ה'פאצפיזים' של מפא"י

כפי שדברים היו:

^

 

משורר של "עזו ושלום"

בגליון "שבת שלום" של פרשת וירא של תנועת עוז ושלום/נתיבות שלום (כנראה שהמיזוג הארגוני לא בדיוק תפס מלפני כ- 30 שנה אם השם עדיין מצביע על שניים במקום אחד), משה לביא לבקוביץ, מאוניברסיטת חיפה, החליט לתרום שורות של שיר נוכח המצב הבטחוני בארץ וביחס למאבק לזכויות היהודים בהר-הבית.

לפני כן, מחכים אותנו במסורת דרשנית של ח'דית מוסלמי שיש בה הקבלה בין הסיפור של הגר, הננטשת בידי אברהם עם בנה לבין עקדת יצחק.  בקיצור, מקום חפירת מקור מים שלה היה למקום קדוש, הכעבה במכה, וזה מזכיר לו המים שיצאו מהר הבית בחזון שלעתיד לבוא.

לדעת לביא, לא רק מים קשורים להר הבית אבל גם אש ובמיוחד, בימים אלה, אש "ההורסים לעלות בהר על דעת עצמם , אש הפוגעת במי שהורסים לעלות בהר".  לדידו, יש לבחור בין האש לבין המים ו"שמקום בית המקדש יהא מקום מים חיים ולא אש מכלה".

על רקע זה הנה השיר:

^

"אל אקצא בסכנה"

אין חדש תחת השמש

ומ"דבר" מיום 3 באוקטובר 1932

^

מו"מ על הכותל 1912

מתוך "האור", בעריכתו של אליעזר בן-יהודה, בגליון מיום 12 במרץ 1912:-

מ"החרות" מיום 12 במרץ 1912-

קצת רקע:

מדי פעם בפעם היו משגרים דורשות לפחה לקאדי ואלה נתעלמו מהעמדת הספסלים בשעת התפילה לפעמים אף לא הקפידו אם הספסלים נשארו גם לאחר התפילה. ולפעמים אף פרשו ווילון באמצע – מחיצה ארעית בין גברים ונשים. אילו מתפללים היו מביאים אתם גם אבנים מסותתות ופחים. לרגל זה נוצרה גם פרנסה מיוחדת אצל "עניי הכותל": לספק שרפרפים ופחים לשבת במחיר. בגלל ההתחרות בין היהודים והישמעאלים ב"מסחר" זה – הגיש האפוטרופוס על ההקדש עצומה לפני הקאדי וזה אסר להעמיד ספסל או שרפרף – שלא ייחשב זה ל"חזקה" מצד היהודים על שטה הכותל. בשנת 1912, כאשר פינו הישמעאלים את הספסלים בגסות רוח באמצע התפילה ולא הידרו פני זקנים וזקנות – מחה הרב הראשון לציון לפני הקאדי. הקאדי העביר למופתי ושניהם דחו את טענות היהודים. העביר החכם באשי את הקובלנא לשער הגבוה בקושטא. אלא שבינתיים החריפה מלחמת תורכיה באיטליה והשולטן הפסיד את טריפולי. רמזו ליהודים שאין השעה כשירה ל"מלחמת אזרחים" זו בגלל כמה ספסלים או שרפרפים…

וגם זה

ב-1840 ושוב ב-1912 קבעו השלטונות העֻת'מאנים כי "ליהודים אין זכויות על הכותל ולא על הרחבה שלידו, מלבד הזכות להתפלל". הבריטים אמצו זאת כסטטוס קוו בתקנות המנדטוריות, שקבעו כי אסור ליהודים להעמיד ספסל לישיבה, למתוח מחיצה קלה בין גברים לנשים, לקרוא בתורה, להביא אמצעי תאורה, להרים קול בתפילה או לתקוע בשופר.

רקע נוסף מספר זה

^

יום "חג" שנשכח

^

תעמולה ערבית נוסח 1934

מתוך "דבר" מיום 4 בספטמבר 1934:-

הרבה לא השתנה.

^

באיזו תנועת נוער היה יצחק נבון חבר?

פרט ביוגרפי. באיזו תנועת נוער היה יצחק נבון ע"ה חבר?

לפי רשימה זו ב"הארץ", מלפני ארבעה חדשים, הסוקרת את האוטוביוגרפיה שלו

הוא היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ובניגוד לרבים מנערי ירושלים לא הצטרף לאצ"ל אלא להגנה

לפי ויקפדידה

בנעוריו למד נבון במחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה. הוא הצטרף לאצ"ל, אך כעבור זמן קצר עבר לשורות ההגנה

אבל אם תקרא את האוטוביוגרפיה שלו

אפשר לקרוא משהו אחר לגמרי

אני מקווה שמישהו לא יטיל ספק בעדותו האישית של נבון.

אז הנשיא נבון: ברכת  תל חי!

^

מהפך בסקר אודות תפילת יהודים בהר-הבית

סקר מדד השלום אוקטובר 2014: יחס לתפילה יהודים על הר הבית – הר הבית ותפילת יהודים עליו הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בהגותם ובפעילותם של חוגים מתרחבים בציבור הישראלי-יהודי. לאחרונה גם הפכה שכיחה יותר התופעה של יהודים, ובכלל זה שרים וחברי כנסת, המנסים – חרף האיסורים החוקי וההלכתי – להתפלל בהר הבית. זאת בעידודם של מספר רבנים, שפרסמו פסיקות המתירות תפילה על ההר והדוחפים את המקבלים את סמכותם לעלות להתפלל במקום. היעד הסופי של פוסקים אלה ותלמידיהם היא להביא בסופו של דבר לשינוי במדיניות הממשלה האוסרת זאת בעיקר כדי למנוע חיכוך עם העולם המוסלמי. ממצאי הסקר מלמדים כי אמנם רוב בציבור היהודי (%56) תומך כיום בהמשך המדיניות האוסרת על יהודים להתפלל בהר הבית, אבל למעלה משליש (%38.5) סבורים שיש לבטל את האיסור גם אם השינוי יביא לשפיכות דמים.

ומחודש ספטמבר השנה?

תפילת יהודים על הר הבית: רוב הציבור היהודי (57%) תומך בכך שתתאפשר תפילת יהודים בהר הבית. זאת לעומת 81% מהערבים החושבים שלא צריך לאפשר זאת.

עדכון:-

האם צריך לתת ליהודים להתפלל על הר הבית?
42% בעד
36% נגד

סקר של קמיל פוקס עבור ערוץ 10.

עדכון מחודש אוקטובר:

תפילת יהודים בהר הבית. למעלה ממחצית מן המשיבים היהודים (58%) חושבים שבמצב הדברים כיום, לא צריך לאפשר ליהודים להתפלל על הר הבית. עם זאת, מדיניותו של נתניהו בעניין זה אינה זוכה לתמיכה רבה: לשאלה "האם לדעתך המדיניות של נתניהו בסכסוך עם העולם הערבי בשאלת התפילות על הר הבית היא טובה או גרועה מבחינת ישראל?", 49% השיבו שהיא גרועה מאוד או די גרועה, שעה שמעט יותר משליש (35.5%) היו בדעה שהיא טובה מאוד או די טובה. בציבור הערבי יש הסכמה רחבה (83.5%) שיהודים אינם צריכים להתפלל על הר הבית במצב הדברים כיום. כשני שלישים (65.5%) הגדירו את מדיניותו של נתניהו בעניין כגרועה מאוד או די גרועה.

^

וכך כתב רב הכותל והמקומות הקדושים

במכתב אל ידידי ר' יהודה גליק

בנית המסגדים על הר הבית אינה מקנה את הבעלות על קודש הקודשים של עמנו

הנה:

טוב לדעת.

^

כשחבר כנסת דווקא שתק

באתי אל הכנס של מכון טרומן היום "מהומות אל-אקצא, התנועה האסלאמית וערביי ישראל" והיה מעניין ומשכיל.

בתוכנית:

מושב ראשון: הר הבית/אל-אקצא ומקומו בסכסוך הישראלי
פלסטיני
יו"ר: ד"ר רוני שקד, מכון טרומן
ח"כ מיקי לוי, יש-עתיד, לשעבר מפקד מחוז י-ם אל-אקצא: לוע הר הגעש בירושלים
פרופ' הלל כהן , החוג להיסטוריה של המזרח התיכון אל-אקצא, מבט היסטורי ועכשווי
ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין, חד"ש-הרשימה המשותפת אל-אקצא, תמונת מצב וחזון עתידי
מר אמיר חשין, לשעבר יועץ רה”ע ירושלים לענייני ערבים הפלסטינים תושבי מז’ י-ם
מושב שני: ערביי ישראל, התנועה האסלאמית ומהומות אל-אקצא
יו"ר: פרופ' עזיז חיידר, מכון טרומן
ד"ר מוהנד מוצטפא, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה תנועה אסלאמית
במדינה יהודית
ד"ר עינבל טל, מרכז דיין אוני’ ת”א מובלעת אסלאמית וירטואלית
מר ערן צדקיהו, הפורום לחשיבה אזורית יהודים והר הבית
מר אריק רודניצקי, תכנית אדנאואר לשת”פ יהודי-ערבי המיעוט הערבי בישראל
והשיח על מדינה יהודית

מימין לשמאל: חשין, שקד, לוי, ג'אברין וכהן

אין כל קשר בין השקופית לבין הדוברים באופן אישי

בין הקהל, התברר בזמן השאלות, היה גם, אם הבנתי נכון, נציג של המוריבאטון. ג'עפר שמו.

אשר לדיון וההרצאות, אני אקצר:

חוץ ממיקי לוי כולם קבלו את הנחת היסוד של המבט האיסלמסטי, דהיינו זה שטח שהוא מוסלמי באופן מעשי אז חבל על המאמץ לדרוש זכויות או כל דבר אחר.  זה שלהם.  ויתר על כן, צריך להבין אותם או להבין להם ואין לעשות כל דבר שמפריע לתפיסת התנועה האיסלמית.  הרי זה 144 דונם של שטח לא-יהודי היום וזהו.

בנוסף, גם אם חלק היו אקדמאים וחוקרים, היו כמה אי-דיוקים בהצגת הדברים ועוד, הרי שום אדם שהיה יכול להתרום מין 'קונטרה' לא הוזמן, ויש חוקרים כאלה.  איזון ופלורליזם לא היה.

אמיר חשין במיוחד היה על גבול הנבזי בהשתלחויותיו נגד השר ישראל כץ כגון "גאון הדור" וגורם של כאוס.  ירד עליו בגלל רצונו לקדם את השם "אורשליים" במקום "אל-קודס" על שלטי רחובות וכו'.  נמנעתי מלשאול אותו מדוע שלא לכתוב "ביית אל-מקדס" אם כבר? חשין הוסיף שלמשמע ההצהרות של לשרים וחברי כנסת ולנוכח מעשיהם, גם הוא היה חרד לגורל אל-אקצה. אבי דיכטר, לדבריו, מגלךה "בורות" ו"טמטום".

ח"כ יוסף ג'אברין, שלפי הביוגרפיה שלו הוא משפטן ומרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עומד בראש מרכז דיראסאת למשפט ומדיניות, חבר הועד המנהל בעמותת סיכוי לשיוויון אזרחי ולשעבר חבר הצוות המשפטי של האגודה לזכויות האזרח ואני מוסיף, קומוניסט, גילה שהוא היה בהר שעקב אחרי פעילי ארגוני ההר והמקדש.  ועוד, טען שהקול הערבי מודר מהתקשורת (כך!) ובביקורים שלו בהר ראה מראה קשה ועצוב מבחינה רגשית.  המוסלמים מזהים חלוקה בזמן ובשטח.  את הרגשות של יהודים זרים לו ואין לו כל הבנה כלפיהם.

שאלתי אותו שאלה.

וכך שאלתי:  אני פונה אליך לא כערבי ולא כמוסלמי, לא כאיש פוליטי, כקומוניסט או כחבר כנסת או משפטן.  אני שואל אותך כאיש זכויות האדם כפי שאתה מגדיא עצמך: מדוע בקורדובה שבספרד מוסלמים מנהלים מאבק למען הזכות להתפלל בקתדרלה שם במקום שפעם היה מסגד לפני 500 שנה אבל בירושלים אין אצלך כל הבנה למאבק של יהודים לממש זכותם בהר-הבית?

תשובה עניינית לא הייתה בפיו.

הלל כהן סיפר קצת היסטוריה כדי להרשים מקשיביו אודות חשיבות הר הבית לערבים המקומיים ולא מהיום ואפילו לא מימי המופתי אלא, למשל, בשנת 1621 כאשר הצרפתים ניסו להקים קונסוליה בעיר ירושלים וערביי העיר מחו אבל לפי מקור זה, התסבוכת נגרמה יותר ממלחמה הכול-בכול-כול בין הנוצרים.

מיקי לוי תיאר ביקוריו באל-אקצה הקדומה ומה שראה שם, ממצאים מימי בית שני ובור מלא פיח, כנראה משרפת המקום בידי הרומאים. ענבל טל סקרה אתרי אינטרנט של התנועה האיסלמית – המרחב המקוון – 

וערן צדקיהו ציין שהמוסלמים עוקבים אחר היהודים והיהודים אחר המוסלמים כך שיש הזנה הדדית

יצאתי מוקדם אז הדיווח קצת חסר.

^