האם מותר לקבל מתנות מנכרים?

לםי הפרסום, הרב אלחנן בן-נון, המרא דאתרא של שילה, מתייצב כמתנגד לכל צורה של סיוע ועזרה מנוצרים:

בעונת החפירות הקרובה שתתקיים באישורו של קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, מתכננים להשתתף גם קבוצות של נוצרים אבנגליסטים מארצות הברית. הרב אלחנן בן נון, רב היישוב שילה, מתנגד לרעיון בתקיפות. "באופן בסיסי, צריכה להישאל השאלה העקרונית, מה סוג העשייה, ומה מטרותיהם של האנשים הללו. מה ההשפעה של החיבור הזה".

האם יש מישהו ששואל את השאלות האלו?

"כבר למעלה משנה אני עוסק בסוגיה הזו על שלל היבטיה באופן עמוק ושיטתי, שעוסק בהיבטים העקרוניים והמהותיים", משיב הרב בן נון, ופורש בפנינו חלק ממסקנותיו. "רצוי שיעסקו בכך גורמים נוספים ולקבל החלטות הלכתיות".

מדוע אתה רואה בעיה בעזרה כספית או פיזית להתיישבות?

הדברים מבחינתי די ברורים. צריך לדעת שלעזרה שניתנת בכסף או בכוח אדם לכל מיני מפעלי פיתוח של ההתיישבות, יש רובד נוסף. מלבד העזרה המעשית שכרוכה בה, יש גם יצירת קשרים עם אנשים שאמונתם איננה ישראלית-יהודית. יש לכך השלכות שדורשות התייחסות מבחינה תרבותית ומנטאלית.

"מדובר באנשים דתיים, שמגדירים את פעולת העזרה הזו כמעשה דתי, כמעשה פולחן. כשמזמינים אנשים כאלה לפעולות עזרה, להם זה פולחן דתי, איך אפשר להיות מעוניינים בדבר כזה?", אומר הרב בן נון.

כרוך באיסורי תורה

הרב בן נון מצביע על העובדה, כי הפרויקטים שנעשים בהתיישבות עם הנוצרים האוונגליסטים, מייצרים באופן טבעי אהדה כלפיהם, ונותנים להם מעמד. "יש בכך איסורי תורה של 'לא תחונם' – לא תיתן להם חן. הדבר הזה יוצר התקרבות של השקפות. חלק מהם מאוד רוצה לטשטש את ההבדלים בין היהדות לנצרות, כדי לומר שיש עוד ענף בעץ היהודי והוא לגיטימי. הדבר נעשה על ידי שילוב של סממנים יהודיים כמו שופרות וטליתות בטקסים של חלק מהכנסיות.

אולי ניתן לעסוק בפעילות חינוכית שתנטרל את ההשפעות הלא רצויות?

"גם אם אצלנו ההתקרבות הזו לא תשפיע, יש שכבות חלשות, בהתיישבות ומחוצה לה שהדברים הללו משפיעים עליה. זה איננו פתרון", סבור הרב בן נון.

"תבין", הוא אומר. "חלק מהאנשים הללו באים לכאן במטרה לתקוע כאן יתד, לקבל מעמד וזכויות יתר בארץ ישראל ובמדינת ישראל. ואם כך הם פני הדברים – הרי שהדברים האמורים מקבלים משנה תוקף ומשנה חומרה".

כמובן, העניין מסובך ביותר ראה למשל מאמרים של הרב אליעזר מלמד כאן וגם כאן. אם אפשר היה לשאול את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מה היה אומר?

אם תפתחו את ספרו של שמחה רז, "מלאכים כבני אדם", עמוד 146, תוכלו לראות את התמונה הזאת:

שימו לב למה שהרב קוק מסתיר בחלקו

הוא באמת קיבל מתנה עם צלב? הנה המכתב המפרט:

מאוד הצטערתי ללמוד על עמדתו הקיצונית זו כלפי ההתנדבות של נוצרים בתל שילה, זאת בהמשך לגישתו העקרונית בקשר לעבודה חקלאית בכרמי האזור. נכון "באופן בסיסי, צריכה להישאל השאלה העקרונית, מה סוג העשייה, ומה מטרותיהם של האנשים הללו. מה ההשפעה של החיבור הזה". אבל מכאן ועד להבנה גורפת שלילית, מתוך עשייה של עשרות שנים וקשרים הדוקים ומתמשכים, אני יכול להעיד שהדברים לא בהכרח כל כך באור שחור כפעי שמתואר.

ודווקא בשבוע של פרשת "שאילת כלים" ממצרים נופל הדבר. רמז? וקשה להתעלם מהודאתו שהרב עוסק בסוגייה הספציפית רק כשנה שלא לדבר על העובדה, לפי הודאתו לפני, שהשפה האנגלית איננה שגורה אצלו באופן מספיק. גישתו, דומני, מתקרבת, ואין לי ברירה אלא לתאר אותה, להשקפה חרדית-לא-ציונית אשר מבקשת לחבל במדינת ישראל בהעדפתה את ה"הלכה", כביכול. למשל, המינוח "השפעה" יש לה השלכות רבות לא רק "מפני דרכי שלום" אבל בענייני פיקוח נפש ממש. האם המדינה או גופים ומוסדות שונים מיחידים?

האם נוכל לדמיין לעצמנו רב שהיה דוחה את הצהרת בלפור כי היא תוצאה של למעלה ממאה שנה של עשייה נוצרית ואמונה נוצרית בתקומת ישראל בארצו? האם באמת כל מחשבה נוצרית פוסלת מעשה של נוצרי? עד אנה נבוא בדברים כאלה? חשבן על קבלת נשק מגויים בתש"ח. ואפשר להוסיף העניין הקריטי של קבלת סיוע דיפלומטי-מדיני שהיום, מבוסס הרבה על השתדלות נוצרית על צירי קונגרס ופוליטיקאים אחרים. הנזק שיכול היגרם הוא רב ביותר ואני מתפלא שרבנים מתקדמים מבלי להתייעץ עם העוסקים בדברים בשטח ממש. לדוגמא, שלשה מועמדים רפובליקנים לנשיאות הביעו תמיכה ענקית ליש"ע באופן מפורש וחלק גדול מזה באה בגלל קשרים שנבעו בעבודה שהושקעה בלמעלה מעשור של גורמים ביש"ע המנסים לקדם את שאיפותינו ויש גם את הביקור של חמישה צירי קונגרס שהיו פה לפני כחודשיים ואנשים מכובדים אחרים.

מאוד הייתי רוצה לדעת אם תושב יש"ע, מתוך מגע כלשהו עם הקבוצות הללו שהרב מסתייג מהן כלל התנצר? האם יש הוכחות לחששותיו או הכל בתיאוריה, בעלמא?

האם אפשר להתקדם במהלך הגאולה כאשר קיימים פגמים בקדושתנו? שוב, בפרשתנו השבת, הזהר מצביע על אפשרות כזאת בהסבר בדף מ' שגם כאשר המילה הייתה חסרה – ללא פריעה – בגלל אתערותא דלתתא בני ישראל יצאו ממצרים.

אני מבקש להציע כאן שכל הגורמים המעורבים, כמה שניתן, יחשבו יחד לפני שנזק לא יגגרם, לא ליהודים, ולא למפעל ההתיישבות ביש"ע.

^

השפה של פורשי "נטורי קרתא"

שימו לב לשפה ש- 11 קטעים שסימנתי במספרים:-

בטאון זה משמש כבמה למה שנקרא פעילי 'אוהל שרה'.

אוהל שרה

הפיצול השני התרחש בראשית המאה ה-21, כאשר פלג קיצוני המשתכן כיום בבית הכנסת "אוהל שרה", התפלג מ"תורה ויראה" בין היתר בשל מחאתו של הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי "תורה ויראה", על הזדהותם של אנשי נטורי קרתא בחו"ל ואנשי משה הירש עם יאסר ערפאת וארגוני הטרור הפלסטינים. פלג זה עומד תחת הנהגתם של הרב שמעון אליהו קרישבסקי, לשעבר ראש הכולל ב"תורה ויראה", והרב ראובן מרצבך, מראשי הכולל. לפלג זה יש ביטאון חודשי בשם "שורא דקרתא", המתחרה ב"החומה" של תורה ויראה. כמו כן מוציאים אנשים מפלג זה את העלונים השבועיים "משמרת היהדות" ו"לידע ולהודיע". הדמויות התורניות המזוהות אתם הן רבי חנינא לייטנר מארצות הברית ורבי משה בער בעק ממונסי שבארצות הברית. פלג זה לאחר פרישתו פתח אף הוא מוסדות בדומה ל"תורה ויראה", תלמוד תורה "חומת יהושע", ישיבה לצעירים "משמרת ירושלים – מתיבתא דר' אהרן", וכן ישיבה לבוגרים בשם "לפלגות ראובן". בשל מתיחויות בין החברים בו באמצע שנת 2009 פרשו רוב הבחורים הבוגרים לישיבה חדשה.

^

העם דורש צדק ציוני

* * *

למי שלא שייך לאחד היישובים שבמודעה,
או שגר מחוץ ליישובים –
ניתן להרשם במייל הכללי: mate4y@gmail.com
חפשו את הקבוצה שלנו בפייסבוק –
"הם נלחמים על הקוטג' – אנחנו נלחמים על הבית"
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו!
חנן הכסטר
המטות היישוביים

כנס חרום בשילה

מגרון, גבעת אסף, גבעת האולפנא על כף המאזניים

ההתיישבות כולה בשעת מבחן

בואו לקחת חלק במאבק לצדק

ולהעברת החוק להסדרת הישובים הצעירים.

יש פתרון-בואו לשמוע ולהשמיע את קולכם!

כל הצבור מוזמן

מבוגרים ,נוער ובוגרים

להשתתף בכנס מרכזי לגוש שילה בנושא

בהשתתפות חה"כ אורי אריאל

ראש המועצה אבי רואה

ואישי ציבור נוספים

מוצ"ש הקרוב (וארא) בשעה 20:30

בתלמוד תורה שילה

השתתפותכם חשובה להצלת הישובים!

מטה פעולה שילה , מועצה אזורית בנימין , רגבים, ועד מתיישבי בנימין ,קוממיות,

מטה "מאשרים את היישובים",מטה מגרון,מטה גבעת אסף.

הטעות של בגין והחוק של בגין

בראיון לערוץ 7, הסביר השר בני בגין את התייחסותו לסוגיית המאחזים רמת גלעד ומגרון:

לשאלה מדוע הוא מתעקש לעקור את התושבים מהמקום הגיב בגין בזעם, "אני מתעקש? הם מתעקשים! מדוע הם מתעקשים? מה רע בהסכם שעשינו עם רמת גלעד? מדוע שם הסכימו להעתקה וכאן לא?".

בגין אמר כי הוא מציע למגרון להעביר את כל ה-50 הקרוונים יחד עם המשפחות והילדים באור יום ובהסכמה ולא באישון ליל תוך כדי עימות עם כוחות משטרה – שני קילומטרים ממגרון לבתי קבע".

לשאלת ערוץ 7 אם היה מדובר בבניני עזריאלי או בשכונת יפה נוף בירושלים היו מפנים את האזור? השיב השר בגין, "אינו דומה המשל לנמשל. אני מנסה למנוע את העימות הבא ואנשי מגרון מתעקשים, בסוף מה שיקרה הוא שב-31 במרץ המדינה תפנה את מגרון".

השר בגין לא מופתע שיש רוב של שרים התומך בהסדרת המאחזים ולא בהעתקתם, "איפה הדמוקרטיה? זה עניין ציבורי ולא עניין של רוב של שרים כזה או אחר. אנחנו מדינת חוק".

ראשית, מכיוון שלא מדובר בבתי-קבע – ולצערנו השלשה שהיו כבר נהרסו – עקרונית יש הגיון בדבריו של השר וגם אני הייתי ממליץ בפני תושבי מגרון לשקול, למרות הערך האסטרטגי הבטחוני במיקום מקום התיישבותם דהיום ולמרות ההרגשה הטבעית להוכיח שבעצם אין הערבים בעלי הקרקע במקום וגם למרות הצורך לסכל את המגמה של פרקליטות המדינה לפגוע בזכויות היהודים בארץ ישראל, קבלת הדין.

אלא גם אני חש את הצורך בעמידה על הצדק ולכן, הייתי שואל את השר מה ההבדל בין דין מגרון לדין רמת הגולן?

שם אביו חקק חוק, תוך יום אחד העביר את התהליך של שלוש קריאות ושני דיונים בוועדה ועוד דיון במליאה בזריזות כמעט פלאית כדי להחיל "את המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן" כפי שמנוסח החוק של 1981 ואנו יודעים שאין דומה מעמד יהודה ושומרון לזה של הגולן.

אז מדוע זה היה טוב ודמוקרטי ומדוע היום, חוק ההסדרה אינו תקין בעיניו?

^

התגובה בעקבות הרס גל יוסף

בע"ה יד' בטבת תשע"ב

לתושבי גוש שילה,
שלום וברכה,

קריאה לתרומות ל'גל יוסף'

לצערנו ולכאבנו נהרסו היום לפנות בוקר המתקנים שהיו ב'גל יוסף' ע"י אנשי המינהל האזרחי ושותפיהם לעוול הזה. כבר מספר חדשים שאמור היה להתקיים דיון בביהמ"ש על חוקיות מיקום האוטובוסים במקום, ועל הטענה המשפטית של המשפחות שהאוטובוסים והרכבים יבילים ואינם מוגדרים כמבנים. אנשי המינהל דחו מפעם לפעם את הדיון בטענות שונות, והיה מי שהבטיח שלא יבצעו מחטף של הרס. מי שהבטיח לא עמד בהבטחתו.

נושחתו ונהרסו כליל 4 חממות שהיו בדיוק לפני עונת גידול נוספת, 3 אוטובוסים נגררים שהוכנו בכסף רב למגורים, 4 רכבים ישנים ששימשו את השומרים בימים ובלילות ותא שירותים קטן שגם הוא היה נגרר. למשפחות שהשקיעו במקום נגרם נזק גדול מאד של עשרות ומאות אלפי שקלים. הנזק לציוד כולו גם הוא גדול ביותר. השקעה גדולה מאד של זמן וכחות ירדה כאילו לטמיון.

הכרח הוא להמשיך ולבנות כנגד העול הזה.
ישנו עוול מתמשך של שימוש בטענה לחוסר אישור חוקי, תוך התעלמות מוחלטת מכללי הבניה גם על פי החוק. לטענה פוליטית אין מעמד במסגרת חוקי תכנון ובניה. השטח הוא אדמת מדינה וניתן ע"י המחלקה להתישבות לצורך עבוד חקלאי. מאידך, על בניה ערבית מסיבית ביו"ש ובכל הארץ יש התעלמות מכוונת, ודבר זה זועק לשמים כבר זמן רב.

כרגע מתקיים בירור ע"י המשפחות וע"י המועצה האזורית על פיתוח חקלאי מחדש של המקום באופן שלא יעמוד שוב באיום מתמיד. לצורך הענין אנו מבקשים מן התושבים להחלץ ולסייע בתרומות ככל האפשר. יש חשיבות גדולה להמשיך בעשיה ובפיתוח מול המעשה הזה, ואנו קוראים לצבור כלו להרתם כל אחד כפי יכלתו. חברי המשפחות יעברו בין הבתים בימים הקרובים, על מנת לקבל סיוע מכל מי שמוכן.

בברכה,

הרב אלחנן בן נון, שילה הרב בן ציון עמר, שבות רחל