעשה היה לרכוש שטח לבית ולבית כנסת. האיבה הערבית מאז, ההתקפות על המושבות הראשונות, הפרעות, הגניבות וההצתות, הרצח והאונס, כל אלו עד תש"ח היו של אוכלוסיית רוב נגד עדת מיעוט על רקע לאומי וגזעי. אנו עדיין מחכים להתנצלות, לא רק מה שגרמו לנו אבל אף מה הטרור והאלימות הזאת הביאו על ערביי הארץ עצמם.
 
ישראל מידד
שילה
^

כשעמוס שוקן בא לעזרתי

את עמוס שוקן, הבעלים של "הארץ", תתפלאו לדעת, אני מכיר באופן אישי – אבל לא עד כדי כך קרוב – כבר למעלה מעשרים שנה.

אירחתי אותו בראיון בתוכנית ששידרתי בערוץ 7 יחד עם עמיתי רמי סדן ולעתים מתכתבים ואפילו שיכנעתי להגיע לביקור בתל שילה (אל הישוב שלי הוא לא הסכים אפילו לסייר).

גם בטוויטר אנו בקשר.

והנה סיפור העזרה:

הערתי היום על טור של אחד ניר גונטז' כך

והתגובה שלו הייתה

תודה שתייגת. אם כי לא באמת חשוב לי לדעת שחשוב לך שאדע את דעתך, או שאתה קיים. תודה

האמת? קצת נעלבתי.

השבתי

אני מצטער שקיומי אינו נוגע לך. כנראה שאתה סוג של ליברל מוגבל ומזלזל בערך האנושי של כל אחד שהוא אדם בעל דעה. ואולי אפילו מתנשא. לי אכפת שאתה קיים. תודה ושבת שלום. או שלום-על-ישראל.

ותייגתי את עמוס.

והנה תגובתו המצוייצת

ניר, זאת תשובה מתנשאת, וחבל. לא חייבים להסכים לאף דעה, אבל צריך להקשיב. במחלוקות הגדולות שיש בישראל למעשה חייבים להקשיב.

ועל אני מודה גם עם מחלוקות עומדות בינינו. כי בכך, להקשיב ואף לנסות להבין מאיפה באה המחשבה, דבר חשוב הוא.

^

מה ל"בית מקדש" ועיתון "הארץ"?

זה לא יפתיע איש אבל עמדת מערכת עיתון "הארץ" איננה מייחסת שום ערך לפעילות למען מימוש סעיפי החוק ו/או קיום ואבטחת זכויות האדם אם מדובר בתביעת יהודים לגשת בחופשיות למתחם הר-הבית ולהתפלל.

אדרבה. זו סכנת גלובלית במימדים קולאסיים.

אבל בעמוד הראשון של הגליון מהיום מופיעה כתבה על כניסת נשים בפעם הראשונה במאות נים אולי למקדש הינדי בהודו

הארץT

ובהמשך, בעמוד 11, הכתבה תופסת רוב מוחלט של העמוד

TTהארץ

מה מיוחד?

הרי היינו חושבים שאם העיתון מקדיש שטח מורחב באופן די חיובי לנושא, אז מדוע נושא מקביל, כמו זכויות יהודים בהר-הבית נגד ממסד דתי מתנכר ומיושן גם כן יזכה לסיקור אוהד?

הרי זוכרים אנו דברי מחמוד עבאס אשר אמר

מבקרים יהודים מטמאים 'ברגליהם המטונפות' את הר הבית

ושם, בהודו, העילה למניעת כניסתן של נשים היא מעמדן הדתי כ'טמאות' בגלל דם הווסת שלהן.

מדוע אין העיתון מסוגל לראות בממסד הדתי המוסלמי, הוואקף, אשר מונע כניסה חופשית ומפריע ליהודים בהר הבית אף הוא גורם מקביל למה שיש בהודו ומאפשר סיקור אובייקטיבי יותר?

איך היה העיתון מדווח של שרשת נשים מבית המשפט העליון לשער הלל שלל הר הבית, למשל? של מפגינותת המוחות נגד האיסורים והמגבלות עליהן בבואן כל לחודש להר-הבית?

^