משורר של "עזו ושלום"

בגליון "שבת שלום" של פרשת וירא של תנועת עוז ושלום/נתיבות שלום (כנראה שהמיזוג הארגוני לא בדיוק תפס מלפני כ- 30 שנה אם השם עדיין מצביע על שניים במקום אחד), משה לביא לבקוביץ, מאוניברסיטת חיפה, החליט לתרום שורות של שיר נוכח המצב הבטחוני בארץ וביחס למאבק לזכויות היהודים בהר-הבית.

לפני כן, מחכים אותנו במסורת דרשנית של ח'דית מוסלמי שיש בה הקבלה בין הסיפור של הגר, הננטשת בידי אברהם עם בנה לבין עקדת יצחק.  בקיצור, מקום חפירת מקור מים שלה היה למקום קדוש, הכעבה במכה, וזה מזכיר לו המים שיצאו מהר הבית בחזון שלעתיד לבוא.

לדעת לביא, לא רק מים קשורים להר הבית אבל גם אש ובמיוחד, בימים אלה, אש "ההורסים לעלות בהר על דעת עצמם , אש הפוגעת במי שהורסים לעלות בהר".  לדידו, יש לבחור בין האש לבין המים ו"שמקום בית המקדש יהא מקום מים חיים ולא אש מכלה".

על רקע זה הנה השיר:

DSCN5308

^

מו"מ על הכותל 1912

מתוך "האור", בעריכתו של אליעזר בן-יהודה, בגליון מיום 12 במרץ 1912:-

האור 1911א

האור 1911ב

האור 1911ג

האור 1911ד

מ"החרות" מיום 12 במרץ 1912-

החרות 13-3-12

קצת רקע:

מדי פעם בפעם היו משגרים דורשות לפחה לקאדי ואלה נתעלמו מהעמדת הספסלים בשעת התפילה לפעמים אף לא הקפידו אם הספסלים נשארו גם לאחר התפילה. ולפעמים אף פרשו ווילון באמצע – מחיצה ארעית בין גברים ונשים. אילו מתפללים היו מביאים אתם גם אבנים מסותתות ופחים. לרגל זה נוצרה גם פרנסה מיוחדת אצל "עניי הכותל": לספק שרפרפים ופחים לשבת במחיר. בגלל ההתחרות בין היהודים והישמעאלים ב"מסחר" זה – הגיש האפוטרופוס על ההקדש עצומה לפני הקאדי וזה אסר להעמיד ספסל או שרפרף – שלא ייחשב זה ל"חזקה" מצד היהודים על שטה הכותל. בשנת 1912, כאשר פינו הישמעאלים את הספסלים בגסות רוח באמצע התפילה ולא הידרו פני זקנים וזקנות – מחה הרב הראשון לציון לפני הקאדי. הקאדי העביר למופתי ושניהם דחו את טענות היהודים. העביר החכם באשי את הקובלנא לשער הגבוה בקושטא. אלא שבינתיים החריפה מלחמת תורכיה באיטליה והשולטן הפסיד את טריפולי. רמזו ליהודים שאין השעה כשירה ל"מלחמת אזרחים" זו בגלל כמה ספסלים או שרפרפים…

וגם זה

ב-1840 ושוב ב-1912 קבעו השלטונות העֻת'מאנים כי "ליהודים אין זכויות על הכותל ולא על הרחבה שלידו, מלבד הזכות להתפלל". הבריטים אמצו זאת כסטטוס קוו בתקנות המנדטוריות, שקבעו כי אסור ליהודים להעמיד ספסל לישיבה, למתוח מחיצה קלה בין גברים לנשים, לקרוא בתורה, להביא אמצעי תאורה, להרים קול בתפילה או לתקוע בשופר.

רקע נוסף מספר זה

kotel rights0

kotel rights

kotel rights1

^

באיזו תנועת נוער היה יצחק נבון חבר?

פרט ביוגרפי. באיזו תנועת נוער היה יצחק נבון ע"ה חבר?

לפי רשימה זו ב"הארץ", מלפני ארבעה חדשים, הסוקרת את האוטוביוגרפיה שלו

הוא היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ובניגוד לרבים מנערי ירושלים לא הצטרף לאצ"ל אלא להגנה

לפי ויקפדידה

בנעוריו למד נבון במחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה. הוא הצטרף לאצ"ל, אך כעבור זמן קצר עבר לשורות ההגנה

אבל אם תקרא את האוטוביוגרפיה שלו

CAM00745

אפשר לקרוא משהו אחר לגמרי

CAM00741

CAM00742

CAM00744

אני מקווה שמישהו לא יטיל ספק בעדותו האישית של נבון.

אז הנשיא נבון: ברכת  תל חי!

^