איזה לקח ללמוד?

להלן קטע (מסומן במסגרת כחולה) מדברי הרב משה שטרנבוך, יליד לונדון, ומראשי העדה החרדית. סינוף קשריו המשפחתיים מרשת אותו במרכז העדה.

בקטה המסומן, שטרנבוך נותן פירוש עדכני לדפוס התנהלות מתוך מעשה אבות, במקרה זה מגוריו של אברהם אבינו במצרים:

DSCN7553 (2)

כמובן, בסוג הלימוד הזה קיימות אפשרויות רבות.  למשל, אפשר ללמוד שבוודאי ניתן לחיות בקרב אוכלוסיה שונה משלך, אפילו במידת-מה, עויינות, אם רק תתחזק מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית, להתרחק מרשעים.

אבל הוראותיו כאן של הרב שטרנבוך שונות לגמרי מזה.  הוא מציע הסתגרות וניתוק. אין להיות בחברותם של חופשיים ופורקי עול. כאילו שאי-אפשר להתחזק עד כדי חיי צוותא למשך שעות אחדות ביום חול עם אלה שאינם חרדים.

הוא מציע שנשים לא תצאנה לעבודה כדי לפרנס בעליהם לומדי תורה ותו לא – אלא אם כן עוסקים בעבודות שניתן להשחיל בזמן בית המדרש.

הנה: ההבדל בתפיסות ובהשקפות.

^

מודעות פרסומת

מה, "דבר המלך במועצתו 1924" עדיין קיים?

כפי שקראתי, בתשובתה של הרבנות הראשית לישראל לעתירתם של הארגונים והקבוצות, מהארץ ומחו"ל, אשר תובעים הכרה במנהגיהם השונים מהיהדות המסורתי, דהיינו, מנין מעורב גברים ונשים, נשים קוראת בתורה ותקועות בשופר וכיוצא באלה, היא מסתמכת על "דבר המלך במועצתו משנת 1924".

נטען ש

חוות דעת: בג"ץ לא מוסמך לדון בכותל

חקיקה זו קבעה בזמנו

לא יבורר ולא יוחלט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בארץ ישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בארץ ישראל:
בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע ולא יצמצם בשיפוט שהוקנה לבתי הדין הדתיים עפ״י דבר המלך במועצה הנ״ל ובהתאם לו.
נתעוררה שאלה אם איזה משפט או ענין נופלים בגדר הסעיף הקודם, הרי עד שתוקם ועדה שינתן לה השיפוט על ענינים המפורטים בסעיף הקודם, תובא השאלה לפני ראש הממשלה, והוא יחליט בשאלה לאחר שיחקור כהלכה בענין

לא אאריך אבל לפי מיטב זכרוני, זכרון אישי, "דבר המלך" אויין. איננו. לא קיים יותר. לא מופיע בספר החוקים.

פניתי אל ארכיון הכנסת וזכיתי לקבל כמה וכמה תעודות ומסמכים ואני מביא למטה את הסוף:

ג. הצעת חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד–1984*
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
——————————————————————————-
הישיבה השלוש–מאות–ושלוש של הכנסת העשירית
יום שלישי, כ"ג באדר ב` התשמ"ד (27 במרס 1984)
ירושלים, הכנסת, שעה 03:15
––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––
היו"ר נ` פדר:

אנו עוברים לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד–1984, קריאה שנייה וקריאה
שלישית. יביא את החוק יושב–ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אליעזר קולס (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
–––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––

אדוני היושב–ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד בזה להביא לקריאה שנייה ולקריאה
שלישית את החוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד–1984. חוק זה בא לבטל רשימה ארוכה
של דינים או הוראות המנויים בתוספת לחוק, מיום פרסום החוק או ממועד אחר אשר
צוין בו.

הסעיף הראשון לחוק קובע שכל דין או הוראה בדין המנויים בתוספת – יחדל להיות
להם תוקף מיום פרסום חוק זה, ואם צוין לידם בתוספת מועד אחר – מאותו מועד.

…סעיף חשוב בחוק זה הוא סעיף 3 הקובע, שדבר המלך במועצה על ארץ–ישראל 
המערבי), 1931, אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ברוב
קולות של סיעות המערך והליכוד, שינינו מהנוסח שהתקבל בכנסת בקריאה ראשונה, שלפיו
אותו דבר המלך במועצה יבוטל רטרואקטיבית מיום 14 במאי 1948.

…מרדכי וירשובסקי (שינוי–מפלגת המרכז):
––––––––––––––––––––––––––––––––––––

אדוני היושב–ראש, אני מסכים שהחוק לביטול דינים שנושנו הוא חוק חשוב.
למעשה היתה לי בסך הכול הסתייגות אחת, לגבי סעיף 3 שהזכיר יושב–ראש ועדת
החוקה, חוק ומשפט. פשוט ביקשתי ללכת בעקבות הצעת הממשלה. מעניין, דווקא בעניין
זה אני תומך בהצעת הממשלה. כאשר היא הביאה את הצעת החוק, את החוברת הכחולה, היא
הציעה שדבר המלך במועצה על ארץ–ישראל (הכותל המערבי) יתבטל מיום ה` באייר התש"ח,
14 במאי 1948, כלומר מיום הקמת המדינה. הוועדה החליטה, לאחר דיון, שבסעיף זה
ייאמר: "דבר המלך במועצה על ארץ–ישראל (הכותל המערבי), 1931, אין לו ומעולם לא
היה לו כל תוקף". היו כמה הצעות. קודם ביטלו את זה החל ב–1931 – יום חקיקת דבר
המלך הזה. לאחר מכן הלכו עוד יותר רחוק והציעו לומר שדבר המלך במועצה על
ארץ–ישראל (הכותל המערבי), אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.

אני רוצה לציין שהתייעצתי עם משפטנים. אין צורך בביטול הטוטלי והכוללני
הזה, ולדעתי הוא מוגזם.

אדוני היושב–ראש, אני רוצה לציין שלגבי דבר המלך במועצה על ארץ–ישראל
(הכותל המערבי), יש פסיקה של בית–המשפט העליון של מדינת ישראל מ–1968, פסק–דין
68/222. שם קבעו שלושה שופטים של בית–המשפט העליון שדבר זה של המלך במועצתו לא
נקלט מעולם בספר החוקים הישראלי. הוא לא נקלט, קודם כול מפני שהוא זר לספר
החוקים הישראלי באופן כללי, ושנית – מפני שכאשר קלטנו את החוקים המנדטוריים,
כלומר בה` באייר התש"ח, כאשר הוקמה המדינה, האזור של הכותל המערבי לא היה בידי
ישראל או בידי הכוחות היהודיים, ולכן ממילא לא היה אפשר לקיים את החוק. ההחלטה
הזאת, לדעתי, מספיקה כדי שלא נצטרך לחשוש ממוראותיה בספר החוקים.

אבל, אם בכל זאת רוצים, אפשר לבטל אותה מאותו מועד שבו ביטלנו כמעט את כל
החוקים המנדטורים והחוקים הקודמים להם, הזרים – ה` באייר התש"ח, ולא צריך לקבוע
קביעה כל כך קיצונית שמעולם לא היה לחוק תוקף. אני חושב שנוסח כזה הוא מיותר
והוא גם יכול לעורר פירושים. נכון שאותו דבר מלך במועצתו איננו דבר מלך סימפטי
לעם היהודי ולנו כאן, אבל לקבוע שאין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף – זה יכול
לעורר כל מיני טענות משפטיות נגד המחוקק הישראלי, שאולי ביטל זכויות שתיאורטית
היו קיימות מ–1931 עד 1948. והואיל ואינני חושב שהמחוקק צריך לעשות זאת על–ידי
ביטול חוק מלכתחילה, במיוחד כאשר פסק–דין של בית–המשפט קבע זאת, לכן אני מציע
להשאיר את התאריך של ה` באייר התש"ח.

היתה גם הצעה ממשרד המשפטים שאמרה לבטל בכלל את סעיף 3 או שלא לרשום כלל את
ההסתייגות שלי, כלומר שלא להזכיר את דבר המלך במועצתו על ארץ–ישראל כלל ולקבל את
המצב המשפטי כאילו פסק–הדין של בית–המשפט העליון שציינתי, מ–1968, הוא הקובע.
כך, הואיל ופסק–הדין הזה קבע שדבר המלך הזה לא נקלט בספר החוקים הישראלי, ממילא
אין מקום לבטל אותו. אבל לאחר שיחה נוספת עם שר המשפטים הוא אמר לי שאת זה הוא
איננו מוכן לקבל, אף כי הצעה ברוח זאת באה מאחד הפקידים שלו. ובכלל, אני מוכרח
לציין שבעניין סעיף זה היה ויכוח גדול בין בעלי התפקידים השונים במשרד
המשפטים.

על כל פנים, לניקיון החקיקה ולאחדותה, כדי שכל הדברים יהיו בהתאם לאמור
ביתר הסעיפים של החוק, יש לקבוע תאריך – החל בה` באייר התש"ח. אני מציע זאת גם
לגבי דבר המלך הזה. כאמור, הוא איננו מן הדברים שצריך להתרפק עליהם או לקבל
אותם בשביעות רצון, אפילו רטרואקטיבית, אבל אינני חושב שצריך לנפח את חשיבותם של
דברים אלה על–ידי כך שנומר שמעולם לא היה להם תוקף. יש סכנה שבכך אולי ניצור
ויכוח פוליטי, שיכול להתעורר בעתיד, נניח עם גורמים עוינים לנו או חוגים ערביים
מסוימים, שירצו לטעון שאנחנו שוללים חוקים מעיקרם. הדבר איננו נחוץ.

לכן אני מציע לקבל את ההסתייגות שלי ולבטל את דבר המלך במועצתו על
ארץ–ישראל (הכותל המערבי), מיום ה` באייר התש"ח, במקום ההצעה כפי שהיא מובאת.

חוץ מזה, אני מברך על החוק ואני חושב שסילוק חוקים קיימים שאין בהם צורך
מספר החוקים שלנו הוא מעשה טוב.

…אליעזר קולס (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
–––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––

אדוני היושב–ראש, כנסת נכבדה, יש מקרים בחיים שבהם אנחנו הולכים לפי הרגש,
ויש מקרים אחרים שבהם אנחנו מחליטים על–פי ההיגיון; אבל במקרה הזה של הכותל
המערבי הנחו אותנו – את כל חברי הוועדה, פרט לחבר הכנסת וירשובסקי – גם ההיגיון
וגם הרגש. כמו שלא הסכמנו בכל צורה שהיא לספר הלבן וביטלנו אותו מעיקרו מאותו
יום שנחקק, כן אנחנו לא יכולים להסכים בשום אופן לקביעה של בעלות על הכותל
המערבי, ועל דרכי הכניסה ושעות הכניסה אליו לצורכי תפילה. לא עולה על הדעת מצב
שלפיו יועבר הכותל המערבי – שהוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל ונחלתו ההיסטורית
– ואפילו לפרק זמן קצר או אפילו באיזה שהוא כתב לתקופה מוגבלת, לבעלות אחרת, פרט
לבעלותו של עם ישראל. ועדת החוקה, חוק ומשפט בדקה את הבחינה המשפטית חזור
ובדוק, ואני שמח, אדוני היושב–ראש, שבסיכומו של דבר התאחדו כל המשפטנים שבוועדה,
וגם כל היועצים המשפטיים שבאו אליה, בדרישה אחת: לבטל את הסעיף הזה מן היסוד. את
דבר המלך הזה צריך לבטל לא מ–1948, לא מ–ה` באייר, אלא מיום קבלתו ב–1931, כי לא
ייתכן שנודה בכך שהיה לו אי–פעם תוקף כלשהו, ולא ייתכן שאנחנו – כמדינת ישראל
הריבונית – נסכים ללא אומר למצב כזה.

לכן, אדוני היושב–ראש, אני מודה לחבר הכנסת וירשובסקי על העבודה הטובה שעשה
בנושא החוק לביטול דינים שנושנו. אני מצטער על ההסתייגות שלו ואני מציע שהכנסת
תקבל את החוק ללא כל הסתייגות בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ואם אפשר – אפילו
פה אחד. תודה רבה.

היו"ר נ` פדר:
–––––––––––––

תודה רבה. אני רושם לפני את הודעתו של יושב–ראש הוועדה, כי חבר הכנסת
תופיק טובי ויתר על הסתייגויותיו.

אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על החוק לביטול דינים שנושנו,
התשמ"ד–1984.

ה צ ב ע ה

סעיפים 1 עד 2 נתקבלו.

ההצעה של חבר הכנסת מ` וירשובסקי לסעיף 3 לא נתקבלה.
ההצעה של חבר הכנסת מ` וירשובסקי להוספת פרט 5 לתוספת לא נתקבלה.
סעיף 3, כנוסח הוועדה, נתקבל.

סעיף 4 נתקבל.

פרטים 1 עד 2 לתוספת נתקבלו.
פרטים 3 עד 4 לתוספת נתקבלו.
פרטים 5 עד 23 לתוספת נתקבלו.

היו"ר נ` פדר:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד החוק כולו – ירים
ידו; מי נגד?

ה צ ב ע ה

חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ"ד–1984, נתקבל.

לכן, אשמח מאוד לדעת מה קורה כאן?

אם "דבר המלך במועצתו" אויין אז איך מסתמכים עליו?

^

אסירי עכו – 1912

ידיעה זו, שהתפרסמה בכתב-העת "התאחדות" של מפלגת פועלי-ציון בגליון מי"ב אייר תרע"ב, 1912, צדדה את עיני:

עכו אייר תרעב התאחדות

חיפשתי את הסיבה ואת הסיפור להימצאותם של חלוצים בעכו ומצאתי זה וגם זה:

עם תחילת הקציר הראשון, אייר, תרע"א מאי 1911 אירעה 'תקרית מרחביה' – שודדים התנפלו על שומר השדות יגאל אליוביץ איש 'השומר'; בחילופי היריות נהרג אחד מראשי הכנופיה בן הכפר סוּלֶם היא שונם המקראית. כל כפרי הסביבה – מאות אנשים – הם נשיהם וטפם הסתערו על הנקודה גם כדי לנקום את נקמת ההרוג. איש מהתוקפים לא הצליח להבקיע את הגנת המקום, אך היבול נשדד. הוזעק המושל מנצרת, הקאימאקם. החברים הסתירו את נשקם, ורכושם הדל נשדד לעיני נציגי השלטון. ארבע-עשר מחברי המקום נעצרו לזיהוי. נאסרו שבעה. התנהל משפט ארוך שנקטע על-ידי 'סולחה' שעלתה גם היא כסף רב. את יגאל השומר הרחיקו לכרכור. מחשש ל'גום' – נקמת-דם.

תוספת מידע כאן:

[ה]שבעה תחילה ישבו בכלא בנצרת. הם סרבו לשלם סכום של 400 לירות תורכיות שנדרש לשחרורם. מנצרת הועברו לכלא עכו בו ישבו כשנה, עד שנכרת שלום עם משפחת ההרוג.

^

עבור השמאל, הימין חייב להיות נאצי

זאב ז'בוטינסקי היה, על פי דוד בן-גורין, "ולאדימיר היטלר". וב-1963 כתב לחיים גורי שבגין הינו

"טיפוס היטלריסטי מובהק: גזעני, מוכן להשמיד את כל הערבים"

מנחם בגין לפי "דבר" ב- 1952 היה נאצי

דבר 14-1-52

בנו של בנימין נתניהו הוא "יאיר יוגנד"

יוגנד.png

כשרוצים להעביר ביקורת על צעדו של ח"כ דוד ביטן עושים את זה עם הקשר נאצי:

doron

 

וכעת מצאתי עוד איזה רמז בגליון 35-36 של "עמדה" שיצא לאור ב- 1979

rehab

אליהו בן-אלישר כתב דוקטורט, מבוסס על תעודות היסטוריות, אשר ציין שהיטלר, עד שלב מסויים במלחמת העולם השניה, לא ניגש לבצע את תוכניתו להשמיד את כל היהודים אלא בגלל רפסותן של המדינות הדמוקרטיות השתכנע שבעצם םהדבר אפשרי. לא שהוא לא אשם אלא היה לו תהליך והתהליך התאפשר בגלל חוסר ההתנגדות המספקת מולו. ב- 1978, יצא ספרו: "קשר ההשמדה: מדיניות החוץ של הרייך השלישי והיהודים". הספר משחזר "המסע אל הפתרון הסופי, לא על-ידי תיאור פשעיה של המדינה הנאצית, אלא על ידי תיאור התמרונים הדיפלומטיים שבהם היו מעורבות המעצמות".

קודם הייתה תוכנית לגרש את היהודים למדאגאסגר והייתה ועידת הפליטים באוויאן והייתה מחשבה של שמורות באזור לובלין. וכבדקתי, ספרו אינו בערך ויקיפדיה בנוש של מדגסקר. אולי אוסיף.

אבל אצל שמאלני "עמדה",

עמדה

בגין מעניק ריהביליטציה להיטלר.  לא פחות.

^

אל תיכנע, אדוני ראש הממשלה

ממה שאני קורא, לדוגמא:

"אחרי הערכת המצב שקיים מול מערכת הביטחון בעניין המהומות סביב הר הבית, במהלכה התנגדה המערכת להשארת המגנומטרים שהוצבו בכניסה להר לאחר הפיגוע ביום שישי – קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו תדרוך לעיתונאים במהלך ביקורו בהונגריה. נתניהו הסביר כי הייתה התייעצות בנושא, אבל "לא התקבלה החלטה שונה ממה שאמרנו עד עכשיו". כמו כן, נתניהו הזכיר כי עד שנת 2000 היו מגנומטרים בצורה חלקית על הר הבית"

יש צורך לארגן פניות אליו, ללשכתו, למקורבים וכו', שאין להסיר מגלי-המתכת.

ראשית, הם דרושים.

שנית, אם יהודים עוברים אותם, כולם יעברו.

שלישית, אפילו אם הוא דבק במדיניות הסטטוס-קוו, המגלים הם מחוץ לשטח ואל לנו להסכים ש"קדושת ההר המסולמית" מתפשטת, אגב, כפי שנרמז בסעיף ג' שבמסמך ירדון-הרש"פ מ- 2013.

הצבת המכשירים היה "שינוי" שאין בה שינוי ממש אבל הדבר עשוי לשבור את התודעה שמטפח הוואקף שהוא, ורק הוא, קובע העניינים בהר.

כך סוכלה הצבת מצלמות המעקב שעליה הסכימו נתניהו, המלך עבדאללה ומזכיר המדינה קרי כי הוואקף לא רצה את המצלמות בפנים בניין כלשהו שבתוך המתחם.

^

 

עוד מעט 40 שנה להקמת שילה

שני תאריכים יש ליסוד הישוב שילה.

א' חודש שבט תשל"ח, יום הגעת התושבים וכעבור שבועיים, ט"ו בשבט שהוא יום הטכס הרשמי: כפי שצילם אשר קורלק

DSCN7475

DSCN6855

(אני מניח שהתמונה השניה לעיל התהפכה לה)

אבל יש קצת "היסטוריה-של-לפני":-

shiloh 14-10-74 maariv

ו…

shiloh 5-10-77 davar

תתכוננו לחגיגות ה- 40.

^

תכירו מילה חדשה בעברית

בוודאי אתם מכירים את התופעה של המתפלל שחייב שאתם תצדעו שהוא מתפלל.

ואיך תכירו בכך שהוא מתפלל? פשוט, הוא משמיע את תפילתו.

ולא רק משמיע אלא גם מנגן ומחזן אותה.

הדבר איננוו זמזום.  אבל מהו?

ואני הצעתי לאקדמיה ללשון העברית המילה הבאה: לְזַמְזֵר.

היא מורכבת מ'זמזום' ומ'לזמר'.

ואני מחכה לאישור.

^